יום הזיכרון הטרנסג'נדרי: מאבק מתמיד של אוכלוסייה חשופה

אנשים ונשים טרנסג'נדרים הם בין האוכלוסיות החשופות ביותר לפגיעה בזכויותיהם: בזכות לכבוד, בזכות לחיים ולשלמות הגוף, בזכות לתעסוקה, בזכות לבריאות ועוד. מזה כ-15 שנה מנהלים אנשים ונשים טרנסג'נדרים מאבק ציבורי ומשפטי על זכויותיהם, ולמרות שהאפליה והטרנספוביה עדיין נפוצות, הושגו במאבק גם הישגים משמעותיים, חלקם בשנה האחרונה.

אפליה בשוק העבודה

אנשים ונשים טרנסג'נדרים חווים לעתים תכופות קשיים משמעותיים הן בתהליכי הקבלה לעבודה והן במקום העבודה. השנה נערך לראשונה בישראל סקר רשמי בנוגע לתעסוקה של להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקוסאלים). הסקר, שערכה נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, מהווה לראשונה הכרה של משרד ממשלתי באפליה תעסוקתית של להט"בים בכלל ושל טרנסג'נדרים בפרט.

בסקר עלו ממצאים קשים בנוגע ליחס שבו נתקלים טרנסג'נדרים בשוק העבודה. לעומת לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים, שסובלים אף הם מאפליה, דיווחו אנשים ונשים טרנסג'נדרים על שיעורים גבוהים יותר משמעותית של חוויות אפליה בשלב הקבלה לעבודה (68.7% לעומת 19.3%), חיפוש העבודה (65.5% לעומת 18.1%) וקידום (63.3% לעומת 25.4%). הם גם דיווחו על שיעורים גבוהים של הטרדות, כינויי גנאי ו"הומור" על חשבונם מצד עמיתים וממונים. רוב הנשאלים הטרנסג'נדרים דיווחו כי חוויות אלה פגעו בשביעות הרצון שלהם ממקום העבודה, בתפקודם בעבודה ובמצבם הפיסי והנפשי. תוצאות הסקר עולות בקנה אחד עם תוצאותיהם של סקרים שנערכו ברחבי העולם.

בהמשך לסקר, שתוצאותיו פורסמו לראשונה בכינוס השנתי של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, התקיימה בכנסת בחודש יולי ישיבה של השדולה לשוויון תעסוקתי בראשותה של חברת הכנסת מיכל רוזין, בשיתוף עם השדולה הגאה בראשותו של חבר הכנסת ניצן הורביץ. בישיבה נכחו גם נציגות ונציגים מארגוני קהילת הלהט"ב (אגודת הלהט"ב, חוש"ן) ומארגונים טרנסג'נדרים (פרויקט גילה להעצמה טרנסית ומעברים). בישיבה הועלו רעיונות והצעות לפעולה למיגור אפליית הטרנסג'נדרים בשוק העבודה, ובהם: הקצאת תקנים ייעודיים לטרנסג'נדרים בשירות הציבורי מתוך התקנים שמקצה המדינה לאוכלוסיות מוחלשות; פעילות חינוכית מול מעסיקים ורכזי משאבי אנוש בארגונים; מתן הטבות למעסיקים שיעסיקו אנשים ונשים טרנסג'נדרים, כפי שנעשה לגבי אוכלוסיות אחרות; מינוי אחראים על גיוון תעסוקתי במשרדי הממשלה; ותוכניות העצמה תעסוקתית לטרנסג'נדרים צעירים, דוגמת התוכנית שמממנים עיריית תל אביב והקרן לנוער בסיכון של הביטוח הלאומי. בעקבות הישיבה בכנסת נקבעה ישיבת המשך בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כדי לבדוק את ישימותם של הרעיונות השונים.

אפליית א/נשים טרנסג'נדרים בשוק העבודה הגיעה השנה גם לפתחו של בית המשפט. מרינה משל, אישה טרנסג'נדרית ששימשה כחונכת ללימודי מתמטיקה במט"ח, טענה כי פוטרה בגלל זהותה המגדרית ונטייתה המינית, וכי הובהר לה שעליה לבחור בין המשך עבודתה לבין יציאתה מהארון כטרנסקסואלית וכלסבית בפני תלמידותיה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו השתכנעה שמשל, כמי שנלחמת נגד סטיגמות, התנגדה להסתיר את מי שהיא. היא דחתה את ההאשמה שמשל השתמשה בתפקידה כדרך לקידום אג'נדה, תוך הבעת תמיהה אם שיחה על נושאי זהות היתה נאסרת על חונך הטרוסקסואל או סיסג'נדר (אדם שאינו טרנסג'נדר). בית המשפט קבע כי יש לפרש את האיסור להפלות אדם בשל מינו בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה כמתייחס לא רק למינו הביולוגי של האדם, אלא גם לזהותו המגדרית ולחריגות מהדפוס המקובל של התאמה בין מין ביולוגי לזהות מגדרית. אולם בשורה התחתונה לא סייעה קביעה חדשנית זו לתובעת, שכן השופטת נשארה בדעת מיעוט: נציגי הציבור, שהם חלק מהרכב בית הדין לעבודה, סברו שהפסקת עבודתה של משל נבעה משיקולים עניינים, שנגעו לכך ששילבה בשיעורים תכנים שאינם קשורים למתמטיקה.

נוהל חדש להליך שינוי מין

במאי 2014 פרסם משרד הבריאות נוהל המעדכן את ההנחיות בנוגע לביצוע ניתוחים לשינוי מין בישראל, ומגדיר מחדש את הרכבה ואת תפקידה של הוועדה הרב מקצועית לשינוי מין. במשך שנים עלו טענות רבות בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית על תפקודה של הוועדה, שפעלה בבית החולים תל השומר, ועל איכות הטיפול באנשים שפנו אליה. בעקבות לחץ של הקהילה הוקמה ב-2008 ועדה שהורכבה מנציגי הקהילה ומנציגי משרד הבריאות לצורך בחינת הנוהל לביצוע ניתוחים לשינוי מין, אך היא התפזרה לאחר חילוקי דעות מהותיים. עם כניסתה לתפקיד של שרת הבריאות יעל גרמן חזרה הקהילה והשקיעה מאמצים לעורר את הנושא. לאחר סדרת פגישות בין נציגי הקהילה לבין השרה ובכירים במשרד הבריאות גובש הנוהל החדש.

בין השינויים הבולטים בנוהל החדש: ניתוק הקשר בין הוועדה לבין בית חולים מסוים; הכללת נציגים של הקהילה הטרנסג'נדרית כנציגי ציבור המייעצים לוועדה; הורדת הגיל המינימלי לפנייה לניתוח מ-21 ל-18; הורדת המינימום הנדרש לחיים בזהות המגדרית המבוקשת משנתיים לשנה (ואף פחות באישור הוועדה). הנוהל החדש אינו עונה על כל דרישות הקהילה הטרנסג'נדרית, ובראש וראשונה ביטול הוועדה והכרה באוטונומיה של האדם הטרנסג'נדר על גופו, אך הוא צעד משמעותי לקראת הכרה שכזו. השנה, לראשונה, גם אושר לנשאית HIV לעבור ניתוח לשינוי מין בישראל, בעקבות התערבותה של שרת הבריאות.

טרנסופוביה בחסות המשטרה

אנשים ונשים טרנסג'נדרים הם בין האוכלוסיות החשופות ביותר לגילויים של שנאה ואלימות. על פי הדוח השנתי שפרסם באוגוסט 2014 מרכז ניר כץ למלחמה בלהט"בופוביה באגודת הלהט"ב, 15% מהמקרים שדווחו השנה, בהם פגיעות פיזית חמורות, הם של טרנסג'נדרים – שיעור שלפי הערכות גבוה יחסית לגודלה של אוכלוסיה זו. המשטרה, האמונה על הגנת האזרחים, "כיכבה" בחלק מהאירועים שדווחו. שנת 2014 החלה בתקיפה אכזרית של אישה טרנסג'נדרית על ידי אחד-עשר גברים רעולי פנים וחמושים בשוקרים חשמליים ובגז פלפל. התוקפים, עשרה חיילי צה"ל ושוטר מג"ב, נעצרו על ידי המשטרה זמן קצר לאחר מכן, ושוחררו למעצר בית כעבור כמה שעות. לאחר מספר ימים הסתיימה החקירה והתיק הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב להחלטה אם להגיש כתב אישום. חברות בקהילה הטרנסג'נדרית טענו כי אין זו הפעם הראשונה שבה מתרחשות תקיפות של אנשים טרנסג'נדרים על ידי חיילי מג"ב, וכי מדובר ב"מסורת" בקרבם. כאשר הגיעה אחת הפעילות בקהילה הטרנסג'נדרית למשטרת מחוז תל אביב כדי לבקש רישיון לצעדת מחאה שאורגנה בעקבות התקיפה, היא נתקלה ביחס משפיל וטרנספובי מצד השוטרים.

באוגוסט האחרון הורה בית המשפט השלום בירושלים למשטרה להתנצל בכתב בפני אישה טרנסג'נדרית, שהגיעה להתפלל בעזרת הנשים שבקבר רחל והוצאה משם על ידי שוטרת מג"ב בתואנה שנוכחותה מעוררת תסיסה בקרב המתפללות. כן הורה בית המשפט למדינה להגביר את המודעות בנוגע לטרנסג'נדרים באמצעות הדרכות במשטרה. זהו הישג חשוב לקהילה הטרנסג'נדרית, שכן עד כה לא היו כללים ברורים לכיבוד זכויותיהם של אנשים טרנסג'נדרים במרחבים דתיים.

חקיקה נגד אפליה בשל זהות מגדרית

במרץ 2014 קיבלה הכנסת תיקון לחוק זכויות התלמיד, כך שיכלול איסור אפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית. זו הפעם הראשונה שאיסור בדבר אפליה מגדרית מופיע בחקיקה הישראלית. בשלהי 2013 עברו בוועדת השרים לחקיקה ובקריאה טרומית במליאה שתי הצעות חוק, שביקשו לקבוע כי בכל מקום בדין הישראלי שבו יש איסור אפליה, תחול אוטומטית פרשנות האוסרת אפליה בשל נטיה מינית או זהות מגדרית. מאז לא קודמו הצעות חוק אלה.

שינוי רישום בסעיף המין בתעודת הזהות

כיום, אדם שמבקש לשנות את סעיף המין בתעודת הזהות נדרש להציג תעודה רפואית שאושרה על ידי משרד הבריאות בארץ, והמעידה כי הוא עבר ניתוח לשינוי מין. כך למעשה מאפשר משרד הפנים את שינוי הרישום בסעיף המין בתעודת הזהות רק לטרנסקסואלים שעברו ניתוח לשינוי מין; מי שלא מעונינים מסיבות שונות לעבור את הניתוח, או שנמצאים באמצע תהליך השינוי, אינם יכולים לשנות את הרישום. אנשים ונשים טרנסג'נדרים הנאלצים להציג תעודת זהות שסעיף המין בה אינו תואם את מראם החיצוני ואת המגדר שבו הם חיים חווים מצבי לחץ ומבוכה, וחשופים להתנהגויות פוגעניות. בספטמבר 2014 עתרו שלוש נשים טרנסג'נדריות יחד עם אגודת הלהט"ב לבג"ץ בדרישה לבטל את הכורח לעבור ניתוח לשינוי מין כדי לשנות את הרישום בתעודת הזהות. בעתירה נטען כי החפיפה שמשרד הפנים יוצר בין אברי המין של האדם לבין זהותו המגדרית מושתת על תפיסות מוטעות ומיושנות, ופוגעת בזכויותיהן של העותרות לאוטונומיה, לפרטיות, לשלמות הגוף ולהורות.

טרנסג'נדרים בצבא

צה"ל הוא בין הצבאות המתקדמים ביחסו לטרנסג'נדרים, ובהתאם, מספר האנשים והנשים הטרנסג'נדרים המתגייסים לצבא או כבר משרתים בו עולה בהתמדה. בפגישה שהתקיימה השנה בין בכירי בריאות הנפש בצבא לבין ד"ר אילנה ברגר, המתמחה בטיפול באנשים טרנסג'נדרים, ונציג אגודת הלהט"ב, הושגו הסכמות שחשיבותן לרווחת חיילים טרנסג'נדרים בצבא רבה. בין היתר הוסכם כי אנשים ונשים טרנסג'נדרים יוכלו לקבל סיוע וליווי בתהליך שינוי המין במהלך שירותם הצבאי, ושההתייחסות אל מי שהחלו בתהליך שינוי המין לפני גיוסם תהיה בהתאם למגדר הנבחר.

עדן ארזי היא פעילה בפרויקט גילה להעצמה טרנסית – לאתר הפרויקט ; הדו"ח "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2014" עתיד להתפרסם בחודש הבא