מערכת בריאות פרטית היא מחלה ציבורית

הגידול בביטוחים הפרטיים והמשלימים בעשרים השנים האחרונות פגעו פגיעה אנושה בשירותי הבריאות הציבוריים. אם רוצים לקדם צדק חברתי ולהקטין פערים אי אפשר בלי השבת הציבוריות למערכת הבריאות

בפני הנבחרים החדשים החורטים על דגלם את חיזוק הצדק החברתי ניצב אתגר גדול: החזרת מערכת הבריאות לפסים הציבוריים שמהם היא הורדה. זהו האתגר איתו התמודדה ועדת גרמן: אם תאושרנה המלצותיה על-ידי הממשלה החדשה, הן יוכלו לתרום לתיקון המצב, אולם רק בשוליים. המכשולים העיקריים בדרך לבנייה מחדש של מערכת הבריאות הציבורית עדיין יישארו על כנם.

ראשית, מערכת הבריאות הציבורית נדחפה מהפסים על ידי מדיניות תקציב שלא השכילה לממן אותה כראוי ואף עודדה אותה למלא את החסר באמצעות גביית השתתפויות עצמיות גבוהות יותר עבור שירותי בריאות ובאמצעות מכירת ביטוחי בריאות משלימים לביטוח הבריאות הבסיסי שהוא מס הבריאות.

התרשים המוצג כאן מראה את העדכון הרצוי והעדכון המצוי של עלות סל השירותים של קופות החולים בין השנים 1995-2013, שעיקר מימונו בא ממס הבריאות ומתקציב משרד הבריאות. ההפרש בין המצוי לרצוי הוא מעל 20 מיליארד ש"ח! המשמעות של סל במימון חסר היא שמשקי הבית רוכשים ביטוחים נוספים על מס הבריאות כמו גם שירותי בריאות פרטיים אחרים.

עלות סל שירותים
עלות סל השירותים של קופות החולים, 2013-1995, הרצוי והמצוי (במיליארדי ₪). מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד הבריאות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי 2013-1995, קובץ נתונים סטטיסטיים, עורכים: דניאלה אריאלי, טוביה חורב וניר קידר, נובמבר 2014, אתר האינטרנט של משרד הבריאות; נתוני ההוצאה של משקי בית מעבר למס הבריאות התקבלו מגף חשבונות לאומיים בלמ"ס

שנית, כפי שניתן לראות בתרשים, הביטוחים הפרטיים – של קופות החולים ושל חברות הביטוח – לא רק ממלאים את החסר אלא גם באים במקומם של שירותים הניתנים בתמורה למס בריאות. בעקבות הצלחת קופות החולים במכירת ביטוחים משלימים (כיום יש ביטוחים כאלה לכ-75% מהישראלים), החלו גם חברות ביטוח לשווק עוד ועוד ביטוחי בריאות פרטיים (כיום יש ביטוחים כאלה ל-43% מהישראלים), תוך כדי שחיקת אמון הציבור במערכת הציבורית. ביטוחים נוספים אלה הם הגורם העיקרי להארכת התורים לניתוח במערכת הבריאות הציבורית, שהרי אותם רופאים מבצעים ניתוחים פעם בכובע הציבורי ופעם בכובע הפרטי. רופאים שבעבר היו זמינים בכל שעות היום לביצוע ניתוחים במסגרת ציבורית, היום הם זמינים למערכת הציבורית רק בבוקר, כי אחרי הצהריים הם מנתחים חולים בעלי ביטוחים נוספים של קופות החולים או של חברות הביטוח.

אילו הושקעו כספי הביטוחים הנוספים – מעל 8 מיליארד ₪ – בסל הבסיסי (הציבורי) של קופות החולים, מערכת הבריאות הציבורית הייתה במצב הרבה יותר טוב.

הכנסות קופות חולים
הכנסות של קופות חולים ושל חברות ביטוח מתשלומים של משקי בית מעבר לדמי בריאות, 2013-1997 (במיליארדי ₪, במחירי 2013). הנתונים לשנת 2013 הינם בגדר אומדן. מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך נתונים שהתקבלו מגף חשבונאות לאומיים בלמס, נובמבר 2014

כיצד מחזירים את מערכת הבריאות לפסים הציבוריים?

1. מקצים למערכת הבריאות הציבורית תקציב ממשלתי גבוה יותר. מעדכנים את עלות סל השירותים של קופות החולים בהתאם למלוא הגידול באוכלוסייה בהתאם להמלצת ועדת גרמן, בהתאם לעלויות הריאליות במחירים (קרי בהתאם לתשומות הבריאות ולא בהתאם למדד יוקר הבריאות שאינו כולל את כל ההתייקרויות) ובהתאם להמלצה הבינלאומית להוסיף כל שנה טכנולוגיות חדשות בשווי של שני אחוזים מעלות הסל בשנה הקודמת;

2. מממנים את בתי החולים הציבוריים ברמה נאותה וממשיכים לאסור שירותים פרטיים (שר"פ) בתוך בתי חולים ציבוריים; משנים את החוזה עם בית החולים העומד לקום באשדוד כדי לבטל את ההרשאה להפעיל שר"פ במסגרתו;

3.משנים את תמהיל הביטוחים הפרטיים של קופות החולים כך ששני השירותים המבוקשים ביותר – בחירת רופא מנתח והתייעצות עם מומחה – ייכנסו לסל שירותי הבריאות של קופות החולים, קרי "הסל הבסיסי" הציבורי, כך שהם יהיו נגישים לא רק לחלק (75%) מהחולים אלא לכולם (100%).

4. אוסרים תיירות מרפא בבתי חולים ציבוריים.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    מדוע ההתנפלות הזאת על השר"פ ?
    מה שנדרש הוא אינו ביטולו אלא הפיקוח היעיל על ניהולו.
    1. חייבים להגביל את מתן שרותי השר"פ שלא על חשבון שעות העבודה הרגילות של הרופא, אלא מעבר להן.
    2. כמוהו גם השימוש בחדרי הניתוח ובמכשירים למיניהם.
    3. חייבים להקצות מיטות נוספות (מיוחדות) בעבור השר"פ. באופן שלא תתפסנה מיטות של חולים "רגילים".
    4. כמו גם להקצות אחיות נוספות בהתאם לצפי החולים הנוספים.
    5. הסכומים יופנו לבית החולים ומרביתם ( עד כ-60% ) ישמשו את הצרכים הכללים של בית החולים.
    באופן כזה יהנו הכל – אלו שכספם בידיהם יורידו את הלחץ הקיים ויקדמו את התורים של כולם. כל האחרים יהנו בעקיפין משפור התנאים ומהעובדה שרופאים בכירים יהיו בפרקי זמן ארוכים יותר בבתי החולים ויהיו זמינים לכלל האוכלוסיה.
    הקופות תרווחנה את הכסף שיכנס לקופתן ולא ינדוד לבתי החולים הפרטיים.
    הכל תלוי בפיקוח אמין ובניהול נכון.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    אני לא מסכים לכל הההנחות. אין ספק שתקציב הבריאות כמו כל נושאי הרווחה מקוצצים בשל סדרי העדיפויות של הממשל הנוכחי אך אני סבור שיש לאפשר לבעלי אמצעים שירותי רפואה פרטיים בתשלום ושגם בתי- חולים ציבוריים רשאים ליהנות מכך. .הוא הדין בתיירות רפואית. צריך לאפשר להם פתיחת המתקנים 24/7 ולאפשר לרופאים לעבוד אחרי משמרותיהם בשרות הציבורי עם הקפדה שאמנם יקדישו את מלוא הזמן הנדרש למשמרת הציבורית ולאפשר לרופאי חוץ שימוש במתקנים תמורת תשלום נאות ומחוץ לשעות המוקדשות לשרות הציבורי.