• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

ז'בוטינסקי: כשגנב שר את ההמנון, אל תעמוד דום

כמה הערות על הקאמבק הסוער של הציונות, ההמנון והדגל

לאור השימוש המופרז של הרצוג-לבני-לפיד-ביבי-בנט במילה "ציונות" בשבועות האחרונים, אני נאלץ לצטט את ז'בוטינסקי שכתב שכאשר גנב הפורץ לביתך מתחיל לשיר את ההמנון, אין אתה מחוייב לעמוד דום ולהצטרף אליו לשירה אלא אתה יכול להמשיך לרדוף אחריו. כיוון שיש רגעים שבהם המנון חוזר להיות רק רצף מסוים של צלילים ודגל חוזר להיות סמרטוט.

ובקיצור: השנה היא לא 1897 ואתם לא בבאזל, והוויכוח הוא לא האם לעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית וכיצד עושים זאת. חלפו כבר 66 שנים מאז הוקמה מדינה שקראה לעצמה יהודית, ובעקבות חוק השבות רוב היהודים שהיו מעוניינים לעבור אליה אכן הגיעו אליה, וכיום במדינת ישראל מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם.

השאלה עכשיו היא כיצד מנהלים את המדינה הזאת, וכיצד מבטיחים תקווה, צדק ושיוויון לכל אזרחיה, גם אלו שלא ישבו אתכם ב-1897 על המרפסת בבאזל. זאת גם שאלה אזרחית, וזאת יכולה גם להיות שאלה יהודית במובן העמוק של המילה, אבל לא אצל מי שיהדות מתחילה ונגמרת אצלו בשואה-צה"ל-כיבוש.

רוב הפוליטיקאים ממשיכים לדבר על ציונות כאילו הם מדריכים בתנועת נוער שמעבירים לנו הפעלה בנוסח "דמיינו שאתם בבאזל", ומעלים דילמות קשות בנות מאה שנים, במקום להיות אנשים בוגרים ורציניים שמנסים לחשוב מה אפשר לעשות כדי להציע עתיד חדש שלאזרחים הנדרסים.

אבל לנו האזרחים מותר להמשיך לרדוף אחריכם, הגנבים והמושחתים, גם אם תמשיכו לפזם את ההמנון כשאתם בוזזים את הסלון שלנו, וכשאתם מתעטפים בדגל באמצע חדר השינה שלנו. צאו לנו מהבתים.

נ.ב.

ובאותו הקשר: ביבי הכתיר את עצמו בכמה פוסטים אחרונים כ"ראש העם היהודי". אז זהו ביבי, שאתה לא ראש העם היהודי. העם היהודי לא בחר בך, וכנראה שגם לא היית זוכה אם היתה משרה שכזאת. אתה ראש ממשלת ישראל. אני מבין שאתה חש שהתואר הזה לא הולם אותך. גם אנחנו חושבים שהוא לא הולם אותך.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שלומפי

    דבר עם החברים שלך מ-972 שמתכוונים להצביע לליברמן בשביל לתקוע לשמאל האשכנזי. הלוואי והייתי מתבדח.

  2. סמולן

    "כאן מתחוור ההישג הגדול של "הקשת הדמוקרטית המזרחית": הביקורת החריפה שלה על הציונות מתגלה כטקטיקה של בידול ומיתוג שמבעד לה מציצה האסטרטגיה העמוקה והמודעת-למחצה שלה, שהיא ציונית יותר ממה שנדמה. שהרי מה למדנו מ"הקשת"? מה למד אלמוג בהר מ"הקשת"? הוא למד שהפרספקטיבה המזרחית אינה רק נספח מאוחר או הערת שוליים נחבאת אל הכלים לגורל הציוני ("גורל" להבדיל מ"אידיאולוגיה"), אלא ליבו החי והפועם, רווי הסתירות והחורבנות, של הגורל הזה". http://elihirsh.com/?p=36

  3. נעמי

    זהו אחד הפוסטים המעולים שקראתי לאחרונה בהעוקץ(!)
    שמישהו יעשה מהפוסט הזה פוסטר ויתלה אותו ברחבי מדינת ישראל, אולי כך תשמע זעקתנו. את ה"נ.ב." יש להדגיש ולכתוב באותיות קידוש לבנה.

  4. דןש

    מדינה יהודית ודמוקרטית עם הדגשת הדמוקרטיה
    עדין לא נפתרה הסוגיה של "מיהו יהודי". ברור שאין לקבל את ההלכה האורטודוקסית כהגדרה. בחוק השבות נעשה צעד קטן קדימה והורחבה הזכאות מעבר להגדרה האורטודוקסית. אבל, היא עדין נשארה ה"מושלת בכיפה", תרתי משמע – מה שיוצר אי שוויון, בלשון המעטה, בקרב אלו שהגיעו לארץ מתוקף החוק ומהווים אזרחים נאמנים ותורמים למדינה.
    במדינת ישראל קיימת אוכלוסיה "ילידה", המגדירה עצמה כלא יהודית. היא חלק אינטגרלי מאזרחי מדינת ישראל וחייבים להתייחס אליה כאל אזרחים שווי זכויות ושווי חובות – מה שכיום הדבר רחוק מהמציאות.
    מדינת ישראל נמצאת כיום במצב בו ניתן לשנות את קריטריון ההתאזרחות בה. כמו בכל ארץ הגירה, חייבים לקבוע קריטריוני קבלה שמי שעומד בהם יכול להפוך לאזרח שווה זכויות במדינה. מאחר והמדינה הוקמה על מנת ליצור "בית" לעם היהודי – יש לתת משקל עודף למועמדים המגדירים עצמם כיהודים.
    לא המקום כאן לפרט – אבל העקרון המנחה חייב להיות – נאמנות למדינה ולערכיה , הרצון להשתלבות בהוויתה ועיקר העיקרים להיות אזרח תורם ומועיל לפתוחה ושגשוגה של המדינה.

  5. יוסי ברנע

    ז'בוטינסקי היה איש הציונות המדינית, וליברל בתפיסת עולמו. אולם מאז הקמת המדינה, אין מקום לציונות כאידיאולוגיה, כי יש ממשלה לביצוע, כנסת לחקיקת חוקים ואין צורך לא במחלקת העליה של הסוכנות או במחלקת ההתיישבות שלה. במדינה דמוקרטית אין מקום למעמד אזרחי שונה למי שמתקבל ע"י חוקי התאזרחות שונים. מכאן מתעלם השמאל בארץ. גם הטבו – חוק השבות, הגיע הזמן לומר. זוהי הצהרה האומרת שלכל יהודי יש לזכות להגר(לעלות) לארץ ולפי חוק האזרחות לקבל אזרחות מתוקף "שיבה". אבל כל היהודים כיום יכולים להגר לאן שהם רוצים. מדוע יהודי יהגר לישראל ואוטומטית יהיה אזרח שלה? מצד שני מדוע אנו לא עושים למען שכל אזרחי ישראל יראו אותה כמדינת הלאום שלה? מדוע אין אנו מכירים בלאום האזרחי הישראלי כלאום של המדינה?

  6. פריץ היקה הצפונבוני

    לא חשוב מה יברברו בוז'י וציפי לפני הבחירות. חשוב מה יעשו אח"כ. האם ימשיכו לדשדש באותה בצה או יענו לגודל ההזדמנות אם תהיה ויעשו מעשי דה-גול ו דה-קלרק & מנדלה. אבל עד הבחירות ,תפקידם למשוך קולות מהמכז וימין לייט אלה שתיפי ולפיד תיעלו אז לימין הקיצוני עד שביבי בעט אותם החוצה בבשת-פנים.