• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על הדרה דתית ציונית ב"ארץ נהדרת"

השיח התקשורתי משרטט את גבולות החברה: מי קיים (יהודים), ממי יש לפחד (דרוזים), את מי צריך לסלק על ידי חלק מהיהודים (הומואים) ומי מסולק על ידי כולם (ערבים שלאומיותם מגדירה את אזרחותם)

בעיתוי מושלם עלתה העונה ה-12 של תוכנית הבידור הסאטירית "ארץ נהדרת", והרייטינג של התוכנית מעלה כי צפו בה כמעט מיליון ישראלים. במחקרים נמצא כי התוכנית מהווה לצופים מקור מרכזי להבנת המציאות הפוליטית. חשיבותה נובעת מהיותה תוכנית שבה לכאורה הגבול בין בידור, כלומר המציאות הסמלית, לבין המציאות החברתית-פוליטית, דק ביותר. גבול מטושטש זה נובע מטעם כפול: האחד, מהיות התוכנית משודרת מיד לאחר מהדורת החדשות של הערוץ הנצפה ביותר ומהניסיון לחבר ביניהן בעזרת דיאלוג בין מנחה החדשות למנחה "ארץ נהדרת". השני, מהבלבול שבין הדמויות שהן נשוא החיקוי לבין הדמויות בחיים הפוליטיים. כך, לאחר הצטרפותם של עיתונאים כמו יאיר לפיד שהיה שחקן מרכזי בערוץ זה או בבחירות הנוכחיות הצטרפותם של ינון מגל ושרון גל שהופיעו עד לא מכבר על המרקע ועתה הם שחקנים במערכת הפוליטית.

התכנים הטלוויזיוניים, הנצפים כמובן גם במדיה החדשים, הם זירה ראויה להתבוננות בחברה הישראלית מאחר שהם משמשים אתר להבנת יחסי הכוח בחברה: הם בו-זמנית משקפים את המציאות החברתית ואף תורמים לעיצובה. הופעת ערכים ונושאים על סדר היום כמו גם קבוצות שונות על המרקע מעניקה להם לגיטימציה ציבורית בכך שהיא מאפשרת את הבנת הערכים המרכזיים בשיח כמו גם מאפשרת לקבוצות שונות לקחת חלק בשיח הציבורי מחד גיסא, ולגיטימציה פנימית כמעצבת את דימויין העצמי מאידך גיסא. לאור זאת, מעניין לבחון אלו ערכים נחשפים בתוכנית שאליה נחשפים צעירים ומבוגרים יהודים מקבוצות אתניות שונות.

אם אחד הנושאים על סדר היום בתוכנית הראשונה בעונה הנוכחית היה ההדתה של החברה הישראלית וביתר שאת ההדתה של הצבא, הרי הנושא המרכזי בתוכנית האחרונה היה ציונות ובעיקר הסוגיה מי הם הציונים בהלימה לסוגיה ה'חמה' כיום לפיה כולם מתהדרים בראש ובראשונה בהיותם ציונים (ע"ע "המחנה הציוני"). הנושאים הללו, ההדתה וציונות, הם הערכים המתחרים כיום על ליבם של הישראלים. הויכוח הוא ההד הבולט ביותר לדיון בחוק האזרחות המנסה לשנות את הגדרת מדינת ישראל כדמוקרטית-יהודית (עם כל הבעיתיות שבהגדרה) ליהודית–דמוקרטית ולהכפיף את הדמוקרטיה ליהדות. נדמה שהדיון לגבי הדמוקרטיה נשכח ואילו עתה הויכוח נסב סביב איזו מדינה יהודית: חילונית-ציונית או דתית-ציונית? לא פלא, אם כך, שהויכוח ב"ארץ נהדרת" מי יותר ציוני עמד במרכז. לכן, סילוקו של זוהיר בהלול על ידי בוז'י הרצוג באחד המערכונים היה הכרחי. כך, קבוצה המוכנה לקבל את דמותה של ישראל כמדינה דמוקרטית-יהודית מפונה הן מהבמה הסמלית (מרקע הטלוויזיה) והן מן המציאות הפוליטית במסגרת השיח הציבורי כאחת. בעוד הדמויות שהציגו את הצד השמאלי ניסו לשכנע את הצופים בהיותן ציוניות, הדמויות שייצגו את הצד הימני הדתי ניסו להוכיח זאת בהתמודדות עם הקהילה ההומו-לסבית. בעוד דמות הערבי סולקה, הניסיון לסלק את ההומואים היה חלקי.

כאמור, השיח התקשורתי משרטט את גבולות החברה: מי קיים (יהודים), ממי יש לפחד (דרוזים), את מי צריך לסלק על ידי חלק מהיהודים (הומואים) ומי מסולק על ידי כולם (ערבים שלאומיותם מגדירה את אזרחותם) וכך גם בתוכנית הנוכחית. ראוי לציין את הנוכחות המרשימה של נשים בתוכנית, ויש לשמוח על כך אולם בו זמן יש לתהות על טיב הייצוג. האם אישה צעירה פרלמנטרית חרוצה חייבת להפוך להיות "הילדה של"? האם האישה המבוגרת תחזור להישאר כדימוי של הזקנה במסדרון?

אירוע השקה לספרם של עמית קמה וענת פירסט "על ההדרה: יצוגים תקשורתיים של 'אחרים'", שראה אור לאחרונה בהוצאת רסלינג, יתקיים ביום שלישי ה-17 בפברואר, בתולעת ספרים, מאז"ה 7 תל אביב

amit_kama_01_con_frontעל ההדרה: יצוגים תקשורתיים של 'אחרים'

עמית קמה וענת פירסט

רסלינג

כנראה שיעניין אותך גם: