ההיגיון של בנט: פלסטיני אלים = מחבל

ההתייחסות לחמדאן כאל מחבל ולא כאל אזרח, מאפשרת לבנט להמשיך בקו הטיעון הבעייתי של אהרונוביץ' שמבקש להצדיק הרג במקום של מחבלים. כי לאף אחד לא באמת אכפת אם שוטר פעל על פי נהלי הפתיחה באש או לא, כשענייננו "המלחמה בטרור". פאדי ח'ורי על הירי בכפר כנא
פאדי ח'וריפאדי ח'ורי

עורך דין המתמחה בזכויות אדם וסטודנט לדוקטורט בבית ספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד

אל הרג הצעיר ח'יר אלדין חמדאן מירי שוטר בכפר כנא צריך להתייחס בהקשר של אלימות משטרתית. השוטרים הגיעו למקום בעקבות דיווח על התרחשות של אירוע פלילי. לפי תיעוד מצלמת האבטחה במקום, חמדאן התנפל על הרכב המשטרתי כשהוא אוחז בסכין – לא ברור מה הניע אותו לעשות זאת, אך רואים בבירור שהוא נסוג לאחור כאשר השוטרים מתחילים לצאת מהרכב ואחד מהם יורה בו בגבו מטווח קצר. לכן, השאלות הרלוונטיות לאירוע הן: האם נשקפה סכנה ממשית מחמדאן לשוטרים? ובמידה שכן, האם הכוח שהופעל על ידי השוטרים הוא כוח מידתי במסגרת של הגנה עצמית ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק?

אולם סטטוס שפרסם נפתלי בנט בפייסבוק מבקש להשקיף על האירוע מפרספקטיבה אחרת: המלחמה בטרור. וכך הוא כותב:

לגבות את השוטר

**

מחבל ערבי אחוז טירוף תקף ניידת של שוטרינו עם סכין, בניסיון לרצוח אותם.

שוטר ירה בו.

זה מה שמצופה מאנשי הביטחון שלנו.

**

אפשר וצריך לבדוק. תמיד.

אבל זה בטח לא "רצח בדם קר" ואסור לנו להפקיר את אנשי כוחות הביטחון שנשלחים להגן עלינו.

**

אם לא נעניק גיבוי נראה עוד ועוד ישראלים נרצחים באמצעות סכינים, זיקוקים ודריסות מכונית.

נסיבות האירוע בכפר כנא עדיין אינן ברורות לחלוטין, בייחוד מה הביא את חמדאן להתקיף את הרכב המשטרתי. ספק אם לבנט יש מידע קונקרטי ביחס למניעיו של חמדאן, אך זה לא מונע ממנו להסיק שמדובר במחבל – מסקנה הנשענת על המשוואה הפשוטה לפיה אלימות פלסטינים באשר היא והם הינה טרור. כלומר פלסטיני אלים = מחבל. אלימות יהודית, לעומת זאת, היא אלימות רגילה, פלילית, וכמובן שאינה מצדיקה הרג. היחס לאלימות יהודית הוא כאל אירוע מבודד ואינדיבידואלי והיא אינה מושמת בתוך קונטקסט פוליטי רחב יותר.

בנט מתייחס להרג של אזרח על ידי כוח משטרתי כאל מלחמה באויב שרוצה לפגוע באזרחינו ומסכן את הישראלי באשר הוא, ולא מתוך קונטקסט של יחסי משטרה/אזרחים. עוינות כלפי רשויות אכיפת החוק, הקיימת בקרב מיעוטים רבים ברחבי העולם ובקרב לא מעט קבוצות מוחלשות (ראו, למשל, את ההתקוממות האזרחית בפרגוסון, מיזורי, בחודשים האחרונים, בעקבות מותו של הנער השחור מייקל בראון מירי שוטר) אינה מלמדת על דחף או על מניע אידיאולוגי, כפי שמנסה בנט לטעון. אלימות כלפי שוטרים היא אקט פלילי לכל דבר, וההתייחסות אליה כאל טרור היא לא פחות ממגוחכת. מן העבר השני, ניתן בוודאות לומר שהעוינות של השוטרים כלפי חמדאן כפלסטיני, המשתלבת ביחס הכללי של המשטרה אל האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, הביאה לירי אל עבר פלג הגוף העליון – ירי שמיועד להרוג, במקום להסתפק בירי לפלג הגוף התחתון – ירי שמטרתו לנטרל.

ההתייחסות לחמדאן כאל מחבל ולא כאל אזרח, מאפשרת לבנט להמשיך בקו הטיעון הבעייתי של אהרונוביץ' המבקש להצדיק הרג במקום של מחבלים. לאף אחד לא באמת אכפת אם שוטר פעל על פי נהלי הפתיחה באש או לא כשענייננו הוא "המלחמה בטרור", ובכך בנט למעשה מפקיע את ההגנות להן זכאי האזרח הפלסטיני בבואו במגע עם המשטרה. אותן הגנות המבקשות להגביל את האלימות שהמשטרה, כזרועה הארוכה של המדינה, זכאית להפעיל, חלות גם על אירועים בהן האזרח לכאורה ביצע עבירה. האינטרס הציבורי לתפוס מבצעי עבירות אינו נותן רישיון להפעלת כוח בלתי מוגבל. הגישה של בנט מזינה פרקטיקות משטרתיות בלתי-ראויות, ומצדיקה מתן רישיון לשוטרים להפעיל אלימות כלפי פלסטינים – גם כשזו אינה נדרשת. הוא מחזק את התפיסה הרווחת ממילא בתוך המשטרה לפיה אינטראקציה עם פלסטיני מסוכנת יותר מאינטראקציה עם יהודי, מה שנותן לגיטימציה לתגובה מחמירה יותר עם הראשונים.

היה זה אותו קו מחשבה של רשויות אכיפת החוק שהביא לאירועי אוקטובר 2000, להרג של 13 אזרחים פלסטינים על ידי צלפים ותוך שימוש באש חיה. הלקחים של אירועים אלה טרם הופנמו.

במרבית המקרים, אלימות משטרתית, שיכולה להיות מוצדקת בנסיבות מסוימות, נשענת על טעמים של שמירה על שלום הציבור. במקרה זה, שהוא הכלל, על המשטרה להפעיל כוח במידה הנדרשת כדי להשיג את התכלית האמורה וכביטוי לזכות להגנה עצמית של שוטריה. במקרה של פלסטינים, כך לפי בנט לפחות, האלימות המשטרתית מוצגת כביטוי להגנה על ביטחון המדינה. מכך עולה לגישתו, שאין צורך לבחון את מידתיות הכוח המופעל – הרי ביטחון המדינה הינו מעל לכל.

עו"ד פאדי ח'ורי הוא סטודנט לתואר שני בבית הספר למשפטים בהארוורד

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. זאב בק

    מדינת ישראל איננה דמוקרטיה. יש בה סממנים חשובים של שלטון דמוקרטי, אך הינה רחוקה מהיות דמוקרטיה במושגים מערביים.

    עצם קיומן של מפלגות דתיות בבית המחוקקים, מפלגות המחויבות לבוחריהן להפוך את ישראל למדינה בה חוקי הדת יהיו חוקי מדינה – הופכת את ישראל למדינה בלתי דמוקרטית.

    כאשר דת ולאומנות קיצונית דרים בכפיפה אחת – סיכוייו של אזרח ערבי לשוויון בפני החוק אפסיים.

    כאשר שוטר מתחיל משתכר כ 4,700 ₪ ורב שוטר – 5,300 ₪ – כח האדם המתגייס למשטרה איננו כח אדם בעל השכלה במדעי המדינה או במשפטים.

    כאשר משרד החינוך של מדינה איננו משרד חינוך אלא משרד אינדוקטרינציה – הופך משטר אפרטהייד ללגיטימי.

    כל אלה חברו יחדיו בהוצאתו להורג, כפי שניתן להסיק מהוידיאו – בדם קר, של אזרח, משום שהינו ערבי.

    צריך להיות חסר תבונה כדי להכות על שמשת רכב משטרתי (עם סכין, לטענת השוטרים), אך התפרצות חסרת הגיון זאת איננה מצדיקה ירי למוות באזרח לאחר שעזב את המקום, על פי הווידיאו.

    הצדקת ההרג, השימוש במושג ״מחבל״ על ידי בנט – הם טפיחה בפני כל ישראלי החי באשליה שהוא חי בארץ דמוקרטית.

  2. יקירוביץ'

    לפי היגיון המאמר אם אדם עושה את אותו מעשה אלים, אם הוא תושב פלסטיני מדובר במעשה על רקע לאומני ואם הוא אזרח ישראלי מדובר במעשה על רקע פלילי. אי אפשר לבצע חלוקה קרה שכזאת, שתלויה בגורם קר ואקראי לחלוטין- מי ישב היכן ולכן איזה צבע תעודה הוא קיבל. מדובר בעם פלסטיני אחד שמפוצל מבחינה מונציפלית לשניים.

    אמת- טעות גדולה היא לכנות כל מעשה פלילי של אזרח ערבי ישראלי מעשה לאומני, ואולי אפשר גם למצוא כאן טעמים של גזענות. אבל יש פעמים שהמניעים הם על רקע היותו שייך ללאום הפסלטיני, זאת אומרת על רקע גזעי שאינו מנותק וקשור, בסכסוך בין שני העמים ובכיבוש הישראלי בשטחי יו"ש.

    הכותב מנסה לצייר תמונה של שחור ולבן רק כי כך התעודות מעידות, אבל המציאות היא לא שחור ולבן. ואיזו חלוקה קרה היא זו, לחלק אנשים על פי צבע התעודות שלהם, להוציא מהם כל מניע רגשי?

    הוזכר כאן אוקטובר 2000. זו הייתה מחאה אתנית ולאומית גם יחד של ערביי ישראלי שקשורה במהותה של הציונות, אפילו שהם אזרחים ישראלים. היא קשורה בהלאמת קרקעות פלסטיניות לאדמות מדינה במסגרת השתלטות היישות הציונית על ארץ ישראל. היא קשורה לכל הכעס המוצדק של הציבור הערבי על האפלייה של היום-יומית של השלטון הישראלי כלפיהם. זו הייתה הפקעת שיצאה החוצה.

    מחאת אוקטובר 2000 היא לא מחאה של מחבלים, חלילה. אבל היא מחאה שהיא פועל יוצא של התנגשות בין שני לאומים, וחשוב להכיר בכך, ולא לטאטא את זה הצידה על ידי כך שלערבים רבים יש תעודות כחולות, זה בדיוק בשטח האפור, שהכותב כאן לא טורח להזכיר.

  3. יוסי ברנע

    ישראל איננה דמוקרטיה כי היא איננה עבור כל אזרחיה ואינה רואה בכולם הלאום שלה. לכן יש גם ריבוד במעמד האזרחי של יהודים וגויים אחרים , וגם בתוך היהודים, למשל בין ,"סמלאנים" לימנים" ביחס המשטרה להפגנותיהם. הבעיה כמובן במקרה הנוכחי אינה רק התנהגות המשטרה, אלא מהות המדינה. יש לפעול לשינויי עומק במשטרה ובתרבותה הפוליטית של ישראל. יש להתחיל מתוך העצמת כל האזרחים במסגרת החברה האזרחית.

  4. גד השדה

    כל אלו שחושבים שזה לא נוגע להם, שזה לא יגיע לפתחם, חכו. מי שמקבל היתר חופשי מהשר שלו לירות למוות באזרחים ערבים, לא יעצור שם.

    לא דואגים לאחרים? תתחילו לדאוג לעצמכם. זה רק שאלה של זמן עד ההרוג הלא ערבי הראשון.

  5. משקיפה...

    (א) הכוח הגיע ברכב אחד כדי לעצור חשוד בזריקת רימון \ החזקת צל"מ ואכן עצר את החשוד (ב) זו לא סביבה נקיה של הכוח והמנוח בלבד אלא קרוב וודאי שמוקפת באנשים נוספים שבודאי התקהלו לשמע היריות בלילה שקט. מסקנה – ייתכן שההגדרה הנכונה למה שרואים היא חילוץ עצמי בהול של הכוח לפני שיבוצע בו לינץ (ע"ע המנוח שמתדפק על הרכב וסכין בידו, כנראה בנסיון לחלץ את העצור). הוידאו אינו מראה מה קורה בהיקף הזירה וללא קול. השאלה המקדימה היא מדוע מעצר של חשוד בהשלכת רימון הוא פעולה שמחייבת מבצע מורכב של כוח גדול + כוחות נוספים לרתק ואמנעה…

  6. פריץ היקה הצפונבוני

    יש היתר להרוג מי שנתפס ע"י השלטון כשיך לעם הערבי פלסטיני,אזרחות ישראלית או לא
    ואז הוא מוגדר מראש כאויב שדמו מותר,גם שלא בנסיבות של קרב,לוחמים נגד לוחמים. וזה מה שמחלחל מהקדקוד למטה .כשהשר ל,,,ביטחון פנים " הוא חבר במפלגה לאומנית גזענית זו התוצאה .זה לא שיך למשכרת הנמוכה של שוטרים. זה שיך לרוח המפקד. ההרשאה לא רק לירות בכסוי של,, סכנה מידית ומוחשית לחיי השוטר" אלא מותר ואולי אפילו חובה לבצע את הנורא מכל וידוא הריגה. זה פשע נגד האנושות ומי שנותן הוראה כזאת וגם המבצע חיבים לתת את הדין לפני בית המשפט הפלילי הבינלאומי אני מקוה שיוצא צו מעצר בין-לאומי לשר לביטחון פנים, שיחכו לו בהאג. ושיפחד לצאת מגבולות הארץ. זו גם טפשות שכן מאדם כזה כבר אי אפשר להוציא מידע.
    על זה אמר נפוליאון :גרוע מפשע זו טפשות.

  7. עמית

    המאמר שקול ויש בו מן האמת. חבל רק שהתגובות כה היסטריות. מותר לחשוב שהשוטרים לא פעלו כשורה (כי מצופה מהם כשוטרים לא לירות במצב כזה בפלג הגוף העליון של התוקף, אלא לנסות לנטרל אותו באופן פיזי תוך סיכון חייהם) גם בלי לחשוב שיש כאן הוכחה ל"אי-הדמוקרטיה", "אפרטהייד", "היתר חופשי להרוג אזרחים ערבים" בישראל?

    1. י.א

      איך קובעים באמת אם מדבור באירוע נקודתי, או חלק מדפוס של התרת דם ו"כל זה"? התשובה כללית היא כמובן "ההקשר". אבל מהו ההקשר? נתחיל בקטנה – כיצד מגיבים שרים ואישי ציבור והציבור לירי? עד כמה הוא משקף נורמות, ועד כמה הוא חורג מהן? מה צפוי שייעשה לשוטרים בסופו של דבר? כיצד נהוגים בירי בפלסטינים בדרך כלל?
      ואש מתברר שאכן יש כאן "אי-דמוקרטיה", "אפרטהייד", ובפרט "היתר חופשי להרוג [אזרחים] ערבים בישראל"

      1. עמית

        אתה מדגים את הנקודה שלי, עד כמה מופרך לנסות לגזור מסקנות כלליות מהאירוע הזה ועד כמה היסטריות המסקנות שאתם ספציפית גוזרים. גם מרחיק הלכת ביותר לא יכול לטעון שהמקרה הזה מעיד על "היתר חופשי להרוג [אזרחים] ערבים בישראל". מה יכול להביא מישהו לכתוב משהו כה הזוי? במקרה הכי גרוע, הוא מעיד על היתר חופשי להרוג מחבלים חמושים גם אם בשניית הירי הם לא מהווים סכנת חיים. אבל כמו שראינו בפיגועים האחרונים היום, גם זה לא נכון.

  8. miki

    לא יתכן ולא הגיוני שערבי או כל אזרח חמוש בסכין יתקוף ניידת של משטרה , מה הוא ציפה לקבל נשיקה מהשוטרים נו באמת ??? זו הסתה והתססה של ערבי ישראל למען יעזרו לאנתיפדת אל עקצה , משהו מחמם ומתסיס את האוירה וכל אירוע משמש כמטרה … בנוסף והכי חשוב כל פעם שקורה משהו ישר כל ערביי ישראל מוציאים דגלים של פלסטין וישר רצים לעזור לאויבנו האם הם נמנים עם אוייבנו מכיוון שתמיד בכל פעולה ,לוחמה, אירוע הם מייד מתייצבים לצד או החמאס , או הפלסטינים , או חיזבללה וזו הסתה פרועה אם הם רוצים כל כך להשתייך לאוייב אז אין בעיה שילכו לגור שם בעזה , בלבנון אין שום סיבה שישארו לגור בתוכינו ולקבל מכספינו והטבות מפליגות יש לצלם אותם , ולקחת את תעודת הזהות
    שלהם ולהתייחס אליהם כאל שוהים בלתי חוקיים …

  9. דןש

    אינני מצדיק כל פעילות אלימה וחבל שישנם ערבים אזרחי מדינת ישראל הנגררים אליה. ישנן דרכים חוקיות למחאה ויש לנהוג על פיהן.
    אבל חייבים לשאול את השאלה – מדוע ישנם כאלו הנגררים אל האלימות. האם אין ידינו בדבר ? ובמיוחד ידי ממשלותינו ( כמעט כל ממשלותינו ). האם ההפליה לה זוכים הערבים אינה מובילה ליאוש ולהקצנה ? מדוע אין מתייחסים אליהם כאל אזרחים שווי זכויות ואני אוסיף ( מבחינתם ) גם שווי חובות ( כולל שרות למען המדינה ו/או למען הקהילה ).
    תקצר היריעה מפרוט ההפליות אבל עד שהן לא תחלופנה מן העולם והאזרחים הערביים לא יחושו כשווים – צפויים לנו אירועים העשויים לצאת מגדר שתיקה.