• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

הנגב מתקווה לייאוש. ובחזרה?

לא קל להיות עובד סוציאלי בדואי במקום בו מתגוררת החברה הענייה, המוזנחת והמקופחת ביותר במדינה. ובכל זאת תמיד הייתה התקווה שעם עבודה קשה ונכונה יחול שיפור
ח'יר אלבזח'יר אלבז

מנכ"ל שותף – אג'יק מכון הנגב (ארגון ערבי יהודי לשוויון העצמה ושיתוף)

בימים האחרונים קשה מאוד להמשיך ולשמור על האופטימיות שטיפחתי במהלך שנים רבות. לא קל להיות עובד סוציאלי בדואי במקום בו מתגוררת החברה הענייה ביותר, המוזנחת ביותר והמקופחת ביותר במדינה. ובכל זאת תמיד הייתה התקווה שעם עבודה קשה ונכונה יחול שיפור.

במלחמה האחרונה בקיץ 2014, החלה הידרדרות משמעותית ומאיימת ביחסים בין החברה היהודית לבדואית בדרום. הפחדים והחששות של כל צד מהשני גאו והתחלנו לשמוע יותר ויותר סיפורים על התנכלויות ותקיפות של אנשים על רקע שיוך קבוצתי – יהודים נגד ערבים ולהפך. חלק מהסיפורים נכון, חלק נכון חלקית וחלק כלל לא נכון… אבל מה זה משנה! בפועל, האווירה הכללית מאוד מתוחה ומלווה בהרבה אמירות הרסניות מצד מנהיגים ומובילי דעת קהל.

אני אחד מאלה שהתריעו, בכל פורום אפשרי, נגד ההקצנה והשלכותיה ההרסניות על כולנו. אולם כעת נדמה לי כי ההתרעות נפלו על אזנים ערלות ועולם כמנהגו נוהג. בשיחות עם חברים ערבים שמעתי שקשה להמשיך לחיות כרגיל. מספרים לי שכבר לא נוח להיות נוכח במקומות ציבוריים כאשר אתה נתפס כאיום. מאידך, חברים יהודים מספרים שגם להם קשה עם האווירה שנוצרה. לאלה קשה ולאלה קשה, אבל התחושה שאנחנו כולנו לא עושים מספיק לשינוי המצב, ליצירת מרחב משותף שבו יהיה נוח לכולנו לחיות בתחושה של שייכות ובטחון.

התוצאות המחרידות של האירועים מהימים האחרונים ברהט, אובדן חייהם של סמי אלג'עאר וסמי אלזיאדנה ופציעת רבים בהלוויה, הינם עליית מדרגה בהידרדרות המצב שהגבירה באופן משמעותי את תחושת היאוש, חוסר האמון והתסכול. אף על פי כן, התקשורת בעברית מדווחת בצורה מאוד דלה. התוצאה המיידית של סיקור דל זה היא שמעט מאוד יהודים יודעים מה באמת קורה, וכל מה שהם שומעים זה "שהבדואים שוב עושים בעיות".

אז מה עושים על מנת שנוכל לשנות את המציאות העגומה שבה אנו חיים בנגב? כמנכ"ל שותף של אג'יק מכון הנגב, ארגון הפועל ללא הרף ליצירת מרחב משותף מכבד, אני מאמין שצריך לעבוד יחד, יהודים ובדואים, בכדי לשנות את המציאות. כולנו צריכים להפעיל לחץ ציבורי על מנהיגינו שישנו את השיח ההרסני לשיח חיובי ובונה, שיבנו יותר גשרים בין החברות היהודית והבדואית החיות כאן. צריך לחקור בהקדם את האירועים האחרונים ולהפיק את הלקחים כיצד על המשטרה לפעול, בתיאום ובשיתוף פעולה עם המנהיגות המקומית, כדי להבטיח את שמירת השקט הציבורי והשמירה על בטחון כל אזרחי המדינה מבלי להרוג ולפגוע בחברה הערבית.

צריך להזכיר לכולם – מנהיגים, פוליטיקאים, משטרה ואזרחים – שהערבים הם אזרחים שגם עליהם צריך לשמור וגם להם צריך לדאוג.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.