• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לאן פלשו הבדואים?

כתבים ציונים – ליבונטין, שינקין, הכשרת היישוב – מעידים באופן מפורש על חזקתם של בדואים באדמות הנגב. זה לא מפריע למכחישי זכויות הבדואים בנגב לטעון אחרת
יריב מוהר

ד"ר יריב מוהר הוא סוציולוג החוקר הנעה לפעולה קולקטיבית בתחום של ארגונים אזרחיים, מחאות, מהומות וארגוני טרור, והוא גם ראש היוזמה לביטחון וזכויות האדם

מול הטענה שהבדואים פלשו לנגב, השאלה העיקרית שיש לשאול היא: פלשו לשטח של מי? בתקופה שבה רק החלה הציונות והעלייה המודרנית של יהודים לארצישראל, השלטון בארץ היה עות'מני אבל בנגב באותו זמן כלל לא היו יישובים עות'מנים או יהודים. היו שם בדואים. למעשה, מאז תקופת הנבטים ובמשך מאות שנים, לא היו בנגב אלא בדואים ומספר נמוך של פלאחים.

בתקופה המודרנית רק ב- 1912 נוסד יישוב יהודי ראשון בפאתי הנגב – צפונית לנתיבות של היום. שם היישוב היה רוחמה והוא היה יישוב קטן שטח. מלבד רוחמה שננטש ב-1917, לא היה שום יישוב יהודי בנגב עד 1943, שבמהלכה הוקמו 3 מצפים. כמו כן, העות'מנים שלטו בקושי בנגב. בחלקים ממנו, כמו בשטחים של שבט העזאזמה, לא שלטו העות'מנים כלל. במידה רבה, הבדואים בנגב חיו במנותק מהיהודים ומהעות'מנים, בארץ משלהם, כשכל שבט הוא מעין מדינה עם מערכת ממשל נבדלת וחוקים מקומיים. הבדואים לא פלשו לאדמה יהודית או עות'מנית. העות'מנים הם אלה שפלשו לאדמות הבדואים, אבל אפילו המשטר העות'מני הכיר בפועל במרבית זכויות הבדואים בקרקע באזורי השליטה הרופפים שלו בנגב.

ראשוני הציונים שבאו לנגב תיעדו בדרך כלל את מפגשיהם עם הבדואים בצורה חיובית. בכל אופן ברור מתיאורים אלו מי בא לשם זה מקרוב ומי יושב בו מימים ימימה. אין בעובדה זו כדי לערער על זכות היהודים להתיישב בנגב, אלא על המדיניות המבקשת לערער על זכותם של הבדואים לאדמותיהם בנגב. הנה כמה דוגמאות [המובאות באדיבות מחקרם של פרופ' אורן יפתחאל, ד"ר אחמד אמרה וד"ר סנדי קדר, ונלקחו מיומנים מקוריים או ארכיונים]:

זלמן דוד לבונטין

זלמן דוד ליבונטין, סוף המאה ה-19, ביומניו "לארץ אבותינו" ציין את היחס הידידותי של הבדואים למשלחת ציונית, ואת נכונותם למכור להם בזול קרקעות רבות, כך שיישבו ליד הבדואים. המשלחת המליצה כי מרבית ההתיישבות היהודית צריכה להיעשות בנגב, בשל ריבוי הקרקעות שהבדואים מוכנים למכור. איך אנו גומלים לבדואים כיום?

זלמן דוד ליבונטין, 1936:

"ונלך בדרך מעזה כארבע-חמש שעות הלוך וסבוב שדות ושכונות בדווים, ונבוא עד נחל גרר לפנות היום… ומשני עברי הנחל נטויות שורות-שורות אוהלי בדווים רועי צאן. אילנות אין שם וכל הכיכר זרועה חיטה ושעורה" (לארץ אבותינו, מהדורה שניה).

מנחם שינקין, ממנהיגי היישוב הציוני, בעקבות מסע לנגב ב-1912:

 

ֿ"במוצאי שבת עם חשכה עזבנו את מקום תחנתנו ונלך צפונה-מזרחה בדרך באר שבע… פה ושם נמצאים משכנות הערביים, שהן כעין תערובת של בתים, צריפים ואוהלים… דרך רחבה וטובה למסע עגלות עוברות בין שדות תבואות, זרועים שעורה, חיטה ותירס שהביאה אותנו על גבעת העיר באר שבע… בערב הזמין אותנו פקיד החבל לסעודה… שוחחנו על התפתחות העיר… האדמה מסביב פורייה. שדות תבואה למכביר…" (כתבי מנחם שינקין, 1941 – התיארוך של הביקור 1912).

לבדואים זכויות בנגב שהוכרו גם על ידי הציונות. אף על פי כן, מכחישי זכויות הבדואים ממשיכים להתווכח איתנו שלבדואים לא היו זכויות בקרקעות הנגב. ננסה זאת שוב בפשטות:

בכיר הקק"ל (ולאחר מכן מינהל מקרקעי ישראל) יוסף וייץ, הסמכות הכי משמעותית בהבנת מעמדן של קרקעות ישראל בתקופת הקמת המדינה, אמר לדוד בן-גוריון סמוך למועד כינון המדינה כי: "האדמה הטובה בנגב היא *קניינם* של הבדואים ובעדה צריך יהיה לשלם".

מה לא ברור בציטוט זה? המילה "קניינם"? המילה "של"? או המילה "בדואים"? או שמא מכחישי זכויות הבדואים יודעים מה היה מעמדן של קרקעות הנגב טוב יותר מאדם שניהל את מקרקעי ישראל והתנועה הציונית בתקופה הרלוונטית?

תרצו מספרים? יש גם מספרים ברורים ומתועדים. בדו"ח הכשרת היישוב מ-1920 מצויינים במפורש סה"כ של מיליון ו-90 אלף דונם של אדמות מעובדות על ידי בדואים מתוך סך של 2.6 מיליון דונם שבחזקת הבדואים. עיבוד ממושך מקנה חזקה לפי החוק העות'מני שגם ישראל מכירה בו ומתיימרת להמשיך אותו, ולא רק לפי שיטת הבעלות הבדואית המסורתית שישראל מתכחשת לה. מדוחות מאוחרים יותר עולה ששטח העיבוד הבדואי גדל. משמע, העיבוד לא רק שהיה רציף, הוא אף התפתח והתרחב. כיום דורשים הבדואים רק 650 אלף דונם.

אז האם הבדואים פלשו לנגב או שמא הם אלה שהיו יושבי המקום ברגע המכונן של הגעת הציונות המודרנית לנגב? חפשו עובדות, לא אגדות…

יריב מוהר הוא הדובר של שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם

כנראה שיעניין אותך גם: