אדוני החוקר, אני קונה רק שוקולד כחול-לבן, נשבעת!

כערבייה שאוהבת שוקולד ואף מכורה לו על כל גווניו וסוגיו נתקפתי חרדה למראה הסרטון בטיסת ישראייר לוורנה. עד אז חשבתי לתומי שהאקט הטריוויאלי הזה של קניית שוקולד איננו יכול להוות סכנה כלשהי או להיחשב בגדר אקט שעלול לסכן את ביטחונה של המדינה! המשפט הזה: "למה אתה לא מוכר לה שוקולד? מה היא ערבייה?" מהדהד מאז בראשי ללא הרף ומדיר שינה מעיניי.

אולם משהתוודעתי למסוכנות של מעשה זה, הרגשתי שאני חייבת לסדר את מחשבותיי ולהכין את הטיעונים שלי לקראת הדפיקות על דלת ביתי ולפני שאני מוצאת את עצמי בחדר חקירות קטן ועלוב, מנסה לענות על שטף השאלות של אותו חוקר רציני בגין העבירה הכה חמורה שמסכנת ביטחונה של המדינה: קניית שוקולד.

להלן מספר טיעונים שחשבתי שאולי יצליחו להמתיק קצת את אימת החקירה ויגרמו בסופו של דבר לסגירת התיק בגין חוסר עניין לציבור:

1. כילידים בארץ הזו שורשינו נטועים עמוק באדמת המקום הזה וחוויית ההתענגות על טעמו האלוהי של השוקולד איננה זרה לנו. חוויה זו התחילה הרבה לפני 1948 כאשר משפחה ירושלמית -שנעקרה לאחר מכן לראמאללה – התחילה לייצר שוקולד. המשפחה אף שלחה אחד מבניה לאיטליה כדי ללמוד מלאכת ייצור השוקולד ולאט לאט הייצור המשפחתי גדל ולימים הפך להיות השוקולד הפלסטיני המפורסם ביותר: שוקולד סלבנה- شوكلاتة سلفانا. אין מסיבת אירוסין או חתונה שלא היה בה שוקולד סלבנה. אין חולה שלא קיבל את אותה קופסה עתיקת יומין. אין ביקור אצל זוג טרי שלא הוכתר בסלבנה! לימים לא היה אפילו צורך להגיד "שוקולד סלבנה" ואנשים הסתפקו במילה אחת ויחידה שהפכה למותג ושם דבר: סלבנה! כך שקניית שוקולד זה דבר אורגני וטבעי עבורנו ואיננו חס וחלילה מעשה של קריאת תיגר על הסדר הקיים או על ריבונותה של המדינה.

2. לרוב אני קונה רק שוקולד מריר או שוקולד חלב וכמעט שלא מכניסה שוקולד לבן אלי הביתה. זה, אדוני החוקר, מוכיח מעבר לכל ספק שאין אני מנסה לערער על העליונות הלבנה של העם היהודי או על תחושת האדנות שלו. אני אף מקבלת בהרבה הבנה הצורך שלכם לשלוט, לדכא ולעסוק באופן מתמיד בהגזעת המרחב. כך שגם ברמה הסימבולית אני מקפידה לא לחצות הגבולות שלי והשוקולד הלבן נשאר מחוץ לתחום עבורי – שלא יחשדו בי חס וחלילה שאני מנסה לשנות הסדר החברתי והפוליטי הקיים.

3. בכל פעם שאני מבצעת את אותו מעשה מסוכן של קניית שוקולד, אני נשבעת אמונים למדינה בפני הקופאית, הדיילת שמסדרת את המדפים, סעיד פועל הניקיון שמנקה רצפת הסופר ללא הרף ובפני כל מי שמזדמן בדרכי. הרי תחושת הביטחון הינה דבר קיומי ובסיסי ואין אני חפצה ולו במקצת לערער אותה.

4. אני קונה אך ורק שוקולד תוצרת כחול-לבן! אינני מתפתה אל מול חפיסות השוקולד הבלגיות או השווייצריות שמבטיחות לי טעם גן עדן. אינני מתפתה בפני הפרלינים שהגיחו להם ממיטב המסורת האירופאית. אני קונה אך ורק שוקולד של עלית או ורד הגליל והודפת מעלי את כל הניסיונות הנוכריים שמנסים לחרחר ריב ביני לבין המדינה שלי! הרי אני נשבעתי לשמור אמונים למדינה ומוכנה להקריב את היקר לי מכל בכדי לא להפר את הבטחתי.

5. בעת קניית השוקולד לא עוברות לי שום מחשבות אודות ההיסטוריה הדכאנית של תעשיית השוקולד או אודות ההקשרים הקולוניאליסטיים והנצלניים של אותה תעשייה בימינו אלה. אין אני עסוקה בשאלות אלה של מוסר או של ניצול ואינני עושה חיבורים מגונים בין סוגיות של כיבוש, חירות צדק ושוויון. אני עסוקה אך ורק בסיפוק הצרכים הבסיסיים שלי ומשאירה את השאלות הגדולות לאותם מנהיגים מעולים שיודעים טוב מאוד לדבר ולדבר ולדבר!

6. לבסוף, חשוב לי להדגיש שאכילת שוקולד בקרבנו, כמו אצל שאר העמים, איננה אקט פוליטי או אקט של מחאה שקורא תיגר על המציאות הקיימת. לא חשוב כמה תנסו לגרור אותנו לאותו מקום ולא חשוב כמה מאמצים תשקיעו בנדון: שוקולד יישאר עבורנו שוקולד ותו לא!