איך ראוי להגיב לטרור האסלאמי של אל-קאעידה?

באולפנים החיים שנפתחו בארץ כדי לדווח על פיגועי הטרור בפריז, הפכו פרשנינו וכתבינו בהרף עין למומחים לענייני הרפובליקה הצרפתית והאסלאם. הם מתחרים זה בזה בלגלוג על התמימות הצרפתית, על "הפוליטיקלי קורקט" שבהתייחסותם של הצרפתים למוסלמים כאל אזרחים שווי זכויות. הצרפתים כנראה לא צפו בסדרת המופת של צבי יחזקאלי על האסלאם באירופה, אחרת הם היו מבינים שהם מהווים את האיום הקיומי הגדול ביותר על אירופה. "הם לא מבינים איך צריך לטפל באוכלוסייה הזו," אמר אחד, והשני הוסיף, "הם צריכים ללמוד מהאמריקאים ולהכריז על מלחמה בטרור האסלאמי".

במאמר "הסיבה המרכזית להתקפה של אל-קאעידה על מערכת 'שארלי הבדו'", שהתפרסם בבלוג שלו ובמגזין The Nation, מציג חואן קול, פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת מישיגן, הסבר אלטרנטיבי לפרשנינו.

הבעיה שארגון טרור כמו אל-קאעידה נתקל בה היא גיוס מוסלמים לשורותיו. רוב המוסלמים, כותב קול, לא מעוניינים בטרור. רוב המוסלמים אינו מעוניין בפוליטיקה ולא באסלאם הפוליטי. במדינה של 66 מיליון אנשים ו-5 מיליון מוסלמים, פחות מ-2 מיליון עונים במשאלים שהם מתעניינים בפוליטיקה. המוסלמים הצרפתים הם הקהילה המוסלמית החילונית ביותר בעולם. בפריז, שבה מוסלמים נוטים להיות דתיים ומשכילים יותר, רוב המוסלמים מתנגדים לאלימות ומביעים נאמנות לצרפת. אם כך, אל-קאעידה מעוניין להשתלט על התודעה של המוסלמים הצרפתים, אולם הוא נתקל באי-רצון מצידה של האוכלוסייה המוסלמית. אם הוא יצליח לגרום לאוכלוסייה הצרפתית הלא-מוסלמית לפתח עוינות ושנאה כלפי המוסלמים, זו תהיה הצלחה בכינון זהות פוליטית מוסלמית היוצאת נגד הפלייתם.

הטרוריסטים שביצעו את מעשי הטרור השבוע היו מאומנים היטב. הם דיברו צרפתית, הם ידעו בוודאות שהם משחקים לידיה של מרי לה פן ולידיהם של אנשי הימין האסלאמופובים. ההתקפה שלהם לא הייתה נגד ביזוי סמלים מוסלמיים, כי אם ניסיון ליצור פרובוקציה בקרב האוכלוסייה האירופית כדי לגרום לפוגרומים נגד המוסלמים – דבר שיביא להצלחה רבה יותר במאמצי הגיוס של אל-קאעידה.

אל-קאעידה, בראשות אבו מוסאב אל-זרקאווי, פיתח את טקטיקת הקיטוב הזו בהצלחה בעיראק, שבה תקף את השיעים ואת מקומותיהם הקדושים ועל ידי כך יצר פרובוקציה שגרמה לטיהור אתני של מיליון סונים מבגדאד; פרובוקציה שגרמה להצלחתו ועלייתו של ארגון דעא"ש.

הדרך האפקטיבית היחידה להיאבק במניפולציה האסטרטגית הזו היא להתנגד לדחף להאשים אוכלוסייה שלמה בשל מעשים של מעטים, ולהתנגד לפעולות תגמול של פוליטיקה של זהויות.

קול כותב: יש לנו מודל לתגובה ראויה לפרובוקציה טרוריסטית. לאחר שאנדרס ברינג ברויק ביצע את הרצח ההמוני של אנשי שמאל נורבגים בשל יחסם הרך כלפי האסלאם, השלטון הנורבגי לא פתח במלחמה נגד הטרור. הם שפטו את ברויק כפושע, ונשארו נאמנים לערכים המודרניים שלהם הראויים להערצה.