צריך להתנתק מהעולם הערבי, הוא אומר לנו. ואללה.

סוגדת לכל מה שהוא "אירופאי", ואז מתבכיינת שהערבים לעולם לא יסכימו לקבל אותה פה ומציעה לבטל את הערבית כשפה רשמית. אז יאללה, ישראל, חזרי למחוזותיך הצפוניים ותשאירי פה את הערסים והפרחות והשלוחים והחורנים והכורדים שישתלבו בביצה הלחה הזאת בשבילך
איל שגיא ביזאוי

היין, למשל, היה כאן מאז ומתמיד. בעיקר הנוצרים (אבל לא רק) גידלו גפנים לצורך תעשיית היין. היין הציוני הראשון בכל אופן, של יקבי כרמל, נעשה על-פי המתכונת שהביא עימו הברון דה רוטשילד מאיזה שאטו צרפתי יוקרתי. שנים אחר כך התחום נזנח, היין המקומי נזנח, וחזר לפרוח גם הוא רק במהלך שנות ה-80 ובשנות ה-90, כשהתחילו לפתוח כאן מסעדות יוקרתיות שגילו לישראלים את קיומו של היין הצרפתי, האיטלקי וכו'. אם אני לא טועה, אלו היו יקבי רמת הגולן שבישרו על השינוי. יין אירופאי.

שמן הזית, למשל, היה כאן משך דורי דורות. למטבח הישראלי בכל אופן, הוא נכנס רק במהלך שנות ה-80 ומאוחר יותר, אחרי שהחלו להיפתח כאן אותן מסעדות ששאבו את ההשראה שלהן מן המטבח האיטלקי, הספרדי, או כל מקור ים-תיכוני אחר שאינו ערבי. גם מוצרי הטיפוח העשויים משמן זית – סבון, קרם פנים, קרם גוף וכו' – התגלו כאן כסופר מעולים, ולא בעקבות סבתא ג'מילה מפקיעין שעשתה אותם משך עשרות שנים, אלא רק אחרי שהיגעו מל'אוקסיטן או משהו כזה, ואז גם מיסחרו את ג'מילה.

Flickr_-_Government_Press_Office_(GPO)_-_SINGER_SHIMI_TAVORI_PREFORMING_AT_THE_TELETROMואם כבר מוצרי טיפוח. גברים ערבים ומזרחים שמטפחים את עצמם היו כאן מאז ומתמיד. כאלה שצובעים את השיער כדי שלא תיראה שיערה לבנה, כאלה שמורחים את גופם בשמן זית, שמקפידים לעשות מניקור, שהולכים לטיפול בחמאם ולא סתם עוד מקלחת, גברים שהתבשמו והתגנדרו והתקשטו בתכשיטים וטיפחו את עצמם ואת גופם והריחו טוב והיו לבושים למופת, עם בגדים מגוהצים ונקיים ונעליים מצוחצחות ולקה ומה לא. קראו להם אז "לבנטינים", כאלה שמעוררים גיחוך כי הם מחקים את מנהגי אירופה וחסרי תרבות משל עצמם. אחר כך קראו להם "ערסים", או "צרפוקאים" או כאלה. הגנדור הגברי נחשב לתועבה. עד…. עד שהגיע הדנדי והמטרוסקסואל וכל הח'רטה ברטה המגעילולה הזאת, שהביאה עימה את הניחוח היוקרתי של תו התקן הנכסף – "מערבי".

ואפרופו אופנה, אז הגלביה, הכאפיה והעוגאל, והשבאריה בנדן, התקבלו דווקא על ידי העולים הראשונים (במיוחד עלייה שנייה, אם אני לא טועה). זה כמובן נדחק ונמחק מהר מאוד. ופה… טוב, פה הלוואי שאירופה הייתה משפיעה, אבל אפילו זה לא. סתם ג'ינס וטי-שירט סטייל "זרקתי על עצמי משהו מגעיל ויצאתי מהבית". הכאפיה חזרה לאופנה לפני כמה שנים כי התחילו ללכת איתה גם באירופה (לזארה דרך אגב יש ליין של חולצות עם הדפס של כאפיה משתלשלת מהצווארון), והגלאביה התחילה לחדור רק לאחרונה. כמובן, רק לנשים!!! לגברים זה יותר מדי. גם בגד "נשי" וגם "ערבי" – זה ממש סכנה לביטחון הלאומי.

ואז בנו את תל אביב עם שלושת רחובותיה הראשיים (בן-יהודה, דיזנגוף ואבן גבירול) כשהם מקבילים לים ולא יוצאים ממנו, כיאה לתכנון המתאים לאקלים הים-תיכוני. ואחר כך בנו את כל בתי המלון של רחוב הירקון עם הגב לים, כיאה לבנייה בצפון סקוטלנד. ואחר כך שאפו לאליפות אירופה בכדורסל, ואליפות אירופה בכדורגל ואליפות אירופה בכדורים פסיכיאטריים, וכמובן גם האירוויזיון. ובסוף בנו כאן את אירופה בשכונת שרונה, שליד עזריאלי (ותודו שיותר פרובינציאלי ולבנטיני, במובן הישן כמובן, ובעיקר פתטי מזה – פשוט אין!)

ואז??? ואז בא הפרופ' או הד"ר או מה שהוא לא יהיה, הגיא בכור הזה, ואמר שישראל צריכה להתנתק לחלוטין מהעולם הערבי!!! והוא הרי מומחה. הוא מבין. הוא דובר ערבית, קורא וכותב. ויש לו אתר. והוא כותב בעיתון. והוא מייעץ לכל מיני פוליטיקאים סתומים. והוא מדבר לפחות פעם בשבוע בטלוויזיה. צריך להתנתק מהעולם הערבי, הוא אומר לנו. ואללה. ממה בדיוק??? איפה החיבור כדי שנוכל להתנתק?! אה… אולי התכוונת מהפלאפל, מהחומוס ומהסלט הערבי?

וזה כמובן לא מסתיים שם, אצל "המומחים" סוג אפס שמביאים לנו פה. זה לא נעצר אצלם. כי זה מגיע לכך שחבר כנסת מרוקאי (וכן, זה משמעותי בעיני שהוא מרוקאי), שמעון אוחיון, מציע לבטל את הערבית כשפה רשמית בארץ, וזה כמובן מתלווה להחלטה להפסיק ללמד את השפה הערבית כשפת חובה. ואז… ואז מדינת ישראל מתבכיינת שהערבים לעולם לא יסכימו לקבל אותה פה. חחח…. זה הורס!

מדינת ישראל, כפרה עלייך, את הרי בדיחה. ואני בטוח שאם היית מצחיקה העולם הערבי היה מוכן לקבל אותך בסוף. אבל גם בדיחה גרועה וגם חוזרת על עצמה כל כך הרבה שנים?! יאללה מותק, ארזי מזוודות, תחזרו למחוזותייך הצפוניים, שהרי היה לך שם נפלא, ותשאירי פה את הערסים והפרחות והשלוחים והחורנים והכורדים ואת כל שמות הגנאי שלך שישתלבו בביצה הכל-כך לחה הזאת בשבילך.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. עמית

      הביקורת על כך שהפנים של ישראל היו תמיד לאירופה נכונה.

      הנחרצות, כרגיל, קצת בעייתית. היא משכיחה את העובדה שגם רוב המזרחים – עוד בארצות מוצאם – וגם רוב שאר ארצות ועמי המזרח, היו (והם) עם הפנים לאירופה במאה השנים האחרונות. גלובלזיציה שהיא מערביזציה זה עניין גלובלי, שקורה ברוב העולם. ישראל אולי הייתה יותר נלהבת מאחרים עם התהליך הזה, אבל היא חלק מהתהליך.

      כל זה לא קשורה להפיכת העברית לשפה הרשמית היחידה. כעיקרון אין בזה פסול. מצב שבו יש שתי שפות רשמיות במעמד שווה זה מצב המתאים למדינה דו לאומית. מי שמעוניין במדינה דו לאומית יכול לשמוח על הנאורות של ישראל בעניין הזה מקום המדינה. אבל עקרונית אין שום דבר פסול בהגדרת העברית כשפה ראשית, כל עוד אין פגיעה במחויבות הנוכחית של הממשלה לספק שירותים גם בשפה הערבית. התזמון הוא גרוע כי זה יסתמן כפגיעה במיעוט הערבי, אבל משמיעת ד"ר שמעון אוחיון, אני בספק אם זו הכוונה שלו. הכוונה שלו, אולי התמימה, בתור "יו"ר השדולה למען השפה העברית", היא בהתאם להעלות את הדרגה הסמלית של העברית לרמתה המתאימה במדינה העברית היחידה בעולם.

    2. ישראלי

      מה זה הקישקוש הזה?
      רחוב אלנבי שהיה הרחוב הראשי של תל אביב שנים רבות יצא מן הים והלך לכיוון מזרח. לידיעתך.

      1. עמית

        יש עוד כמה אי-דיוקים. הסיבה שישראל מתחרה באליפויות אירופה בכדורגל, כדורסל ושאר ענפי הספורט זה לא כי היא שאפה לכך כי היא כזאת אירוצנטרית. אלא כי אי שם בשנות ה-70 מדינות ערב הצליחו לדחוק אותה החוצה מהתחרויות האסייתיות (במה שהיה אחד ההישגים הגדולים של הערבים בסכסוך – זאת הסיבה שכבר 30 שנה לא הגענו למונדיאל. זה והעובדה שאנחנו דרדלה בכדורגל). כשהשכנים שלך מקיאים אותך, אין פלא שתשא את עיניך לארצות רחוקות. החרם הערבי, תחושת המצור הישראלית מימי קום המדינה, והסכסוך בכללותו, הם לא תוצר של האירוצנטריות הישראלית, הם במידה רבה חיזקו אותה.

        1. ציקי

          מצד שני בכדורסל אנחנו שולטים באירופה והסינים בטח היו שוחטים אותנו באסיה.

      2. מיכאל

        ת"א כולה נוסדה כדי להתבדל מיפו הערבית!
        רחובותיה ובתיה עוצבו כעיר מערבית ולא כעיר מזרחית

    3. שי

      גדול!!!
      תמשיך לכתוב. עשית לי את היום (סליחה, זה תרגום מסרט אמריקאי).

    4. שמעון

      אגב, מה היה שמו של שגיא…לפני שגיא?

    5. ישראלי

      רחוב יפת ושדרות ירושלים ביפו שנבנו בעודה עיר ערבית הם מקבילים לחוף הים.

      1. מיכאל

        הבריטים בנו את שדרות ירושלים, לא הערבים

    6. צביקה

      צא וראה – הערבי נטע עץ שחי חמש מאות שנה, עץ זית, ובכך והוא קשר את עצמו ואת משפחתו לקרקע למאות שנים. לעומתו הישראלי(זה עם העין הפוזלת) נטע פה עץ אוסטרלי, אקליפטוס, שבני מינו עסוקים הים בלמות בכבוד מהתייבשות וממחלות (או מגעגועים לארץ מולדתם)

      1. אלון פלג

        הכיבוש המוסלמי דלדל את אוכלוסית הארץ. יחס הערבים והתורכים לארץ ישראל הפך אותה מ"ארץ זבת חלב" ל"ארץ שמיר ושית". רוב שנות הכיבוש המוסלמי היתה הארץ מיושבת בדלילות. רוב הערבים שחיו כאן במאה ה 19 היו אריסים, בעלי הקרקעות היו עשירים מלבנון, סוריה ומצרים. את האקליפטוסים הביאו היהודים כדי להתמודד עם הביצות שהיו כאן. הערבים אף פעם לא היו בעלי הבית בארץ ישראל, זה אף פעם לא ענין אותם. מצד שני באירופה ברור שהם לא בעלי הבית אבל בחוצפתם הם חושבים שכול העולם שיך להם.

        מוטב לכול יהודי לדעת את האמת, ארץ ישראל שייכת לעם היהודי מבחינה היסטורית, דתית, לאומית. את רוב המשפחות הערביות אפשר לאתר את ארץ המוצא שלהם ( אל-פיומי, בגדדי, עותמן, בושנק, א-שאמי וכדומה)

    7. ציקי

      מדינת ישראל לא "מתבכיינת" שהערבים לא יקבלו אותה. היא השלימה עם העובדה הזאת. היחידים שמתבכיינים הם אלו שמחפשים בכל זאת "להטמע במרחב" וההתבכיינות שלהם היא בדיוק כזו: תלונה חסרת כוח השפעה.

    8. בעז

      ספר לנו בבקשה על הישגי הרוח, התרבות, המדע והאומנות שהביאו לעולם אחיך המוסלמים באשר הם.

      אחרי שתסיים את סקירת הספרות – כולל השוואה בין הישגי היהודונים (1/6 מאוכלוסיית העולם, כן?) לאוהביהם בארצות ערב – פרוס בפנינו את התרומה המזרחית לפיתוחה ושימורה של המדינה היהודית-דמוקרטית שלנו. ספר לנו על תרבות הצעקות, גסות הרוח, ה"כפיים" והרדידות.

      לסיום, נקנח בלהיט של הקיץ – "תקוף, תעשה ביגועים", של חמאס-עזה. השוואה בינו לבין להיטים מזרחיים מצמררת. לא רק בגלל הדמיון במילים, בלחן ובעיבוד – אלא בעיקר כי אלו הם פניה של ישראל בעשור השני של האלף השלישי: במקום להידמות למערב המפותח, שאתה כה בז לו, אנחנו הולכים והופכים דומים יותר ויותר לנאורות המוסלמית של חמאס ודאע"ש.

      מבסוט, כפרה?

    9. נועה

      * שמן זית:
      ציטוט מתוך "אנו עולים", של רחל ינאית בן צבי:
      "בחדר הקטן שבחצרו של פלויד מתקינים הבחורים ארוחה, מתלוצצים ואומרים לי כי ראשית חכמה עלי להסתגל למאכלים החדשים. סלט מזרחי הם מכינים, עגבניות ובצלים, אך השמן הזה "זית" הם קוראים לו – שמן כהה, צהוב-ירקרק, ריחו לא נעים ודוחה. איך אוכל לטעום מן הסלט, וריח השמן אי-אפשר לעמוד בו?
      מסלקים מן השולחן את ניירות הציור ומעלים קדירה שבורת-שולים מלאה סלט. מה הפרי השחור הזה שעל גבי הסלט? האם שזיפים קטנים? אני מושיטה את ידי, נוטלת אחד, נוגסת – האם התעוותו פני, שהחבריה פרצו בצחוק? הרי אלה הזיתים שנתחבבו עליהם! הבחורים טובלים בתיאבון את לחמם בסלט של שמן זית ירקרק, ואני מעדיפה פת חריבה…"
      הימים, אגב, ימי העליה השניה. והנה אתה רואה שמן זית בשימוש אצל חלוצים, ומי שלא יכולה לסבול אותו, היא עולה חדשה שמקרוב באה ועוד לא הסתגלה למאכלי הארץ.

      * הכאפיה היתה באופנה גם בשנות ה-40 וה-50, כחלק מהמראה הפלמ"חניקי.

      * על הרחובות כבר ענו לך.
      לבטל את הערבית זה רעיון מגוחך ודבילי, אבל בנית תילי תילים של נימוקים והאשמות חסרות שחר ופשר.

    10. שי

      האיש עוד יוסיף לעצמו את המילה דוקטור בתעודת הזהות. ליצן שהתואר האקדמי משמש לו תחליף למוח

    11. אפרת

      רחוב אלנבי ממש לא יוצא מהים. קצת היסטוריה, אלנבי, שהיה חתיכת אגוצנטרי, בסיום בניית הרחוב, לא האמין שהרחוב שעל שמו אינו מגיע לים ומיד שינו את מסלול הרחוב, לכן אלנבי הוא רחוב כזה עקום, קל מאוד לבדוק את זה. מספרים 1-10 יוצאים מהים וכל השאר מקבילים.
      כן, כל העיר תל אביב והנדסה ועוצבה ע״י אירופאים שלא באמת הבינו מזג אוויר ים תיכוני.

      השוואת התרומה למדע ולתרבות? באמת? כולנו בוחרים/ות במה להאמין על סמך מילים שנכתבו כפרשנות לממצאים בשטח. זה לא ברור שמדפי ההיסטוריה הודרו כל כך הרבה תרבויות וקולן של הנשים ושל החלשים?!?!? וחוץ מההדרה הברורה הזו, בדקו בהיסטוריה, בדקו את הרקע הסוציואקנומי של אותם גדולי תרבות, מדע ואמנות. ולא רק את הרקע הזה, גם את אשיותם של כל אותם מלחינים, ציירים, פילוסופים ופסיכולוגים ידועים ששינו והשפיעו רבות על התרבות. כשאת/ה חי/ה בדיכוי ובצורך הישרדותי אמיתי, איך לומר, פחות יש לך נגישות לידע ולהשכלה מערבית.

      הבעיה היא ההיאחזות של כולנו במשהו שלא שייך לנו, תוך בלבול זהות עמוק וחוסר הבנה וקבלה של האחר. תמיד יש טוב ורע, שני צדדים ועלינו לבחור צד. אני לא רוצה לבחור צד. רוצה לכבד, לקבל וללמוד מכל דת, תרבות, צורת חיים ולבחור את שלי. עם זאת, העם היהודי החליט שכאן, במזרח התיכון, בין בני דודינו, כאן ממש זהו מקומנו (מציינת שלא מסכימה עם זה) ומתוך ההחלטה הזו, עלינו להבין שכדאי לנו ללמוד מתוך כבוד הדדי ומזמן היינו צריכים להתנהג אחרת לערבים שבתוכנו ולערבים שמבחוץ.
      הגזזת, חטיפת ילדי תימן, בזיזת ערבים ועוד הרבה עוולות נגד יוצאי מדינות ערב בתואנה שהם פרימיטיביים, לא עושה חסד עם ממשלות ישראל ולא עם אף אחד אחר.

      1. ישראלי

        רחוב אלנבי מגיע לים בגלל הקזינו שבנו שם, לא בגלל הגנרל. הוא לא הולך מקביל לים אלא באלכסון מצפון מערב לדרום מזרח. רחוב גאולה מדרום לאלנבי יורד ישר לים. גם שדרות קק"ל היום שדרות בן גוריון ושדרות נורדאו ורחוב פרישמן הולכים ממזרח למערב, אל הים.
        ומה יש לך לומר על רחוב יפת ושדרות ירושלים ביפו?

    12. משה

      עצם חשיבתו של הכותב (המתחזה לפרו-ערבי) היא במהותה מערבית. וטוב שכך.
      אין לנו מה ללמוד מהערבים, חלילה. מה נלמד מהם? דמוקרטיה? מינהל תקין? כבוד האדם וחרותו? רצח על כבוד המשפחה? שמירה על איכות הסביבה? נקיון? נישואין לאבע נשים? ואולי נלמד את הלכות דעא"ש?
      גם האינטליגנציה הערבית, אם יש דבר כזה (אין), מתרחקת מהתרבות הערבית הירודה, הנחותה, העלובה, הברברית, המרושעת.
      הכותב עצמו לא מאמין לדבריו.

    13. גפילטע פיכס

      המיזרחיסטים מצד אחד רוצים ערביזציה בישראל אבל מצד שני שתראה כמו שבדיה!

    14. רתם

      מהפריכה ולקבל אותה רק אם היא תגיע לכאן כמטבח קליפורני. כן, עכשיו, להתנתק

    15. ליכודניק

      לגבי התרבות- מי אני שאקבע. זה עיניין סובייקטיבי. נאמר, האם מדינה "פרובינציאלית" ש-"סוגדת לכל מה שהוא "אירופאי"" היתה שולחת לאירוויזיון שיעור גבוה של זמרים מזרחיים דווקא? הרי היינו אמורים לפי גב' אנסטסטיה מיכאלי ולהקפיד לשלוח "בעלי חזות אירופאית". ניחא.

      הטענה המעניינת היא שהערבים דוחים את ישראל כי היא דוחה את הערביות; הטיעון המשלים הוא ששלום יהיה אפשרי רק כשנכיר את הערבים ואת הדקויות התרבותיות שלהם.
      זו טענה שיש לה שורשים היסטוריים ארוכים בצד השמאלי של הפוליטיקה הישראלית- עוד משה דיין ויגאל אלון נחשבו כמי שבזכות גידולם בארץ מכירים את הערבים ויידעו להסתדר איתם. בוא נבחן רגע מה הטענה הזו אומרת על הערבים:
      א. הם פועלים כגוש אחד ("העולם הערבי")
      ב. מעניינים אותם עינייני כבוד שיטחיים, ולא אינטרסים וחשבונות היסטוריים.

      השלום הנפרד עם מצריים הוכיח עוד ב-77' שערבים מסוגלים בהחלט לפעול בניוד לדעת אותו "עולם ערבי", שהם מעוניינים דווקא באינטרסים, ויכולים בהחלט להתגבר על אי-הבנות תרבותיות כדי להשיג אותם; בגין הרי בודאי לא היה לבנטיני.
      בקיצור, יש הרבה טיעונים בזכות תרבות ערבית/ים-תיכונית; השתלבות במרחב אינה חלק מהם.

    16. נינה

      כאן נולדתי, לכאן אני שייכת, ושום גזענות מהצד ה"מזרחי" או הפלסטיני לא תחזיר אותי לאירופה,
      'צטערת, תתמודדו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
      ועוד דבר: אני דוברת עברית וערבית, ושתיהן לא יימחקו ממני.

      1. אוי ווי זמיר

        אולי זה רק משום שאת מתבכיינת ואנטיפתית?