באים לעזרתה של ריקי כהן בנלולו

יש לשים סוף לפרדוקס שבו לרווחה יש כסף להעביר למוסדות, שבתורם מפרישים משכורות, אבל אין לה כסף פשוט לסייע לאמהות, כשילדיהן נמצאים איתן, בביתן
רוויטל מדר

ריקי כהן בנלולו נלחמה שנים רבות להשיב את ילדיה מידי הרווחה לביתה ולחיקה. אחרי שנים רבות של מאבק, בגזרה הזאת ובגזרות אחרות, לשמחתה ולשמחת בנותיה ובנה הם שבו לבית אמן. בשנים שבהן שהו בפנימיות של הרווחה, ריקי כלכלה לבדה את עצמה ואת בתה, אך כעת משחזרו לביתה, היא נדרשת באותו הסכום לכלכל עוד שלושה ילדים. מסתבר, שלמן הרגע שבו ילדיה הוצאו מהפנימייה ועברו לחזקתה, הרווחה מתנערת מהם. אין סבסוד של נסיעות לבתי הספר, אין עזרה בהאכלתם, הלבשתם, או נאמר בחוגים שהיו מקבלים בפנימייה וכעת מן הראוי שיזכו להם בביתם.

תאמרו שכך זה עבור כולם, נכון? שכל מי שילדיו בחזקתו נאלץ להיעזר בפירורים שמחלקת המדינה, ומי שלא שפר מזלו, ולרוב מי שלא שפר מזלה, ידרשו פשוט לוותר ולחתוך במה שיעניקו לבנותיהן ובניהן. אבל לעומת משפחות אחרות, שמעולם לא קיבלו עזרה משמעותית מהמדינה, צריך להבין שעלות ילד באחת מפנימיות הרווחה נעה בין 10,000-17,000 שקלים בחודש. בואו ניקח את העלות הנמוכה ביותר: 10,000 שקלים בחודש משולמים על ידי הרווחה למוסד כדי להחזיק בו ילד. כאשר מצבה של האם משתפר, וכל הגורמים מחליטים כי הילדים יכולים לשוב לביתם, לאן הולך אותו סכום? איך יכול להית שעבור תשלום למוסדות יש לרווחה כסף, ואילו עבור הצרכים הבסיסיים ביותר, אלה שמשולמים על ידי האם, ואו על ידי האם והאב, אין לרווחה כסף?

הייתי שמחה שחברת או חבר כנסת יעלו את הנושא בשאילתה לשר הרווחה מאיר כהן. עד אז, ובגלל שאפילו העלויות של הנסיעות של שתי הנסיכות והנסיך לבית הספר הן בלתי אפשריות (יותר מ-500 שקלים בחודש), אין אלא להשיג לריקי ולילדיה את הכסף שיאפשר לה לגדל אותם באופן ראוי ומלא, ולהם להמשיך ללמוד בבתי הספר שבהם הם לומדים, ולקבל את החוגים, את המזון ואת כל צרכיהם באופן מלא.

מחר (רביעי) בערב יתקיים בבית אחותי, ברחוב מטלון 70 בתל אביב, ערב התרמה לריקי. אנחנו מקוות לאסוף בו כמה שיותר כסף, שיוכל למלא את הצרכים הנדרשים. כולכן וכולכם מוזמנים, ונשמח לראותכן ולראותכם שם, ולקבל כל עזרה שיש בידיכן ובידיכם לתת. אנחנו יודעות שההתראה קצרה, אבל המצב דוחק. מי שאין בידה או בידו להגיע לאירוע מוזמנים ליצור קשר עם כרמן אלמקייס ואו עם רוויטל מדר, כדי שימצאו דרכים אחרות להעברת התרומה.

ריקי כהן בנלולו היא אשה מיוחדת, לביאה ולוחמת חברתית, שעל אף הקשיים הרבים שמדינת ישראל מערימה עליה, מגיעה להפגנות ומסייעת לנשים גם כשאין לה זמן, גם כשהנסיעות אורכות כמה שעות. אני לא יודעת אם אפשר, בלי להכיר אותה, להבין עד כמה אנחנו חייבות וחייבים לאשה היקרה הזו הרבה, וכעת הגיע הזמן להחזיר לה.

נשמח אם תגיעו, נשמח אם תשתפו את האירוע, נשמח אם מישהו ישמע את האבסורד שמתגלם בסיפורה, ויחליט לשים סוף לפרדוקס שבו לרווחה יש כסף להעביר למוסדות, שבתורם מפרישים משכורות, אבל אין לה כסף פשוט לסייע לאמהות, כשילדיהן נמצאים איתן, בביתן.

לאירוע בפייסבוק

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אריה גל

    צ'טערת, לא אגיע לבית אחותי, ( רחוק ומאוחר לי מדיי… ) אבל אם מישהי שמגיעה לבית אחותי תחליט לעבור ולהפגין נוכחות היום ב 16:30 עד 19:00 ולו לעשר דקות גם בלובי של משרד מבקר המדינה, רחוב הארבעה 19 תל אביב, ( גם כדי להזדהות ואפילו לעשר דקות עם המאבק של רפי רותם ) אני אהיה שם, ואשמח מאד לקנות עוגה ווירטואלית ( 0 קלוריות !!! ) . בואו בהמוניכן ! להתראות ! (? )

  2. דפנה

    במשרד הרווחה זו מסורת, להתנער מחובותיו כלפי האוכלוסיה אותה נועד לשרת.
    גם כשמדובר בהוצאת ילד ממשפחתו, על רקע של מצוקה כלכלית קשה, והעברתו למשפחת אומנה, מתנהל המשרד באותו אופן.
    לפעמים, ע"י העברת תמיכה של כמה מאות שקלים להורים, ניתן היה להשאיר את הילד בחיק משפחתו, בביתו. במקום זאת הילד מועבר למשפחת אומנה, לא תמיד חמה ותומכת, כאשר העלות למשרד, למדינה, לכולנו, גבוהה בהרבה.
    וזה כמובן בלי להתייחס כלל להשפעה הנפשית הקשה שיש להרחקתו של הילד מביתו. [שגם לה יש, או יהיה בעתיד מחיר כספי].