מרקט בסקט: על נאמנות, זכויות עובדים ויוקר המחייה

זהו אחד הסיפורים המרכזיים של עולם העסקים האמריקאי השנה, זה סיפור גם על יוקר המחייה, אבל מחירים נמוכים הם רק מרכיב אחד של מה שהחל כטרגדיה יוונית והסתיים כסיפור עם סוף מוצלח שבו הטובים מנצחים. Market Basket היא רשת סופרמרקטים ענקית שלה 71 סניפים בניו המפשייר ומסצ'וסטס. מרקט בסקט היא עסק משפחתי, שאותו הקים הסבא, מהגר מיוון, ובשנים האחרונות נקלע לסכסוך ארוך ומר בין שני חלקים של משפחת DeMoulas. לפני כחודשיים, הדירקטוריון של בסקט מרקט פיטר את ארתור ט. דמולאס לאחר סכסוך רב-שנים בין ארתור ס. דמולאס לבין בן משפחתו, ארתור ט. דמולאס. המשפחה של ארתור ט. החזיקה ב-49% מהעסק הפרטי המשפחתי ומשפחתו של ארתור ס. החזיקה ב-51% מהעסק.

ארתור ט. (זה שפוטר) ניהל את רשת המרכולים על בסיס פילוסופיה עסקית לא שכיחה, שעל פיה הוא התייחס ל-25,000 עובדי הרשת ולצרכניה בכבוד. מחיר המוצרים ברשת זולים ביותר, עובדי הרשת מרוויחים שכר גבוה, סל הזכויות שלהם רחב מאד והם זוכים להכשרה וקידום בתוך הרשת. העובדים מצידם, הגדלים עם החברה, מגלים נאמנות לחברה והם גאים בהצלחת הרשת (לא זה לא רמי לוי, ורשתות "החצי חינם" האחרות, שהפילוסופיה שלהם היא מחירים נמוכים וניצול עובדים). אבל סגנון הניהול הנדיר הזה של ארתור ט. לא נשא חן בעיני הדירקטוריון של החברה, שסבר שהתנאים הטובים של העובדים באים על חשבון הדיבידנדים של בעלי המניות, וכאמור ב-23 ביוני השנה החליט הדירקטוריון בהנהגתו של ארתור ס. לפטר את ארתור ט. נשיא החברה.

פיטורי ארתור ט, הנשיא האהוב של החברה, יצרו מחאה מקיפה של עובדים ומנהלים: 68 מנהלי מרכולים מתוך 71 ממנהלי סניפי הרשת שצידדו בעובדים ולא בבעל השליטה, שחששו לפגיעה בתנאי העבודה שלהם, ומחאת צרכנים שחששו מעליית מחירים. החשש של העובדים נבע בין היתר מהעובדה שהחברה הייתה אמורה להימכר לתאגיד בלגי ענק שהיה משנה את אופן ניהול הרשת, מרוקן אותה מחלק מנכסיה לטובת בעלי המניות וקרוב לוודאי פוגע גם בתנאי העבודה של העובדים.

המחאה נמשכה שבועות ארוכים. מנהלים ועובדים במחסנים  ששבתו, כשש מאות העובדים היחידים ששבתו בחברה, לא העבירו אספקה למרכולים שמדפיהם נשארו ריקים. העובדים הפגינו מחוץ לשעות עבודתם מחוץ לחנויות שהמשיכו להיות פתוחות ומול משרדי הרשת. הצרכנים ארגנו חרם רחב היקף על מרכולי הרשת, מאבק שבסופו הסכים ארתור ס. למכור את חלקו ברשת לארתור ט. משמעות המאבק היא שהעובדים, המנהלים והצרכנים הביאו לכך שהשליטה ברשת הזו ששוויה מוערך ב-4 מיליארד דולר תישאר בידי ארתור ט. ולמעשה בידיהם של העובדים והצרכנים הנאמנים.

מה שמעניין בסיפור של מרקט בסקט הוא שזה אינו סיפור רגיל של עימות בין עובדים להנהלה על תנאי עבודה, אלא זהו מאבק של עובדים המגלים נאמנות ומחויבות למקום עבודתם המתגייסים לטובת המנהל/מנהיג שלהם המנהל את העסק מתוך תפיסה של צדק חברתי ומחויבות לקהילה וללקוחות.

Lessons from Market Basket: Introduction by Curt Nickisch from Boston Review on Vimeo.

לפני כשלושה שבועות נערך בבית הספר של למינהל עסקים של המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, M.I.T, יום עיון משותף שארגן בית הספר יחד עם כתב העת המעולה Boston Review, על מה שהתרחש במרקט בסקט (אני מתקשה לראות בית ספר ישראלי למינהל עסקים מארגן יום עיון על נושא דומה). מתוך דברי המשתתפים, מרצים למינהל עסקים ואיש איגוד מקצועי, עולים כמה לקחים.

ראשית, הוכח שאפשר לשלם לעובדים שכר מחיה בכבוד, לחלק רווחים, להתייחס לאנשים בכבוד ולספק לצרכנים מוצרים במחירים נמוכים. כלומר, הדילמה אינה בין לעשות כסף לבין להתייחס לאנשים באופן הוגן. התפיסה הדומיננטית של עולם העסקים ושל דיסציפלינת מינהל העסקים היא להתייחס לעבודה כאל עלות, מרקט בסקט יוצאת נגד ההנחה הבסיסית הזו. זיינף טון, פרופסורית למינהל עסקים ב M.I.T, מספרת שהמחקר שלה מגלה כי המודל של מרקט בסקט ניתן לשכפול. רשתות ענק מצליחות המאופיינות בכך שהן מוכרות מוצרים במחירים נמוכים, רשתות קוסטקו, טריידר ג'ו, מרקדונה וקוויקטריפ, מספקות לעובדים שלהם תנאים הוגנים ומצליחות בכך לטעת בעובדים תחושת גאווה ונאמנות למקום העבודה ועל ידי כך מקטינות את עלות העבודה הכרוכה בתחלופה גבוהה של עובדים והכשרות יקרות. עבודה אינה עלות שצריך לדאוג שהיא תהיה נמוכה ככל האפשר אלא נכס שיש לטפח. כך למשל עולה מן המחקר  שהביצועים של מניות רשת הסופרמרקטים קוטסקו, שעובדיה זוכים לשכר ותנאי עבודה טובים, עולים על ביצועי המניות של רשת הענק וולמרט הידועה ביחסה הגרוע לעובדיה. עובדה מעניינת נוספת ביחס לבסקט מרקט, היא שחלק גדול מאוכלוסיית העובדים, עובד בחברה שנים רבות, כלומר מדובר בעובדים שאפשר לכנותם קבועים, קטגוריה של עובדים שהפכה להיות שק החבטות של חלק ממצדדי המאבק ביוקר המחיה בישראל.

כמו כן, במאבק הזה נעשה שימוש בעולם מושגים חדש של בעלות. העובדים, מנהלי הסניפים והצרכנים דיברו על המרכולים ככאלה השייכים להם: "בעלי המניות הם חשובים, אמנם המניות שייכות להם, אולם החנויות הללו שייכות גם לנו, אנחנו בעלי עניין ויש לנו זכות לקבוע מי המנהיג שלנו".