מהרהוריו של מזרחי בוועידת ישראל לדמוקרטיה

מהי דמוקרטיה? מונח במילון או מושג תלוי היסטוריה, תרבות ונקודת מבט? אם תשאלו את אלי ברקת, הוא יספר לכם סיפור היסטורי מפותל שהגיע הזמן שאלה שתופסים את עצמם כמגיני הדמוקרטיה (כמו "הארץ") יפנימו אותו
אלי ברקתאלי ברקת

סמנכ"ל אליאנס: כל ישראל חברים, וראש בית המדרש ממזרח שמש למנהיגות חברתית, בוגר בית הכנסת ע"ש הרב חיים כפוסי בחולון, בוגר תוכנית אייסף באוניברסיטה העברית, ובוגר תוכנית "עמיתי צדק".

ENGLISH

אתמול השתתפתי בוועידת ישראל לדמוקרטיה של עיתון "הארץ". באמת היה מרשים ויפה. באו כאלף אנשים, מנומסים ונחמדים, שהדמוקרטיה הישראלית חשובה להם וגם יכלו לפנות עבורה יום בחיים. והייתה גם אוה אילוז, שאמרה מלא דברים חכמים כמו ש"דמוקרטיה זה משטר, שבו אתה לא צריך לפחד להיות מי שאתה", וזה עשה לי וואווו כי היא הצליחה, בלי לשים לב, להכניס את רבי נחמן, והעיקר לא לפחד כלל.

ואם הצלחתי לדמיין את רבי נחמן מתחבק עם אווה אילוז, הרשיתי לעצמי לדמיין את עצמי משתתף בפאנל. אני יודע שהם הזמינו אנשים שהבריזו. כן, גם דרעי הבריז להם בגלל המעורבות של הקרן החדשה, אבל אם אין לך ייצוג על הבמה, אתה יכול לדמיין את הפאנל, כשאתה בפנים, ואז במקום להתלונן אתה יכול להשתתף.

אז הנה הרהורים של מזרחי בוועידת ישראל לדמוקרטיה:

בתור ילד, דמוקרטיה התחברה אצלי לערבים, ולא סתם ערבים – מחבלים. אני חושב שהפעמים הבודדות בהן נחשפתי למושג "דמוקרטיה" היו בהקשר של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין  –  דמוקרטית, אבל עם הרבה דם על הידיים.

גדלתי קצת והלכתי ללמוד בפנימייה בירושלים, שם העסק נהיה יותר ברור. היה את כהנא שחרש את "השכונות" ואמר או יהודית או דמוקרטית – יענו דמוקרטיה על אמת לא יכולה לדכא את הערבים, אז מי שבאמת מתכוון ל"דמוקרטית" – צריך לפנות מקום לערבים, ומי שבאמת מתכוון ל"יהודית" – צריך לפנות את הערבים.

והיו גם את השמאלנים, יפי הבלורית והתואר, שלעתים כונו גם "יפי הנפש", שדמוקרטיה עבורם היתה מועדון חברים סגור שחיזק להם את הדימוי העצמי, שבגלל שהם דמוקרטים הם טובים יותר מכל הערבים בסביבה, והם חייבים ליהנות מפריבילגיות כדי לשמור על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. ואז באה האינתיפאדה, ונגמר החומוס, אז הם חיזקו את המחנה שלהם בעוד ערכים דמוקרטיים, וכשגנבו להם את המדינה ואי אפשר היה להחליף את העם הם המציאו את "שלטון החוק", שזה כמו קלף משנה צבע בטאקי. זה אומר שלא משנה מה הכנסת תגיד, ולא משנה שיש רמטכ"ל מרוקאי, תמיד אפשר להפעיל את בתי המשפט, מבקר המדינה או את המשטרה כדי להרגיע את מי שמסכן את בטחון המשטר הדמוקרטי – שזה ממש רוסיה הסובייטית, רק דמוקרטית.

ברור שכמזרחי עם כיפה על הראש (כן, פעם היו לי תלתלים שחורים וכיפה על הראש ונראיתי כמו יגאל עמיר) סומנתי במחנה ה"לא דמוקרטי", לפעמים גם המחנה המהווה "סיכון לדמוקרטיה". לי זה דווקא היה סבבה, כי שנאו אותי לא בגלל שאני מזרחי עם כיפה על הראש, שנאו אותי כי אני לא דמוקרטי מספיק.

אחרי הצבא, כשכבר נהייתי סטודנט רדיקלי לצדק חברתי, הייתי שותף להקמת הקשת הדמוקרטית המזרחית. החיבור בין ה"דמוקרטית" ל"מזרחית" הפחיד מלא אנשים. זה נשמע כמו חיבור של החזית הדמוקרטית עם החזית העממית, וזה היה די מגניב. בוויכוח על השם של ה"קשת", אני העדפתי את "הקשת המזרחית", בלי הדמוקרטית, אבל כשאחד מהיוסים אמר: "אוניברסאלית בערכיה ומזרחית ביעדיה", זה נשמע כל-כך יפה. ולרגע גם אנחנו היינו יפים וצודקים. גם דמוקרטים וגם מזרחים.

כמזרחי עם כיפה על הראש (כן, פעם היו לי תלתלים שחורים וכיפה על הראש ונראיתי כמו יגאל עמיר) סומנתי במחנה ה"לא דמוקרטי". לי זה דווקא היה סבבה, כי שנאו אותי לא בגלל שאני מזרחי עם כיפה על הראש, שנאו אותי כי אני לא דמוקרטי מספיק

ואז בא ביבי עם הרבה כסף אמריקאי, שהחליף את הדמוקרטיה בשלטון הכסף. לכסף אין ריח, והכסף תמיד צודק. ובהתחלה, די שמחנו שמישהו דופק את השמאלנים עם הדמוקרטיה שלהם, וממש לא אכפת לנו שמגבילים עמותות שפועלות נגד המדינה, וגם ממש בכיף לקבל עיתון חינם.

אבל לאט לאט אתה מבין שאתה זה שנדפק. כי כשזקנה באופקים נשרפת למוות מכיוון שהיא נאלצה להדליק נרות כי סגרו לה את החשמל – משהו דפוק מאוד בדמוקרטיה הישראלית. זו לא רק הזכות לחיים בכבוד, זו הזכות לחיים. כשהמשטרה דופקת מכות לאזרחים, ואף אחד לא עוצר אותה – משהו דפוק מאוד בדמוקרטיה הישראלית. ואיפה הדברים היפים של אווה אילוז שדמוקרטיה זה משטר, שבו אתה לא צריך לפחד להיות מי שאתה, כשהפחד הגדול הוא מנציגי השלטון שדופקים לך על הדלת או תופסים אותך ברחוב.

ונזכרתי בדברים שכתב רבי מרדכי עטיה, שנולד בחאלב, היה רבם של יהודי מקסיקו ועלה לארץ בשנת 1936, בעניין אלימות שוטרים: "מי כמונו היום, עדי ראיה כי אחרי אלפיים שנה, עדיין לא למדנו מוסר ודרך ארץ מארצות העמים, שאם ימצא איזה שוטר או חייל, ואפילו מפקד צבא שירים יד על איזה אדם, תכף ומיד יורידו אותו ממשרתו, ויענישו אותו כפי החוק. וכאן בארץ, הרבה מן הנזכר – הכול מותר, ומלבד שלפי תורתנו הקדושה 'כל המרים יד על חברו, נקרא רשע', אלא לפי חוק המלכויות והדרך ארץ, זה מן הנמנע להרים יד על בן אדם, וזה ביזיון גדול, ונקרא פרא אדם."

ונזכרתי בתשובתו של רבי יוסף אלמאליח, שנולד ברבאט והיה רבם של יהודי גיברלטר, בעניין זכויות המיעוט ועריצות הרוב כשהוא מחליט לבטל "הסכמת הקהל" (מעין חוק פנימי של הקהילה היהודית, שמתקבל ברוב קולות) מפני שהוא פוגע בזכות לפרנסה: "שאין להם רשות לקפח פרנסת בן אדם כדי להפיק רצונם … ומכל האמור יצא לנו שאותה הסכמה, שלא נעשית כדין, אינה הסכמה, ואינו חייב בעל החנות לסגור חנותו מפניה, ואפילו היו רוב העיר חתומים עליה, אינם חייבים המיעוט לילך אחריה." הזכות לפרנסה היא זכות יסוד מוגנת. רבי יוסף אלמאליח בשבתו כבג"ץ מבטל "חוק" מפני שהוא פוגע בערכים הבסיסיים.

חשבתי שאם היו מלמדים דמוקרטיה עם רבי מרדכי עטיה ועם רבי יוסף אלמאליח, הדמוקרטיה היתה רלבנטית יותר, ומחוברת יותר, להרבה יותר מהאלף אנשים שהיו אתמול בוועידה.

חשבתי שכשסדר היום הדמוקרטי הוא "שמאלני", קל לשלטון הכסף להילחם בדמוקרטיה. מכאן שגם לימין וגם לשמאל יש חלק בהיחלשות הדמוקרטיה הישראלית.

חשבתי שדמוקרטיה היא הדרך של האזרחים להגן על עצמם מעריצות השלטון, משחיתות שלטונית. ככל שנחזק התארגנות אזרחית, ככל שנחזק סדר יום אזרחי-חברתי, הדמוקרטיה הישראלית תהפוך נחלת רבים, ותהפוך להיות "דמוקרטיה על אמת".

ואז מחאו כפיים, ונגמר הפאנל, ויצאנו אל הקניון הענק שהשתלט על נמל תל אביב.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דולי דליה עירון

    כתוב בחן רב.תודה וגוד שבס