נולדתי וגדלתי בקרית גת. מרוקאית.

מקסים! ועם זאת, אני לא מרחמת על הזגורי הבא שישלח קורות חיים, בזכות או בגלל סדרת טלוויזיה פופולארית כזו או אחרת. עצוב.

– ואני בכלל רומניה! כולנו קרבנות של כור ההיתוך, והבטויים הגזעניים נגד החינה של נינט הם חלק מזה. אני חשתי בושה עמוקה ברומנית שדיברו במשפחה שלי, באוכל הרומני, בכל מה שקשור לזה. היום, אחרי שאמא שלי נפטרה, למדתי לבשל אוכל רומני, ואני מנסה לשקם את הרומנית שלי, לדעת קצת יותר, מתוך רצון לרפא את המקום הפגוע הזה… וגם אני התחברתי לנוער רצ (אז עוד לא היתה מרצ), ולבוב דילן, לחברים שההורים שלהם היו ילידי הארץ. במקרה המזרחי האפליה יותר מורכבת, יותר ממוסדת, אבל הבושה, התחושות שאת מתארת, הן אותן תחושות… תמשיכי לענטז, אחותי!

הדיכוי שאת מדברת עליו, היה כלפי כל העדות, כולל האשכנזים. כור ההיתוך כמעט שהשמיד לגמרי את תרבות היידיש האשכנזית. עם זאת, היות והוגי הרעיון היו חילונים אשכנזים, הרי שהסטנדרטים שהם הציבו תואמים את התרבות המערבית ולא את התרבות המזרחית, ובכך פגוע הרבה יותר בעדות המזרח.

לצערי גם היום ממשיכים לדכא תרבויות אחרות. אחי התחתן עם אשה ממוצא אתיופי. כאשר פגשתי את משפחתה הבחנתי בכמה דברים שאותי אישית העציבו מאד:
אחיה שמנהל אורח חיים דתי, מתפלל בבית כנסת ספרדי ולא בבית הכנסת האתיופי. ככשאלתי אותו מדוע, ענה לי שהוא מכיר מבני עקיבא את נוסח התפילה האחוד ולא את נוסח התפילה האתיופי, עמו הוא מרגיש פחות בנח. בית הכנסת הספרדי הוא פשרה, לו היה ליד ביתו בית כנסת אשכנזי, היה מעדיף אותו…

אלה מבין אחיה ואחיותיה שיש להם תינוקות, לא נושאים אותם צמוד על הגב ביריעת בד (סדין? צעיף? איני יודע), כפי שנהגו לעשות באתיופיה, אלא לוקחים אותם בעגלות כמנהג המקום… רציתי מאד לראות ולשאול איך נושאים כך תינוק על הגב, מפני שלי אישית זה נראה סידור הרבה יותר הגיוני ונח מזה הנהוג כיום במחוזותינו, אבל כאמור הם ישרו קו עם התרבות המערבית.

אותו אח דתי גם סיפר לנו כמה פעמים ניסו לשכנע אותו "לעברת" את שמו, משהו שפחות היו מעזים להציע למשל לעולה מחבר העמים.

לדבר אחד אני מתקשה להתחבר, אבל זה עניין של טעם גרידא: חמסות, לק (בכל צבע שלא יהיה) ולבוש מנומר…
אני בעד הופעה נטולת איפור לחלוטין ובלבוש פשוט. למען האמת, אני בעד ערום מלא, אבל זה לצערי אינו חוקי במחוזותינו.
זה מן הסתם עניין לדיון אחר.

מי אמר שאם את ממוצא מרוקאית את צריכה לאהוב חינות, מוזיקה מזרחית ועוגיות מתוקות…?
אני ממוצא מזרחי, לא מתנצלת עליו בכלל. אבל אני לא אוהבת מוזיקה מזרחית. מעדיפה מתי כספי וחוה אלברשטיין. אוהבת לאכול חריף. וחילבה וג'חנון ועדיין מסוגלת לקרוא ספר של עמוס עוז…מדהים לא?
מי שיוצר את הגטאות העדתיוית הם דוקא המזרחים שמשום מה צריכים כל הזמן להוכיח את המזרחיות שלהם עם ענטוזים, עם המילים "כפרה" ו"נשמה"…
עצוב…

מפספסים את הילדה שמתביישת במי שהיא במה שהיא.
יואל זה עצוב, כן! כי זה מנכר אותך מבי"ס, כי ההיסטוריה והתרבות שלך לא נמצאים שם. ואתה לומד מאוד מהר שכדי להצליח עדיף לא לחשוף את הזהות וזה גם יוצר את הפערים שקיים.

עמית גם זו מרוקאיות, זה גם תזמורות מפוארות ומסורות של מאות שנים. אבל היום זו גם המזרחיות ומה רע בזה? מה אכפת לך שזה יהיה גם זה? – אתה בעצם אומר לילדה "תשמעי אום כולתום אבל שרית חדד בחיאת… זה לא תרבות" – וכך אתה גורם לזה שתתבייש במי שהיא.

ואיתמר זה שזה עולה כסף זה הופך את זה לאסור עבורך?
ומה עם גן פרטי (שאליו אגב יש כניסה אקסלוסיבית רק לצבע הנכון ולכן הוא גם מפלה) זה בסדר! זה חינוך, נכון?
זה לא התרבות שהורים אשכנזים חיים בה, יכולים להרשות לעצמם (ועולה המון המון כסף), ולא יכולים להבין מה זה אומר בכלל (חוץ מהסטטוס המתלווה לזה, שהילד שלך שם וגדל בסביבה הנכונה)
או מה עם טיול אחרי צבא? זה לא בזבוז כסף? אבל זה של כולם, זה ישראלי (והישראלי הוא בעיקר יציר אשכנזי) – אז למה לבקר את זה?

זה תרבות, זה מי שאתה, וכן לפעמים זה עולה כסף. העניין הוא שאתה משתמש כביכול בקטגוריות אוביקטיביות (כסף) ושופט את המסורת בעיניים שלך.
הקטגוריות שלך נופלות
כמו של כולם
ובסופו של דבר נותרת רק הגזענות
שבגללה הילדה לא קמה לרקוד בחינה, הילד לא לובש את השרשרת, הנער מוחק את השירים הלא נכונים
והם אלה שיושבים למעלה (סטטיסטית רובם אשכנזים, אבל בוא נאמר שגם המזרחים מבניהם לא בדיוק שמים את התרבות שלהם בפרונט) כשהם פוגשים בכל זאת פעם ב.. במישהו שזו התרבות שלו והוא לא מתבייש בה, הוא כנראה יעביר אותו הלאה.
וחוזר חלילה