• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

התמזרחות, התמעמדות ומה שביניהן

הדיון המזרחי הנוכחי מתמקד ברובו בסוגיות תרבותיות חשובות, דוגמת "מאבק השטרות", אך משוקע פחות מדי בסוגייה לא-פחות מכריעה: העברת השטרחובסקי מכיסים אשכנזים לכיסים מזרחים
שיקו בהר

בגוף המחקר על החברה הישראלית מקובל להמשיג מזרחים ואשכנזים כ"אתנו-קלאסס", הווה אומר קבוצות אתניות-תרבותיות שביניהן לבין מיקום סוציו-אקונומי ישנה קורלציה סטטיסטית מובהקת. מכאן, שמזרחים נוטים לאכלס יותר את המעמדות הנמוכים מאשר את מעמד בעלי ההון, המורכב ברובו מלא-מזרחים. בהקשר מעט דומה, הצליחה הסדרה בת שלושת הפרקים "ערסים ופרחות – האליטות החדשות", בבימויו של גאון המזרח רון כחלילי, להעלות פעם נוספת לדיון סוגיות מכריעות ביותר שכרוכות במאבק המזרחי בישראל, ובכללן שאלת הקשרים בין המישור התרבותי והמישור הכלכלי במאבק כמו גם המתחים המורכבים שקיימים בו בין מעמד מצד אחד, לבין אתניות תרבותית-מזרחית מצד שני.

על אף שטרם צפיתי בחלק השלישי בסדרה הדן ב"מתמזרחים" (אך ראיתי קטעים רבים מתוכו ביו-טיוב), אני מרגיש בטוח מספיק להציע את הקריאה הבאה:

בסיועם של אומץ, יושרה, רצון טוב ועוד, יכולים בהחלט בני אדם להתמזרח – בין אם הם/ן אשכנזים או ממוצא מזרחי. את התופעה הזאת בדיוק אפשר לראות בסדרה בקרב אותם/ן ישראלים-אשכנזים שמסיבות מגוונות בחרו במודע למזרח את עצמם/ן. אולם בניגוד חד לטרנספורמציה התרבותית הזאת, כמעט בלתי אפשרי לבני אדם להתמעמד (מלשון מעמד). מכאן נובעת להבנתי מסקנה אחת: יכול/ה בעיקרון אשכנזי/ה מכל מעמד שהוא להפוך תרבותית למזרחי/ת, אבל גם טרנספורמציה מבורכת זו לא יכולה לגשר לחלוטין על הפער הסוציולוגי העצום בין מזרחים ואשכנזים; זאת בשל העובדה שכרוך בהבדל בין מזרחים לאשכנזים גם ממד מעמדי מכריע. מדוע חשוב חידודם של העניינים הללו, שבעצם לא עלו ישירות בסדרתו של כחלילי אבל כן עלו בדיון שהיא זכתה להניע?

אפשר אולי להדגים את החשיבות של שאלת הקשר והמתח בין הממד התרבותי למעמדי במאבק המזרחי דווקא ביחס לפרויקט מזרחי נוסף שהתפתח גם הוא במהלך החודשים האחרונים, הידוע בשם "מאבק השטרות" – או כפי שהוא מגולם בפייסבוק תחת הכותרת שטרחובסקי. את מאבק השטרות ומסגורו ההגמוני ניתן לתמצת במשפט אחד: אחרי 60 שנים של "שטרחובסקי", כלומר שטרות ישראליים עם דיוקנאות אשכנזיים, הגיע הזמן ל"מזרחובסקי" – שטרות ישראליים שעליהם יודפסו דמויות דוגמת ז'קלין כהנוב, הרב עובדיה יוסף, ויקי שירן ואחרות ואחרים. ההמשגה והמסגור הללו טובים, חשובים ומעניינים, אך בה בעת חלקיים מדי בעיני. כדי להבהיר מדוע, אני מציע להרהר על ארבעה מצבים אפשריים שאני מפרט כאן בסדר עולה, מהרע ביותר לטוב ביותר (זאת, כמובן, על פי ההבנה הסובייקטיבית שלי את העניינים):

1. שטרחובסקי בתוך כיס אשכנזי: זהו בעצם המצב הנוכחי ההגמוני מבחינה תרבותית ומעמדית – שטרות עם דמויות תרבותיות-אשכנזיות שמונחים מעמדית בכיסם של אשכנזים.

2. מזרחובסקי בתוך כיס אשכנזי: שינוי תרבותי בלי שינוי מעמדי.

3. שטרחובסקי בתוך כיס מזרחי: אי-שינוי תרבותי עם שינוי מעמדי.

4. מזרחובסקי בתוך כיס מזרחי: שינוי תרבותי ומעמדי גם יחד.

אני מציע שקטגוריות הקצה מעניינות פחות מקטגוריות האמצע. באשר לאחרונות, הקושיה שאני מעלה היא זו: מה חשוב ומה עדיף יותר "מבחינה מזרחית" בעיני השותפות והשותפים למאבק על מזרוח שטרות הכסף של ישראל – שטרות ממוזרחים תרבותית-צורנית שישארו בעומקם של כיסים אשכנזים או לחילופין השטרחובסקים הנוכחיים אבל בתוך כיסים מזרחים? הקושיה הזו יכולה לסייע בבירור מעמיק יותר של הסוגייה הנצחית, האם הממד התרבותי או הממד המעמדי הם ליבתו של המאבק המזרחי והזהות המזרחית? (וזאת בדיוק כפי שבפועל קרה בעקבות הקרנת "ערסים ופרחות" שהתמקדה ברובה בהיבטיים תרבותיים). בלשון אחר, מהי המטרה המזרחית החשובה והמכרעת יותר מבחינת המאבק והעתיד המזרחיים: מזרוחם הצורני-תרבותי של השטרות הקיימים או לחילופין העברתם מכיסים אשכנזים אל תוך כיסים מזרחים?

 מתוך עמוד הפייסבוק "שטרחובסקי - שטר אשכנזי חדש"
מתוך עמוד הפייסבוק "שטרחובסקי – שטר אשכנזי חדש"

בגלל שאני חושש מאוד שלא אובן מספיק (בעיקר בפייסבוק), אדגיש מיד: אין כמובן שום סתירה בין מזרוח צורני של השטרות הקיימים ("תרבות") לבין העברת שטרות לכיסים מזרחים ("מעמד"). אין מנוס עם זאת מלהכיר בגלוי וביושר בעובדה האמפירית הפשוטה שהדיון המזרחי ההגמוני והדומיננטי במהלך העשור השני של המאה ה-21 מתמקד ברובו בסוגיות תרבותיות, ובה בעת אומר מעט מאוד על הסוגייה הלא-פחות מכריעה "מבחינה מזרחית" של עצם ההעברה של שטרות מכיסים אשכנזים לכיסים מזרחים (יהיו אלו אגב השטרות הנוכחיים או שטרות ממוזרחים). בלשון אחר, הסוגיה שאני ממשיג כאן במילה "התמעמדות" היא סוגיה שברגע זה בחלל ובזמן המזרחיים כמעט ואינה מהווה חלק במהות של המאבק המזרחי ו/או ברטוריקה המארגנת שלו. בכך גלומה להבנתי בעיה לא קטנה בכלל. אדגיש פעם נוספת: קל יחסית להתמזרח, אבל קשה מאוד להתמעמד. טענה זו נכונה הן ביחס לשאלת הזהות של בני אדם פרטיים והן ביחס לתכנם של מאבקים מזרחיים.

שתי הערות אחרונות בשולי הדברים הללו:

– רעי פרופ' מאיר עמור שב ומסביר בצדק רב מאוד מדוע "אין אזרוח בלי מזרוח", כלומר מדוע האפשרות לאזרוחה של החברה הישראלית תלוי במזרוחה. הייתי מוסיף בהקשר זה שאולי יסייע למאיר ולאחרים/ות להבין באופן עמוק והולם יותר את התאומים מזרוח ואזרוח אם תשולב בהם גם סוגיית ההתמעמדות.

– המילים הקצרות שהוצעו לעיל נכשלו בלהזכיר את הממד המגדרי ובכך גלומה כמובן חולשה אנאליטית ואמפירית עצומה. מגבלות המקום והזמן בכתיבה הסילונית של הרשימה הקצרה הזו הם שבעיקר מנעו זאת. בהקשר מכריע זה אסתפק לפיכך באמירה פשוטה אחת בלבד: ניתוח הולם של סוגיות ההתמזרחות וההתמעמדות שנדונו כאן יהיה מוכרח, בחשבון אחרון, להבהיר גם את מה שאפשר לכנותו "התמגדרות". אם אכן תימצא משכנעת טענתי לעיל שתהליך של התמעמדות הינו מורכב וקשה יותר מתהליך של התמזרחות הרי שתהליך של התמגדרות מאתגר יותר משניהם גם יחד.

כנראה שיעניין אותך גם: