• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

אין מה למחות נגד הגזענות, צריך לנצח אותה!

במשך חודשיים היינו מיעוט מבוטל מול צונאמי של לאומנות, הסתה ואלימות. הנוכחות וההסתה של גופשטיין התקבעו כחלק טבעי ונורמאלי בבליינות של כיכר ציון. בליל חמישי, היום הקבוע של להב"ה, הכיכר היתה שלנו. רשמים מהפעולה בחמישי האחרון בכיכר ציון
אביב טטרסקי

חמישי בלילה, ה-2 באוקטובר, בכיכר ציון בירושלים היה לילה מתוק. למעלה מ-200 איש ואישה הנכיחו בכיכר קול הומאניסטי אנטי-גזעני ברור וחזק. המיקום כמובן לא היה מקרי. מאז תחילת יולי התרחשו בכיכר ובסביבתה אין ספור תקיפות נגד פלסטינים. דוכן של להב"ה מוצב כמה פעמים בשבוע בכיכר, ראש הארגון בנצי גופשטיין מתקבל שם כחתן בחופתו, והכיכר נצבעת בצבעי כהנא בוהקים. פעילי להב"ה היו הטריגר המיידי לפעילות שיזמנו, אבל ככל שהתקרבנו למועד הבנו שההגעה שלנו לכיכר היא העניין המרכזי, ולהב"ה אינם העיקר. על כך ועל כמה דברים נוספים כדאי להסתכל כשבוחנים את אירועי אותו לילה.

בשורה התחתונה, בליל חמישי – היום הקבוע של להב"ה בכיכר ציון – הכיכר היתה שלנו. עם שלטים ופליירים בעברית ובערבית נגד גזענות ובעד מרחב חופשי ליהודים ולערבים. בתוך החבורה הגדולה שהתאספה היה מעודד לראות את ח"כ מיקי רוזנטל ואת חברי הכנסת לשעבר מוסי רז ואברום בורג. אנשי להב"ה שרק לפני שבועיים הרגישו בטוחים מספיק כדי לנסות ולכבוש מעוזים חדשים בחרו לא להופיע והעתיקו את פעילותם לטריטוריה ה"ביתית" שלהם ברובע היהודי. הכיכר היתה שלנו. אנשי להב"ה שכן הגיעו לכיכר וסתם עוברי אורח שרצו להתעמת איתנו, נבלעו בקהל שלנו שהכיל אותם ללא קושי.

על פניו, זו היתה לכל היותר הפגנה מוצלחת, אחת מני רבות ולא עניין גדול. אבל תחושת הסיפוק גדולה ומוצדקת: במשך חודשיים היינו מיעוט מבוטל מול צונאמי של לאומנות, הסתה ואלימות. בחודש האחרון נדהמנו מהקלות שבה כל זה נבלע תחת חזרה לשגרה קהת חושים שבה הנוכחות של גופשטיין וההסתה שלו מתקבעת כחלק טבעי של "הנורמאליות" הבליינית בכיכר ציון. כעת סופסוף היוזמה עברה לידיים שלנו. ויחד עם היזמה התהפכו יחסי הכוחות לטובתנו.

ב-30 ביוני השתוללו במרכז ירושלים כנופיות שקראו "מוות לערבים" וחיפשו – ומצאו – עוברי אורח פלסטינים לכלות בהם את זעמן. באותו לילה מצאנו את עצמנו שועטים ללא תכנון – אפילו לא ידענו אחד על השני – ליד ובתוך הכנופיות הללו. בימים ובשבועות שלאחר מכן המשכנו בסיורי רחוב ופעילות הגנה במוקדי תקיפות והתחלנו גם לגבש קבוצת פעולה.

ירושלים לא שותקת לגזענות
צילום: גיא בוטביה

חשוב להבהיר – מה שעשינו ביום חמישי לא היה פעולת מחאה. אין מה למחות נגד בנצי גופשטיין, צריך לנצח אותו! ובאשר ל"מחאה נגד גזענות": איפה היא גברת גזענות שתשמע את מחאתנו? במקום למחות הנכחנו את המסרים והרוח שאותה אנו רוצים לראות בירושלים ובישראל. כך גם תיכננו את צעדנו בכוונה שלא להתעמת (מיוזמתנו) עם פעילי להב"ה אלא להאפיל עליהם בזכות נוכחות חזקה שנצליח לייצר.

זו אולי אחת התובנות שחשוב שנפנים: מחאות סתם אינן עובדות. אין מי שישמע את המחאה שלנו ויענה לדרישותינו הצודקות. בטח לא ראש עיריית ירושלים. אם אנחנו רוצים מאבק בגזענות, אנחנו אלו שצריכים להיאבק. אם אנחנו רוצות מרחב בטוח בכיכר ציון, אנחנו אלו שצריכות ליצור אותו. כיכר ציון לא באמת השתנתה בגלל הפעולה האחת המוצלחת שלנו. פעילות השטח שלנו תמשיך, והיא גם נותנת כוח לפעילויות ממוסדות יותר המתגבשות בתחום הציבורי, החינוכי והמשפטי.

ככלל, במקום מחאה כדאי לחשוב על כוח ובנייתו. התנהגות המשטרה ביום חמישי היא אנקדוטה מאירת עיניים. הלהביסטים שכן הגיעו לכיכר לא אהבו את הנוכחות שלנו. חלקם ניסו לאיים, חלקם ניסו להרים ידיים. בכל פעם היתה התערבות מהירה של שוטרים אשר הרחיקו והזהירו אותם. לפני חודש ולפני חודשיים בסיטואציות דומות ומסוכנות בהרבה המשטרה, אם בכלל טרחה לפעול, הפעילה את כוחה נגדנו. לכאורה, הסיטואציה אותה סיטואציה, אז למה התנהגות המשטרה התהפכה? כי השוטרים פועלים על פי מדיניות מלמעלה שמורה להם לשמור על הסדר תוך מינימום מאמץ. להגן על חלשים ולפעול נגד מייצרי האלימות? הצחקת אותם. כשאנחנו המיעוט יותר קל להעיף אותנו וכך "לשמור על הסדר". כשאנחנו הרוב המשטרה תפעל נגד מי שיוצא נגדנו. אפשר – וצריך – לבקר את מדיניות המשטרה, אבל אין ברירה אלא להבין את המציאות, להפנים ולעבוד בהתאם.

אהבת חינם
צילום: גיא בוטביה

כמובן שלא רק המשטרה מכבדת כוח. הדבר אמור גם בחברי מועצת העיר ובעומד בראשם. בסופו של דבר, הפעילות האזרחית שלנו חייבת להניע שינוי מערכתי, ולשם כך אנחנו צריכים אותם. מניר ברקת אין למה לצפות: הוא איפשר לחסום את השכונות הפלסטיניות בעיד אל-אדחא ובמקום ברכה לחג הוא פרסם קריאה ליתר משטור של מזרח העיר. לפחות זכינו שבחודשים האחרונים הוא חדל מלהשמיע את המנטרה הנבובה שירושלים היא עיר של כל תושביה. אבל יש במועצת העיר ובאגפי העירייה לא מעט אנשים שליבם נמצא במקום הנכון. ביום חמישי המחשנו להם שיש כוח משמעותי בעיר שרוצה לראות פעולה נחרצת למיגור קבוצות גזעניות וטיפוח מרחב בטוח ושוויוני. אם ירימו את הכפפה, הכוח הזה ייתן להם את תמיכתו.

כמובן, הגזענות והנישול בירושלים לא התחילו עם בנצי גופשטין. כשהתפזרנו ועזבתי את כיכר ציון עצרתי ליד 5 פלסטינים ש-3 שוטרות מג"ב עיכבו ובדקו את תעודות הזהות שלהם. אנחנו חיים בעיר (במדינה) שבה רוב היהודים יגנו את אנשי להב"ה שירביצו לפלסטינים האלו, אבל יגבו את המג"בניקיות שעושות את אותו דבר בדרך קצת יותר מעודנת. מהבחינה הזו לא נראה שינוי באופק. אבל זה לא מפחית במאום את ההישג של יום חמישי ואת המסר שנובע ממנו: יש כוח הומאניסטי נחוש בירושלים. אם תצטרפו אלינו, ניקח את העיר הזו לכיוונים אותם אנו רוצים.

די לגזענות
צילום: גיא בוטביה
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ראובן גרבר

    שלום רב,
    ברכותי!
    אלא שמרוב התלהבות דומני כי הכותב שכח לציין את שם הקבוצה וההצטרפות אליה.
    בברכה

  2. צילי גולדנברג

    זו הדרך!

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    לחיות במדינה דמוקרטית לכולם. אולי הנוכחות המוברת שהיתה ,תעודד עוד אנשים שוחרי טוב לצאת מביתם ולהשמיע את קולם..אפוא ההמונים שפעם הלכו להפגנות שלום -עכשיו? טוב,את הסיבות אני יודע אבל אם לא תהיה נוכחות המונית ברחוב,העוולות ימשכוֿ על החתום לא ירושלמי.

  4. אור

    ולכל האנשים הטובים ושרק נראה את הדרך לאלה האטומים