אי שוויון מוניציפאלי: על חלוקת התקציב הממשלתי בין רשויות

הדו"ח הדו-שנתי של מרכז אדוה שמפורסם היום עוסק באי-שוויון במימון ממשלתי של תקציבים מוניציפאלים בחישוב לנפש. הנתונים הם ל-2012, השנה האחרונה עבורה פרסמו משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מלאים, אך גם שני העשורים 2012-1991 נבדקו.

המסמך משווה בין ארבע קבוצות של יישובים: 15 הערים הגדולות – "פורום ה-15"; עיירות הפיתוח; היישובים הערבים; ההתנחלויות בשטחים הפלסטינים וישובי הגולן. הדו"ח מבחין בנוסף בין שלוש התנחלויות חרדית – ביתר עלית, מודיעין עלית ועמנואל – ובין שאר ההתנחלויות בשטחים הפלסטינים.

בשני העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל בשיעור של 60% אחוזים. מבין ארבע קבוצות היישובים, הגידול המשמעותי ביותר נרשם בהתנחלויות – גידול של 240%; אלא שרוב הגידול נרשם בשלוש ההתנחלויות החרדיות, שאוכלוסייתן גדלה בשיעור של 376%, בעוד שאוכלוסיית ההתנחלויות הלא-חרדיות גדלה בשיעור של 80% – שיעור קרוב לזה של שאר קבוצות היישובים.

השתתפות ממשלתית במימון התקציב המוניציפאלי

הממשלה משתתפת בתקציבי הרשויות בשתי צורות: השתתפות מיועדת ומענקי איזון.

ֹׁׁ(א) ההשתתפות המיועדת משמשת למימון השירותים הממלכתיים הניתנים לתושבים באמצעות הרשויות המקומיות ובראשם שירותי חינוך ושירותי רווחה. בשני העשורים שבין 1991 ל-2012, ההשתתפות הממשלתית המיועדת הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש, נרשמה בהתנחלויות. ב-2012 היא עמדה שם בממוצע על 2,695 ₪ לתושב, בהשוואה ל-2,277 ₪ ביישובים הערבים, 1,892 ₪ בעיירות הפיתוח ו-1,684 ₪ בישובי "פורום ה-15".

במהלך שני העשורים הנדונים כאן, הגידול המשמעותי ביותר בהשתתפות הממשלתית המיועדת נרשם ביישובים הערבים – מ-746 ₪ לנפש ב-1991 ל-2,277 ₪ ב-2012. לעומת זאת, עיירות הפיתוח הן קבוצת היישובים היחידה שבה נרשם צמצום בהשתתפות המיועדת.

הבחנה בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות מעלה כי אלה האחרונות קיבלו מימון ממשלתי מיועד הגבוה פי 2.4 מזה של מקבילותיהן החרדיות – 3,213 ₪ לנפש לעומת 1,359 ₪ לנפש, בהתאמה. הסבר עיקרי לכך מצוי בעובדה שביישובים החרדים, ההשתתפות הממשלתית המיועדת, שחלק גדול ממנה מיועד למימון שירותי חינוך, אינה מועברת לקופת הרשות המקומית אלא ישירות לשתי רשתות החינוך החרדי הגדולות, "החינוך העצמאי" של אגודת ישראל ו"מעיין החינוך התורני" של ש"ס. סיבה נוספת: מוסדות חרדים שאינם משתייכים לאחת משתי רשתות אלה מסווגים כ"חינוך מוכר שאינו רשמי" ובתור שכאלה הם זכאים להשתתפות תקציבית ממשלתית חלקית בלבד – בין 55% ל-75% מההשתתפות הרגילה – דבר המקטין גם הוא את גודל ההשתתפות הממשלתית המיועדת.

(ב) מענקי איזון ("המענק הכללי") משמשים להקטנת הגירעון המצטבר של רשויות מעוטות משאבים. בתקופת משבר האינתיפאדה השניה (2003-2001) קוצץ מאוד תקציב הממשלה למענקי האיזון, דבר שפגע בכל היישובים המקבלים מענקי איזון – יישובים ערבים, עיירות פיתוח והתנחלויות. היישובים הערבים, לדוגמא, נהנו בשנות ה-1990 מגידול של כ-100% במענק האיזון, מ-746 ₪ לנפש בשנת 1991 ל-1,464 ₪ לנפש בשנת 2001. אך הקיצוץ התקציבי פגע בהם קשות ובשנת 2012 עמד מענק האיזון על 886 ₪ לנפש – רק 20% יותר מהרמה של 1991.

מענקי האיזון לעיירות הפיתוח קטנו עוד לפני הקיצוצים התקציביים של תקופת האינתיפאדה השניה, אך המגמה התחזקה לאחר אותם קיצוצים: בשנת 2012 הם עמדו על 671 ₪ לנפש. ההתנחלויות נהנו במהלך כל התקופה ממענק האיזון הגבוה ביותר, בחישוב לנפש. הקיצוצים של 2003-2001 פגעו באלה החרדיות יותר מאשר בלא-חרדיות: בשנת 2012 עמד מענק האיזון לנפש בהתנחלויות הלא-חרדיות על 1,108 ₪ – כ-50% יותר מזה של אלה החרדיות – 720 ₪.

הכנסות עצמיות של הרשויות המקומיות

מצבם של יישובי "פורום ה-15" הוא הטוב מבין ארבע הקבוצות הנדונות כאן, עם הכנסה עצמית לנפש (ב-2012) בגובה 5,401 ₪. זו הסיבה לכך שיישובים אלה אינם נזקקים למענקי איזון. עיירות הפיתוח נמצאות במקום השני – 3,626 ₪ – במרחק רב מיישובי "פורום ה-15". ביישובים הערבים, ההכנסה העצמית עמדה על 1,406 ₪ בלבד.

ההתנחלויות מצויות בתווך, בין עיירות הפיתוח ליישובים הערבים, עם הכנסות עצמיות בגובה של 2,690 ₪ לנפש, בממוצע. אך הכנסתן של אלה הלא-חרדיות גבוהה פי שניים מזו של אלה החרדיות – 3,049 ₪ לעומת 1,464 ₪.

ההכנסות העצמיות של ההתנחלויות החרדיות היו דומות במהלך כל התקופה שבדקנו לאלו של היישובים הערבים. בשני המקרים מדובר ביישובים הנעדרים תשתית כלכלית עצמאית שאוכלוסייתן מתאפיינת בשיעורי העוני הגבוהים ביותר בישראל – למעלה מ-50%.

הוצאות של הרשויות המקומיות

רמת ההוצאה העירונית הנמוכה ביותר נרשמה ביישובים הערבים: ב-2012 הן עמדו על 4,688 ₪, לעומת כ-6,400 ₪ ומעלה בשאר קבוצות היישובים. הוצאותיהן של ההתנחלויות עמדו ב-2012 על 6,431 ₪. אולם, כאשר מבחינים בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות התמונה משתנה: ב-2012, ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בהתנחלויות החרדיות – 3,596 ₪ – היתה הנמוכה ביותר, נמוכה אף מזו של היישובים הערבים, בעוד שההוצאה בהתנחלויות הלא-חרדיות – 7,416 ₪ – היתה גבוהה פי שניים, ולמעשה היתה הגבוהה ביותר, גבוהה אף מזו של יישובי "פורום ה-15".

לקריאת הדו"ח המלא

ד"ר שלמה סבירסקי הוא מנהל אקדמי של מרכז אדוה

אתי קונור אטיאס היא חוקרת במרכז אדוה