פגיעה קשה בצדק החלוקתי

חוסר שקיפות, סיכון קניינו של הכלל, פתח לספסרות: תשובה פומבית להחלטה האחרונה של מינהל מקרקעי ישראל, שמקנה למגזר הקיבוצים הטבות יקרות ערך במקרקעי הציבור
העוקץ

הקשת הדמוקרטית המזרחית, האגודה לצדק חלוקתי ועמותת תהודה מגנים את ההחלטה שהתקבלה בנושא אדמות הקיבוצים ורואים בה פגיעה בעקרונות השוויון וצדק חלוקתי בחברה בישראל. החלטות דרמטיות אלו משנות את כללי המשחק הבסיסיים ביותר של משטר המקרקעין בישראל ופוגעות פגיעה קשה בבג"ץ הקשת.

עצוב כי למרות שהובעו עמדות חריפות כנגד ההחלטה לא רק שלנו אלא גם של היועץ המשפטי לרשות וגם של היועץ המשפטי לממשלה החליטה המועצה לקבל את המתווה החדש המוצע.

הצעות ההחלטה למעשה מעגנות הסדר בלתי סביר בעליל המקנה למגזר הקיבוצים הטבות יקרות ערך בלשון המעטה במקרקעי הציבור, זאת בהיותן מאפשרות רכישת זכויות מגורים בקיבוץ על ידי האגודה, בנוסף למסלולי השיוך כפי שנקבעו בהחלטות קודמות של המועצה. הצעות ההחלטה מבקשות לשנות את המדיניות הקיימת ומנוגדות לעקרונות הצדק החלוקתי, ואף פותחות פתח לספסרות, סחר, ייזום והפקת רווחים בקרקע ציבורית.

לטעמנו, ההסדר יוביל לספסרות בקרקעות הציבוריות למרבה במחיר ויאפשר עריכת סלקציה נוקשה באשר למתיישבים חדשים, אשר מעוניינים להתקבל לקיבוץ.

מודעה מ"הארץ" בשישי האחרון. צילום מעמוד הפייסבוק של התחברות-תראבוט
מודעה מ"הארץ" בשישי האחרון. צילום מעמוד הפייסבוק של התחברות-תראבוט

הצעה 506: "הקניית זכויות למגורים לאגודת הקיבוץ"

מכירת חיסול של הקרקעות החקלאיות

ההסדר הקבוע בהצעות מתיימר לקבוע כי האגודה השיתופית תהיה רשאית לרכוש במרוכז את זכויות המגורים בקיבוץ, וזאת בהנחות משמעותיות ממחיר הקרקע.

האגודה השיתופית תוכל לרכוש את הזכויות בקרקע המיועדת למגורים בשטח המחנה של הקיבוץ בתשלום מופחת מזה שנקבע בהחלטת מועצה 1155 (דהיינו 3.75% או 33% על מלוא הזכויות) ולקבל הנחה נוספת בסך 12% (שכפי שיוסבר לעיל לא ברור מה התשלום הסופי שתקבל הקופה הציבורית). לאחר מכן, היא תוכל ליזום בקרקע להקים מבני מגורים ולמכור לחברים חדשים ללא תשלום נוסף למדינה.

על פי סעיפים 5 ו-6 להצעה 506, רשות מקרקעי ישראל יוצאת לחלוטין מן התמונה ובעצם מעניקה לאגודה השיתופית את מלוא הכוח ביחס למקרקעין וזאת בשיעורי תשלום זעומים, מדובר על מכירה תמורת "נזיד עדשים".

חוסר שקיפות לגבי התשלומים שצפויה לקבל הקופה הציבורית

שיעורי התשלום המנויים בסעיפים 7 ו-8 להצעה 506 ואופן חישובם אינם מובנים דיים אף למתמחים בתחום. הן בהצעה עצמה והן בדברי ההסבר לא מובהר מהו האחוז הסופי מערך הקרקע שהאגודה תשלם עבור רכישת הזכות. כמו כן, לא נערך תחשיב של סכומי הכסף עליהם מוותרת המדינה בהחלטה זו. עם זאת, נראה כי מדובר בשיעורי תשלומים נמוכים ואף מגוחכים.

כך לדוגמה, סעיף 7 להצעה 506 קובע כי מערך הקרקע יופחתו 12% (?!). מנוסח הסעיף לא ברור אם מדובר על כך שההפחתה תהיה משווי הקרקע (כלומר במקום 100% או אולי 91% שווי הקרקע ירד ל-12%) או שההפחתה הינה מההנחה הקיימת של 33% שתרד ל-21%. מדובר בהבדל מרחיק לכת בשיעור ההנחה ואין לקבל את הצעת ההחלטה ללא הבהרת נקודה זו. נשאלת השאלה, איזה הצדקה יש להנחות מטיבות אלה?

כמו כן, נוספו הפחתות נוספת בסעיף 8 ללא הסבר לאופן חישובן. למשל, מדוע נבחר שיעור היוון גבוה של 5? האם זה שווי הכסף האלטרנטיבי שחבר קיבוץ ממוצע היה מקבל לו היה משקיע את כספו? ומדוע בשורה שנייה בטבלה נקבעו 25 שנות הוון לחבר ותיק על 160 מ"ר? ומהיכן נשאבו 13 שנות ההוון בשורה האחרונה של הטבלה בסעיף 8?

החתומים מטה מתריעים כי כל אלו אינם ברורים ואינם שקופים לציבור.

נוכח האמור, החתומים מטה קוראים לחברי המועצה להתנגד לקבלת ההחלטה ולדרוש חוות דעת תקציבית מבוססת ורצינית שתאמוד את שיעורי התשלומים, אופן חישובם ושווי ההטבה המוענקת כאן על חשבון משאבי הקופה הציבורית, כולל מספר הנהנים מן ההחלטה והערך הממוצע של ההטבה לכל נהנה. לעניין זה ראוי לציין כי חוות הדעת של השמאי הממשלתי מאוד בעייתית וכמובן אינה עונה על הנדרש.

זאת ועוד, בהסדר המוצע יש לשנות באופן מהותי, דרמטי, חפוז וללא בחינה מושכלת של הנתונים הכלכליים והמשפטיים הרלבנטיים, את משטר המקרקעין והמדיניות הקרקעית שהייתה נהוגה עד היום.

ההחלטה המוצעת הינה שלב נוסף במגמה נמשכת של כרסום בהחלטות ובמטרות המקוריות של מינהל מקרקעי ישראל ע"י הפעלת לחץ מתמיד על רמ"י ועל גורמים נוספים באופן שהרציונאליים שבבסיס ההחלטות נשחק ונעלם וההטבות ל"חקלאים" מועצמות על חשבון הציבור והאינטרס הלאומי.

לטעמנו, טרם קבלת ההחלטה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, מוטלת עליה חובה משפטית לשקול, על בסיס תשתית עובדתית מהימנה, את החלופות העומדות בפניה, תוך שימת דגש למבחני הסבירות, המידתיות והצדק החלוקתי.

הצעת ההחלטה איננה עומדת בכללים הבסיסיים ביותר של המשפט המנהלי לרבות בהירות הנורמה והצורך בתשתית עובדתית ראויה לפני קבלת ההחלטה.

הצעת החלטה 505

הסדר פיקטיבי שיוביל להפסד הכנסות אדיר למדינה

לגבי הצעת החלטה 505, נציין כי הצעת החלטה זו מובילה למעשה להסדר פיקטיבי. רוכשי המגרשים יעניקו "הלוואות" לקיבוץ כדי לרכוש את הקרקע, מדובר למעשה על מסווה לשיוך חוזי של מגרשי המגורים ומסלול עוקף לחובת התשלומים המוטלים על הקיבוץ וחבריו בעת השיוך.

לטעמנו, ההסדר יוביל לספסרות בקרקעות הציבוריות למרבה במחיר ויאפשר עריכת סלקציה נוקשה באשר למתיישבים חדשים, אשר מעוניינים להתקבל לקיבוץ. עולה גם החשש שבאמצעות יצירתיות משפטית ניתן יהיה לבנות את העסקה בין רוכש הזכות לבין האגודה השיתופית כמקנה "קניין שביושר" וזאת מבלי לשלם על קבלת זכות מעין קניינית זו.

התנועה הקיבוצית עברה תהליכי הפרטה, ששינו מהותית את מסגרת ההתיישבות הקודמת. מכאן, שלא ניתן להשאיר את האגודה החקלאית המשתנה עם זכויות בקרקע שיוצרות מעמד קנייני חדש כאשר האגודה הקואופרטיבית אינה מתקיימת עוד במתכונתה הקודמת.

דברים אלה גם עולים מחוות הדעת של היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל שמתנגד להסדר. בחוות דעתו נכתב כך:

…החובה המוטלת על רשות מקרקעי ישראל לנהל את מקרקעי ישראל כנאמן הציבור מחייבת את הרשות לבחון בצורה נכונה הסדרים שנראה כי תכליתן העיקרי, הוא פטור מתשלום דמי חכירה נאותים בגין מקרקעי ישראל.

ההחלטה מסכנת את קניינו של הציבור

מהמייל שנשלח מטעם אגף התקציבים עולה שמדובר על החלטה שיוצרת סיכון לציבור. שכן, כאשר הזכות אינה אישית אלא מוענקת לאגודה השיתופית נוצר מצב שהציבור חשוף לסיכון בעת פשיטת רגל של הקיבוץ. הוועדה שדנה בכך, טרם התייחסה לנושא זה וטרם העניקה לכך פתרון ועל כן אין לקבל כל החלטה כעת.

העדר תשתית עובדתית נאותה

החתומים מטה טוענים כי אין בדו"ח הוועדה לבחינת ההסדר להקניית זכויות למגורים לאגודות הקיבוצים (בראשות מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל מר בנצי ליברמן) התייחסות נאותה לנתונים עובדתיים. מקריאת דו"ח הוועדה עולה שהיא לא שקלה שיקולי צדק חלוקתי בעת מתן המלצותיה.

בנוסף, הוועדה לא ביצעה כראוי את תפקידה כנדרש בכתב המינוי ולא בחנה את השימושים הבלתי חוקיים בקיבוצים. דבר שעשוי ללמד שהסדר זה התקבל אך ורק בשל לחץ שהפעיל מגזר הקיבוצים.

ההצעות קובעות הסדר, המשנה את המצב באופן בלתי הפיך ומפרות את האיזון שנקבע בהחלטות מועצה מס' 751 ו-1155 (החלטות שגם הן אינן נקיות מטעויות, אך לפחות עמדה מאחריהן חשיבה מקיפה, והן לא התקבלו בחטף). לא מובאת כל הצדקה עניינית לסטייה מהחלטת בג"ץ הנ"ל.

בהקשר לכך נזכיר כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל 979 (היום 1151), 1101 נדונו בבג"ץ 6403/07 בו אושר ברובו ההסדר שנקבע בהחלטה 1155. עוד נזכיר כי בהקשר להחלטה 1101 קבעה השופטת ע' ארבל כי: "התרת השימוש הלא חקלאי בקרקע, נעשתה מתוך 'רע הכרחי'. היא לא ניתנה לו כדי להרחיב את גדר הכנסותיו מעבר לאלה שבהן יכול היה לזכות כחקלאי, ולא כדי להרחיב את גדר עיסוקיו עד כדי הפיכת אדמתו החקלאית ל"שטח להשכיר" …

חוסר סבירות בקבלת ההחלטה

אם יתקבל ההסדר המוצע יוכלו הקיבוצים למכור בתים בשטחם ולמעשה לספסר בקרקע, באופן המאפשר לחקלאי להתפרנס מנדל"ן ולא מחקלאות. לטעמנו, טרם קבלת ההחלטות על ידי מועצת מקרקעי ישראל, מוטלת עליה חובה משפטית לשקול, על בסיס תשתית עובדתית מהימנה את החלופות העומדות בפניה, תוך שימת דגש למבחני הסבירות, המידתיות והצדק החלוקתי.

כפי שחזרה והבהירה לאחרונה כבוד השופטת ברק-ארז בפרשת חוות השקמים (ע"א 4547/13):

בעניין שיח חדש [בג"צ 244/00 הוכרה פסלותן של החלטות שהעניקו הטבות לא-מאוזנות לחוכרים חקלאיים, תוך דחיית ההשקפה הגורסת שמועצת מקרקעי ישראל אמורה לשאוף לקבלת ההחלטות שנדמות כרווחיות ביותר באותה עת. בהמשך לכך, נקבע כי בהחלטות שעניינן הענקת זכויות במקרקעי ישראל, שהם משאב מוגבל ורב ערך, יש לשקול שיקולים של "צדק חלוקתי" ובכלל זה לוודא כי חלוקת המשאבים תעשה באופן הוגן, צודק וסביר. באופן ספציפי יותר, נקבע כי אף אם הענקת זכויות בקרקע היא תכלית ראויה כשלעצמה, הרי אין הצדקה להענקתן "מעבר לנדרש לאותה מטרה" גם בעניין פורום הערים העצמאיות הודגש כי התרת השימוש הלא חקלאי בקרקע נחשבת ל"רע הכרחי", וכי "ההסדר [המאפשר שימושים לא-חקלאיים בקרקעות חקלאיות – ד.ב.א.] לא נועד להביא את החוכר לעשיית רווח או ממון מן העבודה בקרקע, אלא בעיקר לדאוג לפרנסתו ולביטחונו הסוציאלי". [ההדגשות שלנו]

כבוד השופט רובינשטיין שהצטרף להחלטת השופטת ברק-ארז הדגיש כי "המשאב הציבורי הקרקעי-חקלאי אינו רק מקור חלוקה עכשווח. הוא נכס לדורות."

בפרשת מהדרין, (ע"א 8325/12) שנפסקה אף היא לאחרונה, חזר כבוד השופט רובינשטיין ביתר שאת על עקרונות אלו והדגיש את כי אחת התכליות החשובות המונחות ביסוד סמכויות רשות מקרקעי ישראל היא "למנוע סחר ספקולטיבי בקרקעות המדינה" וכי "בנהלו את מקרקעי המדינה משמש המנהל איפוא כנאמן הציבור, ועליו לפעול בהתאם לאינטרס הציבור כולו… המדיניות צריך שתבטא צדק חלוקתי, כעולה בעליל מעניין שיח חדש."

לאור האמור, יש להימנע מאישור ההצעות האמורות, ואנו דורשים מחברי המועצה לעמוד על הצורך בבחינה מעמיקה להשלכות ארוכות הטווח של החלטות אלו. למען הסר כל ספק, יובהר כי אין באמור לעיל משום ויתור ו/או מיצוי כל טענות הארגונים מטה ו/או פגיעה בהן, לרבות זכות לנקוט בהליך משפטי.

בכבוד רב ובברכה,

ד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר, מנכ"ל האגודה לצדק חלוקתי 

רויטל ברילנשטיין, עו"ד, האגודה לצדק חלוקתי

משה קריף, מנכ"ל עמותת תהודה

יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית

 נורה אשקר, עו"ד, האגודה לצדק חלוקתי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מנשה בן מאיר

    מה אתם מתכוונים לעשות בפועל?האם ניתן לבלום הצעה זו דרךמחאה ציבורית?בג'צ?שדולה בכנסת?

  2. מימי

    זו לא קרקע חקלאית, זו השטח שמיועד למגורים ולא החלקות שמיועדות לחקלאות.

  3. שושן

    מי שגרם לסיבוך נושא הקרקעות בארץ היא אותה הקשת המזרחית אשר עד היום רק מלבה את שנאת הקיבוצים, אך בפועל, חוץ מעסקנות נבובה, הם רק פגעו בעצמם. היום יותר ממחצית חברי הקיבוצים הינם מזרחיים (גאים) כך שלא ברור נגד מי יוצאים מגיני האומה מטעם עצמם.. מעבר לכך, הקיבוצים שהוקמו לפני מלחמת השחרור הם אותם הקיבוצים שנמצאים באזורי הביקוש ושמחיר קרקעותיהם הינו גבוהה ביותר, אך מה לעשות, שאותם חלוצים, הם אלו שרכשו ברובם את הקרקעות בכספם ועם הקמת המדינה העבירו ללא תמורה את הקרקעות לידי המדינה. עם קבלת פסיקת בית המישפט העליון לגבי חלוקת הקרקעות, פנו רבים מאותם קיבוצים ומושבים ותיקים ודרך בתי המישפט קיבלו את הקרקעות לידם. בואו נבדוק מה השיגו עד היום עסקני הקשת? הגדילו את השנאה בין קבוצות בארץ, גרמו להפסקת העברת קרקעות לבניה מסיבית במקומות הביקוש דבר שגרם לעליית מחירי הדירות בארץ ביותר מ 45% בפחות מ 10 שנים. לא אתייחס לחוסר ההגינות של העסקנים המקצוענים שמנסים להראות את כלל הקרקעות שעכשיו הגיעו להסכם, אך בפועל מדובר רק על הקרקעות של שטחי הקיבוץ עצמו (מהווה פחות מ 5% מכלל הקרעות). מציע לחותמי העצומה שיבדקו מה הצליחה עד היום הקשת המזרחית להשיג מלבד ליבוי שנאת חינם.

  4. פריץ היקה הצפונבוני

    הימין ששלטון כבר הרבה זמן אז איך זה שהקיבוצים השנואים עדיין מקבלים הטבות. אז שהמזרחיים ימשיכו להצביע בעד הימין שדופק אותם. תצביעו חד"ש.

    1. ג. אביבי

      הנציגים שלהם , בעזרת כל מיני מניפולציות, מתברגים גם בתוך מפלגות הימין. כך למשל רייפמן מהתנועה הקיבוצית הוא חבר ב"ישראל ביתנו" של ליברמן, ובתור נושא בתפקיד בכיר במשק מטעם מפלגתו, הוא ממשיך לדאוג לפריבילגיות של הקיבוצים. כך היה תמיד.

  5. עופר

    לכאורה אכן צודק פריץ הצפונובוני מוזר שממשלה ימנית בורגנית באמצעותו של בנצי ליברמן -מראשי המתנחלים, מסייע לקיבוצים שהם לכאורה מתנגדיו המובהקים .אבל בעצם המתנחלים הם ממשיכי דרכם של הקיבוצניקים .קבוצות אידיאולוגיות לכאורה, אשכנזיות בעלות אלקטורט מוגבל שמשתלטות על השיח הציבורי בלהטוטים של רטוריקה אידיאית שכאילו עובדת לטובת הכלל ועל הדרך דואגים לשמר את יחסי הכוח. המתנחלים המזרחיים הם שואבי המים של ההנהגה המתנחלית וגם אם יש כיום בקיבוצים יותר ויותר מזרחיים (אם כי בוודאי לא 50 % כפי שנטען מעליי ) הרי שההנהגות של שתי התנועות הללו הן אשכנזיות לחלוטין .הוויכוח בין הימין והשמאל האשכנזי הוא לא על יחסי הכוח בין קבוצות שונות במדינה אלא על הגבולות שלו ועל הדרך המיטיבה ליישם את שלטונם ולשמר את הפריבילגיות שלהם .

  6. ג. אביבי

    החיפזון בו ממשלת הימין של נתניהו ממהרת לשמן ולרפד כלכלית/נדלנית את הקיבוצים ע"ח כל אזרחי ישראל, ובו זמנית באותו חיפזון גם את המתנחלים, ממחישה שהימין האשכנזי וה"שמאל" האשכנזי הם יד אחת. יד אשכנזית אליטיסטית אחת נגד הרוב המזרחים, הפלסטינים ורוב מעמד הביניים.

    1. אילונה

      אוי ג. ג.
      אתה ממש ממש לא מחבב אשכנזים באשר הם. נכון?
      (ובאמת שניסיתי להתבטא בעדינות)

  7. אביטל

    צר לי מאד על הקשת המזרחית, שבמקום לדאוג לתחומים כה רבים במדינה המופרטת וחסרת השוויון היא נלחמת בקיבוצים, כאילו הם הגורם העיקרי לפערים ולחוסר השוויון ולעוני במדינת ישראל. הקיבוצים הם אלה שהקשיחו את הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי, הם אלה שזורקים החוצה את בני ונכדי הדיירים הוותיקים , הם אלה שמחזיקים דירות ציבוריות ריקות במקום להקצותן לנזקקים והם המשליכים לרחוב את מי שמתקשה בתשלומים. וכשהקשת תמנע הסדר קרקעות הגון בין חברי הקיבוצים לבין רשות הקרקעות, יוקצו מגרשים ובתים פרטיים בחינם לכל שוכני ערי הפיתוח. כשהקיבוצים יחזרו לעוניים, יוגבר תקציב החינוך הציבורי לערי הפיתוח ויחזרו מענקי האיזון לרשויות.
    צר לי מאד, אך אתם מתעוררים רק בשביל להזיק לקיבוצים. את יעל בן יפת שמעתי לראשונה רק בקשר להסדר הקרקעות, כי זה מה שמפריע לה, שלחבר קיבוץ תהיה אחרי 80 שנה דירת 70 מ"ר בבעלותו. אתם דואגים שהקיבוצים לא יספסרו (מה זה? והמדינה לא מספסרת?), באיבה בלתי מוסתרת, במקום להשמיע את קולכם יום יום ושעה שעה בעניין הדיור הציבורי, ההגנה על שכר הדירה, הארנונה שעולה בקטמונים בגלל הארנה, ותשלומי הבריאות והחינוך המופקעים .
    עורי הקשת המזרחית וחפשי את דרכך, לעזור לא להזיק.

  8. יואש אברהמי

    אני תוהה ביני לביני מה מצאו כל דורשי הצדק החלוקתי בישראל ליפול מפעם לפעם על הקיבוצים כגורם המפר את הצדק החלוקתי במדינת ישראל.
    אני יכול לאמר ברמת סבירות גבוהה שרוב, או כל אלו שמחזיקים במאזני הצדק החלוקתי
    אינם חיים בקיבוץ וחלקם אולי לא ביקר בקבוץ מימיו. בודאי שאינם מודעים למצב הכלכלי של רוב הקיבוצים דהיום, שהוותיקים בהם, דור שני בני המייסדים משוועים לקצבה שתבטיח את זקנתם.
    הקיבוצים אינם מסכנים אבל בודאי שאינם בחזקת ה"מיליונרים עם בריכות השחייה " של בגין שהצית בזמנו את ההשתלחות בקיבוצים.
    אוכלוסיית הקיבוצים שהיתה אשכנזית במקורה השתנתה עם הזמן ועם היותה פתוחה מראשיתה לקליטת בני נוער וחברים יוצאי עדות המזרח. שיעור הנישואין הבין עדתיים בקיבוצים עולה על זה של כלל אוכלוסית ישראל, דבר שתורם לתרבות שבה רמת הסובלנות גבוהה ומושרשת.
    חברי הקיבוצים היו מתוך אידיאולוגיה שותפים בנכסי הקבוץ ובעלותם האישית על נכסים היתה ונשארה ברוב המקרים מזערית.
    הרצון להגדיל את אוכלוסיית הקיבוצים כדי לאפשר הרחבת הנשיאה בנטל ההוצאה הציבורית, הביא לדרישת הקיבוצים ל"צדק חברתי" עבור חבריהם שלא יכלו להיות אפילו בעלי הדירה בה עשו את כל חייהם. בהיפוך יוצרות באו טועני צדק חברתי מזרחיים ותקפו את חברי הקיבוצים על כוונות השתלטות בקרקע ציבורית לצורך התעשרות שלא כדין.
    אין עדיין כל ראייה לכך שחברי הקיבוצים קיבלו משאבי קרקע שלא כדין ולשם ספסרות והתעשרות על חשבון החלכאים והנדכאים המזרחיים.
    יש ראיות רבות לכך שהמתקפה המזרחית על הקיבוצים פוסחת על בעלי הון וקשרי שלטון
    מקרב המזרחיים, אשר מנשלים אזרחים עניים בערים משכונות מגוריהם ללא רחמים וללא פיצוי רכושי הולם ועל כך אין דורשי הצדק המזרחיים יוצאים לקרבות בלימה.
    בין כותבי העוקץ יש מזרחיים מקצועיים שמחרפים כל אשכנזי פרט לכך אם הוא במעמד שלטוני שיכול להזיק להם אישית.
    ההתנהלות הזו בחסות עוקץ עושה אותו לבטאון חסר איזון וחסר בקרה חברתית אמתית
    ומשאירה את המרחב הציבורי ללוחמי "צדק חברתי" אחרים וחבל.

  9. ג. אביבי

    הוי מ. מ. (מתקרבנת מתקרבנת) אילונה,
    לא מצאת בדברי שום אמירה שיכולה להעיד על אהבתי / שנאתי לאשכנזים ולא במקרה. אבל מה זה חשוב? כשיש ביקורת על מחוללי אי הצדק החלוקתי, על האליטה הגזענית של ישראל (ומה לעשות היא בעיקרה אשכנזית) ואין לך איך להכחיש (מבלי להישמע עלובה) אז מה יותר קל להאשים את הדובר ב"אנטי אשכנזיות"?
    כרגיל, עלוב ומאוד לא אינטליגנטי, גברת מ.מ.