• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

עיני החמלה של אמא שלי, אביטל רוקח

אני רוצה לזכור אותה לא בתור האשה המוכה הזאת מהחדשות, אלא בתור האמא החזקה והשורדת שלי, שגם כשהיא חשבה שהיא בדרך למותה כתבה לנו לחיות את חיינו, להיות מאושרים ולדאוג לרוקי וללאקי, הכלבים שלנו. בתה של אביטל רוקח, שנרצחה השבוע על ידי הפרוד שלה, סופדת לה
תמר בן דוד

מה שיעשה לך טוב תעשי, ושכל העולם יקפוץ לנו.

היא אמרה לי את זה כשהלכנו לקנות לי בגדים, כאלה שאני רוצה, במחלקה של הנשים.

כשהייתי מתווכחת איתה על משהו – על בחירות החיים שלי או על העמדות הפוליטיות שלי – הדרך לנסות ולשכנע אותה היתה לפי מה שטוב. כל מה שעניין אותה בחיים זה הטוב. הטוב לנו, למשפחה, לבעלי החיים, לאנושות, לסביבה שלה. החמלה שלה היתה אינסופית, ורוחב הלב שלה היה גדול מהשמש. איזו עוד אמא בעולם תאהב, תשמח ותתגאה בשני הבנים ובבת שלה, שכל אחד ואחת מהם יצאו שונים בתכלית?

לצערי רק בשנים האחרונות למדתי להכיר בטוב הלב שלה, להעריך אותו ואף להעריץ אותה. בשנה האחרונה לא הפסקתי להשוויץ בה, בכל הזדמנות שרק היתה. היא הקדישה את החיים שלה למעננו, וככה מהצד לעוד מספר לא-הגיוני של בעלי חיים. זה מה שנראה לה טוב, בעיני החמלה שלה.

אביטל רוקח, זכרונה לברכה
אביטל רוקח, זכרונה לברכה

אני רוצה לזכור אותה ככה, בין כל שאר הדברים. לא בתור האשה המוכה הזאת מהחדשות, אלא בתור האמא החזקה והשורדת שלי, שגם כשהיא חשבה שהיא בדרך למותה כתבה לנו לחיות את חיינו, להיות מאושרים ולדאוג לרוקי וללאקי, הכלבים שלנו.

היא לא כתבה שום ספר ולא עבדה באיזו עמותה. מנהלת חשבונות באיזו חברה, בלי תארים ובלי אותות כבוד. היא לא היתה מיסיונרית ולא ניסתה לשכנע אף אחת בדברים שהיא האמינה בהם, מקסימום שיתפה במחשבות שלה על העולם. אבל היא שימשה דוגמה לנו ולכל מי שהכירה אותה, ואני באמת לא מצליחה לחשוב על מישהי אחת שלא אהבה אותה מהרגע שהכירה אותה.

היא היתה מקור אור בעולם שהפיץ נקודה טובה ועוד אחת, בצעדים קטנים וצנועים, ובאמונה בטוב לבם של אחרים. היא לא ראתה את עצמה ככזו, כאיזו אם-רחמנית. היא חשבה שהיא סתם עוד בת-חוה עם קצת כוונות טובות.

נקודה טובה שלי, התבוננתי על מקומך ואינך. לעד אנסה להתקרב לקרסוליים שלך.

אני אוהבת אותך כל כך, אמא.

שלך, תימי.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. סתיו

    אני אוהבת אותך תימי.

    1. רועי

      גם אני. תודה רבה. ריגשת מאוד.

  2. צופית

    תמר יקרה, אני יודעת שעבורך אלה רק מילים
    ובעצם אין באמת מילים מנחמות.
    היי חזקה כי אין לך דרך אחרת לשרוד את המציאות הזו.
    קחי איתך את הטוב שקיבלת מאמך
    מזה תצמחי ותרגישי עמוק בתוך ליבך כי את ממשיכה את דרכה
    כפי שתארת אותי בקטע המרגש שכתבת.

    לצערנו הגדול האגו ובמיוחד האגו הגברי מנהל את עולמנו
    זה בא לידי ביטוי בעולם הגדול במלחמות, ברצח עם, בדיכוי
    עד שזה מצטמצם לאדם הקטן .

    הרבה טוב ובריאות

  3. עמי

    את בת נהדרת. גם אם אין נחמה כעת, יש כאן כתב־מצבה זעיר שמספר ולו במעט על כמה נהדרת היתה גם אמך.

  4. נטעיה

    היי תמר,

    מה שכתבת על אמא שלך ממש מעורר השראה וגורם לי גם לרצות ללכת בדרכה. כאחת שאוהבת בע"ח, ומעריכה את כל התכונות שהזכרת – של הצניעות והחמלה והעשייה ללא תמורה.
    הלוואי שאזכה גם אני להיות כזאת!
    משתתפת בצערך ובכאבך,
    והלוואי שלא תדעי עוד צער…
    שלך,
    נטעיה

  5. דויד כהן

    ויחלימו כל הלבבות ולא עוד הרבה שנים

  6. מירי לוי

    לתמר לשגיב ונאור שמענו לצערנווווו הדואב על הרצח הנתעב. אני מירי הייתי שכנה שלכם ממול. אימא של ויקי וקובי. הייתם ילדים קטנים כולם ושחקתם אתם. היתה לכם אימא נהדרת, לבבית. שמענו על זה בטלוויזיה רק בערב החג. הצטערתי שלא ידעתי ולא הגעתי ללוויה. אני אבוא לנחם אתכם. תשמרו על עצמכם. תמשיכו בדרך שאימא רצתה מכם. אוהבת אתכם. אהבתי את אמא ז"ל. מאודדדדדד מצטערים שכך קרה. תהיו חזקים, ובעזרת ה' שתצליחו בהמשך דרככם.

  7. חנה

    צפיתי היום בערב בתוכנית המקור והלב בכה ,
    אימך אביטל רוקח ז"ל אכן ראויה להערצה ,
    אביטל רוקח ז"ל זהרה ביופייה בטוב ליבה ,
    ברצון שלה לגונן על ילדייה לגונן על נפשה .
    תמר זכית בשנים המועטות שהייתן יחד לאהבת אם ,
    אני מייחלת שצוואת אימך אביטל – להמשיך לחיות ,לחייך ,לאהוב ,
    תתתקיים. לאחים שלך ולך תמר -תגשימו את המהווים שלכם !!!
    הזיכרון של אביטל רוקח נגע בליבם של רבים ,רבים
    ת.נ.צ.ב.ה. יהי זכרה ברוך