מזלו של מי שיש לו שמיכה מהבית

אני בן 34, אזרח אריתריאה. אחרי שנים בצבא ובשירות לאומי, ולאחר שבמשך למעלה משנה שהוחזקתי בארצי במאסר ללא משפט, נמלטתי מאריתריאה והגעתי לישראל בשנת 2008. באותה שנה הגשתי בקשה למקלט ורואיינתי, ככל הנראה על ידי נציבות האו"ם לפליטים, ואולם בקשתי לא נענתה עד כה. אחי, שנמלט לשוויץ, הוכר זה מכבר כפליט. הגעתי לבאר שבע, ממנה עברתי לתל אביב, לאחר מכן לאילת ובשנת 2013 שבתי לתל אביב. עבדתי לכל אורך השנים, ואני דובר עברית באופן שוטף. בחודש ינואר 2014 ניתנה לי הוראת שהייה ב"חולות", ומאז חודש פברואר 2014, מזה אחד עשר חודשים, אני מוחזק שם בחדר אחד עם עוד תשעה אנשים.

מזג האוויר ב"חולות" קשה מאוד. בתקופה זו של השנה – חודשי החורף – קר מאוד במהלך היום ומקפיא בלילה. בחדר שבו אני מתגורר אין אמצעי חימום. איננו רשאים להכניס אמצעי חימום משלנו, אפילו אם היינו רוצים. אפילו קומקום אסור להכניס לחדר. מעת לעת סוהרים עם קסדות חמושים ברובים עורכים ביקורות בחדרים, ובודקים את הציוד האישי של המוחזקים. אם נמצאים אמצעי חימום חשמליים הם מחרימים אותם.

בתקופה זו של השנה אי אפשר לשהות למשך זמן בחוץ. אני יוצא מן החדר לצורך ארוחות ורישום פעם ביום. ביתר שעות היממה אני ורבים מחבריי נמצאים בחדר במיטה.

מי שיש לו שמיכה שהובאה מחוץ למתקן מצליח להתחמם טוב יותר, משום שהשמיכות שמסופקות על ידי שירות בתי הסוהר הן דקות ולא מחממות. פעמים רבות יש קרעים בשמיכות ששירות בתי הסוהר מספק. יש מוחזקים שמקימים "אוהל" משמיכות מסביב למיטה כדי לנסות להתגבר על הקור. הסוהרים אינם מרשים זאת.

אנחנו לובשים שכבות רבות של בגדים כדי להתחמם. יש אנשים רבים שנכנסים למיטה עם הבגדים שלבשו בחוץ, משום שאין להם מספיק בגדים ללבוש כדי להתחמם.

אני ורבים מחבריי ממעטים מאוד להתקלח בתקופה זו. המים אמנם חמים, אבל משום שחדר המקלחת וחדר המגורים אינם מחוממים, בלתי נסבל בקור המקפיא להסיר את הבגדים ולהתלבש לאחר המקלחת.

ידוע לי שביממה האחרונה חילקו לכל חדר שלוש שקיות חימום אישיות, שאמורות לחמם לכמה שעות שלושה אנשים. אלא שבחדרים יש עשרה אנשים. אי אפשר להתחמם כך. נמסר לי על ידי חבריי, שגורמים בשירות בתי הסוהר אמרו, שבהמשך אפשר יהיה לרכוש על חשבוננו שקיות חימום שכאלה בקנטינה.

חימום יש במועדון, אבל אי אפשר לשהות שם יותר מדי אנשים. המועדון משמש את כל האגף, שבו נמצאים 280 איש. המועדון הוא חדר שיש בו שלושה מכשירי טלויזיה וכעשרים כיסאות פלסטיק בלבד.

גם חדר האוכל מחומם, אבל הוא פתוח שלוש פעמים ביום לארוחות. רבים מוותרים על ארוחת הבוקר בגלל הקור בדרך מהחדר לחדר האוכל.

כל החדרים שמשמשים את אנשי שירות בתי הסוהר, משרד הפנים והמרפאה מחוממים. המתקן גדול מאוד, ובעוד שאנו, המוחזקים בו, צועדים ברגל ממקום למקום בקור, האנשים שמשרתים בו נוסעים בתוך המתקן במכוניות מחוממות.

זהו שמי, זו חתימתי, ותוכן תצהירי אמת.

לקריאת העתירה