מדוע זכתה סתיו אסרף לשיימינג כה אכזרי

מה היה קורה אם שם משפחתה של סתיו לא היה אסרף והיא בכלל היתה תל אביבית חילונית – האם גם אז היו מופנים כלפיה חצי הלעג והבוז? על הקשר של "לעשות גבות" להגחכתו והענשתו של ציבור מנשקי הקמעות

אני לא מכיר את סתיו אסרף, ועד לפני כמה ימים כלל לא ידעתי על קיומה. גם כעת, לאחר שהסתיימה (פחות או יותר) שערוריית החטיפה המדומה בה מעורב אחיה, אינני יודע עליה כמעט דבר. מהפרטים המעטים והלא-מדויקים שהצלחתי לדלות מהסיקור התקשורתי, עולה כי מדובר בתושבת באר שבע, מזרחית, שקולה מסגיר את גילה הצעיר, ושיש לה עניין מסוים בטיפוח אישי – בדומה לנשים ולגברים רבים ברחבי העולם. אה, ויש עוד משהו שלמדתי עליה – היא אוהבת את אחיה ויש לה חוש הומור. אם לשפוט לפי יחסו של הציבור אליה, נראה כי מדובר בחטאים כבדים מנשוא – כבדים מספיק כדי שניתן יהיה לבצע בה לינץ' תקשורתי, מהמכוערים ומהמרושעים הזכורים לי בשנים האחרונות.

"קודם כל נהרוג אותו מכות, לא הלכתי לעשות גבות בגללו"אחרי שקראתי כמה ממים שנונים, בעיקר בעיני יוצריהם, ומספר דומה של מאמרים צפויים בתוספת עשרות טוקבקים מתחכמים, וכן השתתפתי בשיחת סלון מעייפת אחת, עדיין לא הצלחתי להבין מה כל כך צורם במשפט הזה, במיוחד כשמתחשבים בהקשר הספציפי שבו הוא נאמר.

אקדים ואומר, כי על אחיה, ניב "האפיקומן" אסרף, אין מה להכביר מילים, אלא רק לקוות כי מדינת ישראל תדע למצות עימו את הדין, אם יימצא אשם. קשה להאמין כי אדם בוגר מסוגל למעשה כה טיפשי וחסר אחריות. הכעס הציבורי עליו מובן בהחלט, גם אם לעתים יוצא מפרופורציות. אולם נסו לשער בנפשכם מה עבר על בני משפחתו באותן שעות, כאשר בוודאי דמיינו לעצמם את הנורא מכל. מכאן, תארו לעצמכם כמה רווח להם כאשר נתבשרו כי נמצא בריא שלם. פרץ השמחה הספונטני הפיק מבני המשפחה, כצפוי, תגובות אותנטיות ואמוציונליות למדי. איך אפשר להגיב אחרת במצב שכזה? אלה לא היו תגובות רהוטות או מסוגננות במיוחד, ואין לצפות שיהיו, שהרי הן לא יצאו משולחנו של דובר צה"ל או ממשרד יחסי ציבור.

כל מי שהאזין לתשובתה של סתיו כשנשאלה כיצד יקבלו בני הבית את אחיה, יכול היה לזהות בנקל את הנימה המבודחת בה נאמרו הדברים, שנחתמו בצחוק משחרר. השימוש בהומור כפורקן נפשי במצבי לחץ וחרדה הוא תופעה פסיכולוגית ידועה, הכרוכה בשחרור ובוויסות רגשות, ועל כן יש פסיכולוגים הטוענים שהיא אף מבורכת. ככלל, נהוג להצביע על הומור כעל סמן לאינטליגנציה. לטעמי, ההנגדה שערכה סתיו בין המצב הבלתי ייאמן אליו נקלעה משפחתה עקב התנהגותו של אחיה, להפרעה שנגרמה לשגרת חייה במובנה הבנאלי ביותר (לא הספיקה "לעשות גבות"), היא הלצה מוצלחת למדי.

פרץ השמחה הספונטני הפיק מבני המשפחה, כצפוי, תגובות אותנטיות ואמוציונליות למדי. איך אפשר להגיב אחרת במצב שכזה? אלה לא היו תגובות רהוטות או מסוגננות במיוחד, ואין לצפות שיהיו, שהרי הן לא יצאו משולחנו של דובר צה"ל או ממשרד יחסי ציבור

אוקיי, לא מדובר כאן בחידוד נוסח וודי אלן, ועדיין רחוקה הדרך ממקום קבוע בפאנל של "גב האומה", אבל בסך הכל די חינני בהתחשב בנסיבות. לצערי, התשובה הזו לא תספק את חמורי הסבר שמתעקשים לטעון כי "מדינה שלמה עמדה על הרגליים, ומה שמעניין אותה זה לעשות גבות". אני מתקשה להאמין שמישהו חושב ברצינות כי מריטת שיער זה מה שעמד בראש מעייניה בכל אותו הזמן. אחרים סברו כי אסור היה לה להביע בפומבי שמחה על הידיעה כי אחיה נמצא בריא ושלם. וכי כיצד ציפיתם שתגיב כשנשאלה על כך על-ידי הכתב? האם מישהו באמת ציפה שבאותו הרגע היא תעמוד ותסביר בטון ממלכתי, השמור לראש הממשלה, על המשמעויות המדיניות, הביטחוניות והכלכליות של העניין?

אם כך, על מה יצא קצפו של הציבור? על שום מה ראויה סתיו אסרף לגינוי חברתי כה חמור? מדוע שיימינג כה ארסי וזדוני הוא מנת חלקה?

ראשית, ברובד הבסיסי ביותר, זוהי התנהגות קלאסית של המון צמא דם, ואין זה משנה אם אנו נמצאים בכפר צרפתי בימי הביניים או בישראל של שנות האלפיים. אין זה משנה אם בידיך קלשון ולפיד או דווקא סמארטפון עם פיד. אסרף אחד אמנם "חמק" בסופו של דבר מלינץ' אמיתי, אבל זה לא אומר שאסרף אחר יצא מזה כל כך בקלות. אחרי שמדינה שלמה עמדה על הרגליים לחינם, לציבור אין סבלנות לחכות למשפט ולפסק דין. הכעס הציבורי, אשר תובע את קורבנו כאן ועכשיו, הלוא צריך להיות מתועל כלפי מישהו, או מישהי במקרה הזה. כך יוצא שהמון תאב נקם, צדקן ונאור בעיני עצמו, משפיל נערה אלמונית מבאר שבע עד עפר, ובכך גובה ממנה את מחיר מעשיו של אחיה, גם אם לה עצמה, לפחות ככל הידוע עד כה, אין יד ורגל (או גבה) בדבר. אין ספק, זוהי שעתה היפה של החברה הישראלית.

סתיו אסרף כפרסונה היא לא העניין בכל המהומה שנוצרה. הגחכתה על לא עוול בכפה משמשת, למעשה, להגחכתו של ציבור שלם – ציבור מנשקי הקמעות מהפריפריה, שהוא גם, כך מסתבר, ציבור מורטי הגבות, שהרי מן המפורסמות היא כי תל אביביות חילוניות מצביעות מרצ, למשל, אינן מתעניינות בזוטות כגון מראה חיצוני

מעבר לכך, לנוכח האווירה הציבורית השוררת בישראל מאז מערכת הבחירות האחרונה, ארשה לעצמי להעלות את הנקודה המטרידה הבאה: אני חושד כי סתיו אסרף משלמת לא רק את מחיר מעשיו של אחיה, אלא גם את מחיר ניצחונו הפוליטי של הציבור אליו היא משתייכת לכאורה (בדגש על לכאורה). סתיו אסרף כפרסונה היא לא העניין בכל המהומה שנוצרה. הגחכתה על לא עוול בכפה משמשת, למעשה, להגחכתו של ציבור שלם – ציבור מנשקי הקמעות מהפריפריה, שהוא גם, כך מסתבר, ציבור מורטי הגבות, שהרי מן המפורסמות היא כי תל אביביות חילוניות מצביעות מרצ, למשל, אינן מתעניינות בזוטות כגון מראה חיצוני. הבניית דמות ה"פרחה" של נשים צעירות ולרוב מזרחיות, דהיינו אישה עילגת, וולגרית וקלת דעת, שעסוקה יתר על המידה בטיפוח גופה, מהווה מרכיב נכבד ביסוד הגזעני שנטוע עמוק בחברה הישראלית. מבחינה זו, בחירת המילים הנאיווית והלא-מודעת של סתיו – "לעשות גבות" – נפלה כפרי בשל לידיהם של המשמיצים, והנכיחה את קיומה של הגזענות הסמויה פעם נוספת.

אין בידיי כמובן נתונים המורים על העדפותיהם הפוליטיות של הלועגים, אולם תוכן דבריהם של רבים מהם מצביע עליהן בצורה שאינה מותירה כמעט מקום לספק. ביטויים כגון "בוחרי ליכוד מצויים", "הבבונים שבחרו שוב בביבי" ו"חצרוני צדק" חוזרים על עצמם שוב ושוב. הללו נשזרים פה ושם בשלל "מחמאות" שחלקן מרמז על מוצאה העדתי של סתיו, וחלקן בז ליכולותיה השכליות, בעוד שלדעתי, דבריה מעידים דווקא על אינטליגנציה רגשית. הבוז שרוחשים המגיבים לסתיו הוא הבוז שהם רוחשים לשבט המיוצג על-ידה בעיניהם לפי הסטריאוטיפים המקובלים. זוהי הזדמנות, לפחות עבור חלקם, לבוא עימו חשבון, ולנקום דרכה את הפסדם הצורב בקלפי.

כל שנותר הוא לתהות מה היה קורה לולא שם משפחתה של סתיו היה אסרף, ולולא התגוררה משפחתה בבאר שבע, לו הייתה מפגינה משלב לשוני גבוה יותר, ולו רק הייתה בעלת מודעת אסתטית מפותחת פחות. האם גם אז היו מופנים כלפיה חצי הלעג והבוז שהיא זוכה להם כעת?

ברור לי שהתנהגות אנושית או כבוד בסיסי לזולת הם בגדר ציפייה מופרזת בעולם הווירטואלי, אבל אם למוסר כבר אין ערך בימינו, אז אולי לפחות לאלקטורט יש? כי אם יש משהו בדבריי, אזי התנהגות כזו היא מתכון בטוח להפסד נוסף של השמאל גם בבחירות הבאות. ואולי בעצם זה לא כל כך נורא – באופוזיציה יהיה לו פנאי רב לעסוק בתיקון פנימי ולא רק בקוסמטיקה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ערן

    מה הקשר למוצא עדתי? אולי די כבר עם הקאמבק של השד העדתי משנות החמישים? לי יש שם משפחה מזרחי ואני אשכנזי ברובי מהסבים והסבתות, אבל במשפחתי יש גם מי שהם בדיוק ההיפך – מזרחיים עם שם אשכנזי, ובעיקר יש הרבה מעורבים של הכל מהכל ולא אכפת לנו ממה. אנחנו כבר מגדלים דור רביעי בארץ, והתגיות הללו שייכות לעבר.

  2. יואב

    תודה. כתוב חכם ומדוייק

  3. טוקבקיסט מצוי

    חיכיתי למאמר מסוג זה מיום שישי. התפלאתי שהגיע רק עכשיו.

    אם לוקחים את תוצאות הבחירות (בהם הליכוד ניצח, ובגדול) ומוסיפים אפיון של הטוקבקיסט הממוצע (לא בדיוק חובב תיאטרון אשכנזי וחבר ועידת מרצ) – אז הבניית הדמות שאתה טוען לה (ע"י המגיבים והרשתות החברתיות), אינה מתקיימת. נדמה שמה שהקפיץ רבים, הוא ההתייחסות הזחוחה והמבזה של המשפחה למקרה ולרשויות האכיפה. אין חולק שהמשפחה שמחה לראות את ה"ילד" בחיים – אבל מה עם לקיחת אחריות? התנצלות? הפנמה של המעשה, והתכנסות פנימה לחשבון נפש? גם היום – חמישה ימים לאחר המקרה – האימא מינתה עצמה למבקרת שב"כ ("איך לקח להם 8 שעות למצוא אותו"), ה"ילד" מקשקש ש"אם הייתי רוצה להיעלם, באמת לא היו מוצאים אותי" (שהרי לא איתרו עד היום מבוקשים מיומנים ובכירים ממנו) ומכריע את דינה של משטרת באר שבע לרשלנות בעניינו…

    בשורה התחתונה: התקרבנות היא פיתרון קל ונוח. אחריות היא כבר סיפור אחר.

  4. אלי

    לא אחת ניתן לראות שישנה אבחנה וכן מסקנות חד משמעיות לגבי אירועים ומקרים במרחב הציבורי והפוליטי.
    ראשית : הבחור ראוי לעונש אבל לצורך מה יש לשרבב אימרות כמו חצרוני צדק או בבונים הרי זה ברור שיש קהל ממרץ ליש עתיד שממתין להזדמנויות כאילו להכפיש ולבצע תיוג ממוקד אבל שמר שלח ולפיד אחזו בחברת כנסת שלהם (עדי קול)והוציאו אותה מהכנסת כח הצביעה בניגוד לדעתם לא שמענו את כל יפי הנפש ועתירי זכויות האשה מייחסים למוצא שלהם כי זה לא מקובל ששני גברים אשכנזים יעשו מעשה כזה אז נמחל להם.
    שאשכנזי גונב תור וקרה לי כמה פעמים הוא תמיד ימצא משפט מתאים או נוסח אחר של פוליטקלי קורקט .
    מה לעשות ואכן ישנם סוגי אוכלוסיה עם טמפרמנט שונה ויש שוליים שכדאי שיעברו חינוך מחדש אבל ההשלכה על כולם והתגובות ששייכות לאינטרנציונל מקוממות .
    אני ראיתי דווקא הורים נבוכים מהמקרה ולא זחוחי דעת זה הרבה יותר טוב מהמחיר ששילמנו אודות אלחנן טננבאום שנלכד ברשת החיזבאללה עקב עיסקת סמים , לא שמענו בזמנו תיוג עדתי כי לאשכנזי מותר לטעות מזרחי פעל איך שפעל בגלל מוצאו .
    סילבן שלום רואה חשבון משויך תמיד למוצאו כאשר הוא נשאל איך הוא מדבר אנגלית לעומת זאת ברק ובוגי יעלון זה טבעי למרות שהם בקושי יודעים אנגלית .

  5. נפתלי אור-נר

    מעניין שהוא בחר להיעלם בשטחים ולא בגבולות הקו-הירוק. מה אכפת לו שיתעמרו בפלשתינאים בחיפושים אחריו

  6. בועז

    אני אומר שאם אני צוחק ממשהו זה כי הוא מזרחי, לדוגמא הרי אם משהו מחליק על בננה זה ברור שזה בגלל שהוא מזרחי , אתה גזען, תגובתה היתה מצחיקה , גם אנו הוצאנו את המתח מכל הסיפור הזה ב"שימינג" (צחוק) על תגובה מצחיקה – או שלצחוק וחוש הומור שייכים רק לבחורות עם השם אסרף ואחיהם עושה צרות לכל המדינה. דאגנו לו ללא קשר לעדתו ואנחנו כועסים עליו ללא קשר לעדתו ומוצאים פורקן בהומור ללא קשר לעדתה של סתיו – היא לא באמת הבעיתית בסיפור ולא העדה שלה (אני מכיר כמה "אסרפים" שלא מבימים חטיפות) , יש איזה רצון להאשים את את כולם בגזענות – אל תצחק על מישהו עם הוא מזרחי – יש לזה השלחות – שטויות , תצחק ממה שמצחיק אותך: פולני , מזרחי , אתיופי, גרוזיני (נו טוב , לא מצחיק) , אסרף, רבינוביץ , אדון מימון (אתם חושבים שבסדרה היפנית של הקטקטים קוראים לו 'מימון סאן' ?) , צ'קי צ'אנג

  7. איציק סמוכה

    למה?????? למה התקשורת בכוח בוחרת לעשות הפרדה בין מזרחים לאשכנזים?? אני בחרתי לצחוק על הדביל הזה ואחות שלו כי זה עדיף על לבכות. זה עדיף על לבכות ולדעת שצומח פה דור של דגנרטים חסרי מוח וזה לא קשור בכלל לעדה ומוצא וקמעות!!!

  8. דוד כהן

    מאמר מצויין על מהות ה"שיימינג". ה"תהיה" שלך "מה היה קורה אלמלא שם המשפחה היה אסרף" מיותרת ומרגיזה.

    אמיר חצרוני, אלוני קמחי, יאיר גרבוז, ווה ואלה, אורית פוקס, ג'ודי מוזס, אודטה דנין – אוסף שמות שעלו לי במחשבה מהירה. כולם אשכנזים מוחלטים, שסופגים קיתונות של "ירידות" בשל התנהגותם ודבריהם.

  9. ג. אביבי

    התקשורת והגחכת המזרחים
    מאמר אקטואלי ונכון. התקשורת הכל-אשכנזית לא מפספסת הזדמנויות להציג את המזרחים כפרימיטיביים אלימים או כקרימינלים חסרי מצפון. כך עשו בסרטון "השוקולד" וכך גם עם סתיו אסרף.
    אם מישהו הרים גבה למה הכותב תוקף את התקשורת האשכנזית דוקא בפרשת "האפיקומן" אסרף, כדאי לשים לב לשיטה הנקוטה באותה תקשורת לעייפה.
    ב'ארץנהדרת' האחרון לא שכחו להסביר לצופים מי לשיטתם הם המזרחים: כחלון מוגחך עד כדי נוכל פרימיטיבי ועילג, אורן חזן כשתיין ונוכל, את איתן כבל מציגים כדביל פתטי. לעומתם, את דברי הניאו-נאציזם ושנאת המזרחים של חצרוני et גארבז' et אלונה-תשתו ציאניד ניאנדרטליים- קמחי (שה"ניאו" עושה אתה חסד) הציגו כאילו הם מתונים בהשוואה למזרחים. המזרחים לצורך זה מיוצגים שם ע"י עמיר בניון – כמי שמפיצים כביכול גזענות אנטי-ערבית ואנטי אשכנזית. למען ה"איזון" גם אשכנזים מוגחכים שם כחנפנים או חוורי אישיות אבל לא כפושעים, לא כאלימים ולא כטיפשים. כך הם מנסים לצרוב בתודעת הציבור כי פרשת ההסתות האנטי-מזרחיות הגזעניות לפני ואחרי מערכת הבחירות (שכנראה מייצג חלק ניכר מה-mainstream האשכנזי) הם למעשה "ננס" קטן מול ה"גזענות" המזרחית. יקיר האליטות הלבנות, הגזען המשתלח מככר רבין, מופיע כקורבן תמים למזרחים.
    המדיניות המפלילה הנקוטה נגד המזרחים, אם באמצעות סדרות סטיריות ואם ע"י הכנסת סרטונים נוסח "פרשת השוקולד" במהדורות החדשות, היא עקבית. הקישור שעשה הכותב למנגנון רב השנים של כיזוב וצריבת התודעה נגד המזרחים היא חיונית.

  10. ליכודניק

    יש מקום מסוים לביקורת על המשפחה; הרי מי כמוה יודע אילו שטויות התכשיט שלהם והחבר שלו מסוגלים לעשות.

  11. פוקסיפה

    במקרה הזה, כן – היו לועגים לה גם אם שמה היה אשכנזי. אולי אז היה היתה הופכת מפאחה ל'צפונית סתומה', אבל הלעג היה אותו לעג.

    את אותו הניתוח הפסיכולוגי שאת עושה להומור של העלמה אפשר לעשות להומור של הציבור. מה שמאפשר לשחרר כאן רעל זו העובדה שהאח נתפס כבחור חוצפן ( והוא אינו נתון בסכנה). זה המשתנה העיקרי כאן, לא שם המשפחה.

  12. רוני ק

    צודק לחלוטין.תגובות גזעניות.רדו לה מהגבות.בהתחלה הרמתי גבה אך אחכ הבנתי לא לשפוט

  13. אדי

    די, די, די, די! מספיק להעיר את השד העדתי מרבצו בכל דבר ועניין. מספיק להסתכל על כל דבר דרך הפריזמה של אשכנזים-מזרחיים. זה מסית את הדיון בפערים כלכליים, מעמדיים ותרבותיים, ביחסי מרכז-פריפריה, בכיבוש ושלום ועוד למקומות לא שוליים ולא רלבנטיים.

  14. ברוך

    שלום לכולם,

    התלבטתי אם להגיב או להסתפק בכתיבת הפוסט. מצד אחד, אני מרגיש שהפוסט מצליח לשקף היטב את דעתי ואת תחושותיי בנושא, ואין לי מה לתרום עוד לדיון. מצד שני, לאור העניין שיצר הפוסט, המחלוקת סביבו והתגובות הטעונות באתר ובפייסבוק, ייתכן כי דרושות הבהרות.
    ראשית, צר לי כי מספר מגיבים בחרו להתייחס לגופו של אדם ולא לטקסט עצמו, ועשו זאת בלשון משתלחת שלא מכבדת את האתר, את הכותב ואת עצמם. אחרים כתבו ש'צריך קודם לבקש סליחה מהעם, מהחיילים ומהפלסטינאים'. זה נכון, וחלק מהטקסט הוקדש לגינוי המעשה של ניב אסרף, אבל לא ברור איך זה מצדיק את ההשתלחות בסתיו.
    ליתר המגיבים, שהם לשמחתי הרוב, אני מציע להתייחס לתגובה זו כאל 'נספח מתודולוגי' שעשוי לשפוך אור על הצורה שבה ניתחתי את הסוגיה. השאלה המרכזית ששאלו מגיבים רבים, כפי שבאמת כל קורא סביר צריך לשאול את עצמו, היא מה אם היה מדובר בסתיו אחרת, למשל, אשכנזייה, רהוטה, בעלת חזות 'אירופית', תושבת גבעתיים. האם היא הייתה 'חוטפת' כמו סתיו אסרף? רבים טענו שכן, ובכך דחו את האלמנט הגזעני שהצעתי להביא בחשבון. אחרים טענו שהייתה חוטפת פחות, והסכימו עם הסברה שהעליתי.
    הבעיה המתודולוגית המרכזית היא שעל מנת לענות על השאלה הזו בצורה המדויקת ביותר יש לערוך ניסוי מעבדה עם קבוצת ניסוי (אסרף) וקבוצת ביקורת (נניח, פרשקובסקי) ולשסות בהן את הציבור. אז היינו יכולים למדוד את היקף ההשתלחות ומאפייניה ולהשוות בין סתיו א' לסתיו פ'. רובכם יסכים איתי שניסוי כזה לא יעלה על הדעת. למעשה, זהו המצב ברוב המכריע של המקרים במדעי החברה. על כן, אין לנו אלא לנסות ולאסוף אינדיקציות רלוונטיות למושא המחקר ולפרשן כמיטב הבנתנו על בסיס תיאורטיות קיימות בכדי להגיע למסקנה סבירה.
    אם היינו עורכים ניסוי כזה, הייתי משער ששתי הסתוויות היו חוטפות מכסה מסוימת של עלבונות בגלל הנטייה הבסיסית של חלק מבני האדם להתלהם – נטייה שהיא כנראה אוניברסלית, ושעליה הצבעתי בפסקה השביעית של הפוסט. אבל רק אחת מהסתוויות הייתה חוטפת את התוספת, שמגיעה לא בגלל התלהמות אוניברסלית-גנרית, אלא בשל מאפיינים תרבותיים פרטיקולריים – 'השערת מחקר' אליה אני מכוון בפסקה השמינית בפוסט.
    אלה מכם שמורגלים בקריאה ובכתיבה אקדמית רשאים וצריכים להתייחס לפסקה התשיעית שבפוסט כאל החלק האמפירי של עבודה סמינריונית / תזה. מנקודת מבט כזו, תוכלו לראות כי התשתית העובדתית לקיומן של התבטאויות גזעניות אכן קיימת. בטוויסט מעניין ואקטואלי, לנוכח טראומת הבחירות האחרונות, התבטאויות רבות, בעיקר בטוקבקים, גם עושות את הקישור בין מוצא / שם משפחה / מקום מגורים לתוצאות הבחירות ('מה אתם מצפים ממצביעי ביבי'). אלה לא פרשנויות שלי, אלא ממצאים 'מהשטח' (ואולי כאן המקום להזכיר שבסופו של דבר זה בסך הכל פוסט, לא תזה עם עשרות ראיונות עומק). רק אוסיף ואומר כי נמנעתי בכוונת תחילה מלהביא את המקרים החמורים ביותר שנתקלתי בהם מהטעם הפשוט: בכל זאת, אנו לא עוסקים כאן באיזושהי אבסטרקציה אקדמית אלא בבני אדם – נערה צעירה ומשפחתה שחיים בינינו, ושחוו וממשיכים לחוות ימים קשים, בין היתר, בשל אותן התבטאויות שעליהן אני מדבר. מי שממש מתעקש, יוכל להיתקל בהתייחסויות הזויות שנכתבו ב'דה מרקר קפה', אבל יצטרך למצוא אותן בעצמו.
    ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם גישות סוציולוגיות קיימות. הללו דנות במיקומם החברתי של המזרחים בישראל, ומסבירות את מנגנון הבניית דמות המזרחי והגחכתו במסגרת המפעל הציוני אל מול דמות הצבר (ראו כתביהם של י. שנהב. ס. שלום שטרית, א. שוחט ואחרים). דמות 'הפרחה' המזרחית ש'עושה גבות' היא מן ייצוג מגחיך שכזה שגם הוא עולה מהספרות בתחום. לכן המגיב 'ג. אביבי' העלה נקודה חשובה בכך שהצביע על הלעגת המזרחי בתקשורת הישראלית. למי שרוצה להרחיב ולהעמיק מעבר להקשר הישראלי, ראו עבודותיהם של ה. ק. באבא, א. סעיד ופ. פנון המציעות מבט ביקורתי על ייצוגים ודימויים של המוכפף מתוך תיאוריות פוסטקולוניאליות. א. ג'מאל, למשל, כותב על ייצוג ודימוי של ערבים בישראל מתוך מסגרת תיאורטית זו.
    מכאן שעל בסיס התשתית העובדתית והספרות התיאורטית הנרחבת בתחום, יש מקום לכל הפחות לשאול את עצמנו את השאלה, כפי שאני מציע בפסקה הלפני אחרונה בפוסט, האם סתיו אסרף לא נמצאת 'על הכוונת', משום שהיא, מה לעשות, שייכת ל'שבט' הלא נכון, לפי מערך הדימויים והסטריאוטיפים השלט. לכן, לא ברור לי מדוע יש מגיבים המתעקשים לטעון כי הנה שוב מגיע מישהו שמוציא את השד העדתי מהבקבוק. לא הוצאתי אותו משום מקום. לצערי הוא כאן, מול העיניים שלי, של כולנו, כפי שקיימות דעות קדומות גם נגד ערבים, יוצאי ברה"מ לשעבר, עולי אתיופיה ועוד קבוצות מודרות בחברה. אם יש כאלה שבוחרים לעצום את עיניהם, אז מה אפשר לעשות.
    למגיב דוד כהן, אתייחס ספציפית לתגובתך, משום שאתה מדבר על השוואה. זה לא סביר להשוות נערה אלמונית 'רגילה' שאיננה דמות ציבורית לדמויות הססגוניות שציינת. ברור שחצרוני, למשל, יחטוף מהתקשורת ומהציבור, הוא מציב את עצמו כקריקטורה מראש. אורית פוקס? קצת רטרו, אבל עדיין קריקטורה. מצטער, אבל ההשוואה שאתה מציע לא הגיונית ולא תקפה.
    יש מגיבים שעדיין ממשיכים לטעון את הטענה המשונה שסתיו מוטרדת מעניין הגבות יותר מאשר שלומה של מדינת ישראל. אני תוהה כמה מהם באמת שמעו / צפו בקטע המדובר. אז הנה הקטע, צפו בעצמכם, ואז תוכלו לשפוט. החלק הרלוונטי לענייננו מתחיל בערך בדקה 2:30

    https://www.youtube.com/watch?v=j0A7lCmO3hw

    שימו לב לקריינות של הכתב, שנמצא עם המשפחה ברגע הבשורה, ואומר בבירור שכל מה שנאמר להם הוא שניב בחיים. לדבריו, בשלב זה לא היה להם מושג לגבי המעשה שלו. מעלליו נודעו להם לתדהמתם רק מאוחר יותר. ומכאן התפרצות השמחה הספונטנית בלי שהמשפחה 'תתחשב' בפגיעה שנגרמה למדינה (לא שהפרטים האלה משנים משהו למישהו. העיקר לתייג כ'ערסים', 'בבונים' וכו' וכו'). בכל אופן, אני חוזר ואומר שגם במקרה שבו המשפחה כבר ידעה על מעלליו של ניב, תגובתה של הנערה סתיו, היא תגובה של כל אחות נורמלית.
    הצופה הסביר אמור לגלות כי קיים פער עצום בין 'המשפחה המזרחית המדומיינת' שבאה לידי ביטוי בחלק מהתגובות, וזאת בהתאם למערך הדימויים והסטריאוטיפים המתועד בספרות המחקרית שציינתי לעיל, להתנהגותה הנורמטיבית לגמרי של 'המשפחה המזרחית הממשית' המתועדת בקטע.

    חג שמח,
    ברוך

  15. תום מהגר

    ברי לוי היקר תענוג לקרוא אותך.

  16. תל אביבי אשכנזי

    גם אם היו קוראים לה "לי זרע" והיא היתה אשכנזיה מתל אביב צפון, עדין הייתי מגחך מהתגובה האומללה שלה!!

    אמנם יש אפליה וגזענות אבל לנסות להכניס אותה בכל מקום זה כבר פתטי!!
    אל תשכח שאחיה הקפיץ כוחות צבא רבים וגרם לנזק כלכלי רב וכל זה בגלל משבר אישי.

  17. נתן.

    מיליון איש נכנסו לעוצר בגלל אהבה נכזבת של ילד מתבגר, ומה שמעניין את לוחם הצדק והחירות, אביר הקיפוח והמצוקה, דוכס החלכאים והנדכאים, שוחט הפרות הקדושות , לוחם העריצות, זה שאחות של אסרף נעלבה מה"אשכנזים".
    אכן "המאבק המזרחי" כסמל של חיים בבועה.

  18. מזרחי ציוני

    זהו מאמר נוקב ומדויק המטיב, באמצעות פרשת סתיו אסרף והגבות, לאפיין את הגזענות הסמויה כלפי מזרחים בחברה הישראלית. אמנם לנוכח השיח הפוליטיקלי קורט כמעט ולא יימצאו אנשים מן השורה שישמיצו ישירות מזרחים, אולם הסלידה כלפי פלח אוכלוסייה זה תתבטא בהגחכת דמויות בעלי פרופיל מזרחי, כפי שנעשה בתוכניות הריאליטי, הסתירה, האקטואליה וברשת: לימור (במלעיל) של אורנה בנאי, ליטל מעתוק ושאולי מארץ נהדרת, עינב בוליל מהאח הגדול, מנשקי המוזות והקמעות שהושמצו על ידי גרבוז ועוד. סתיו אסרף בשל חטא בדיחתה תויגה לגוורדיה זאת של קריקטורות מזרחיות נרקיסיסטיות, מוחצנות המדברות בחוסר טאקט. כותב המאמר מציע אפוא הבחנה נכונה לפיה לו מדובר היה בסתיו פרשובסקי מרמת גן ההתייחסות לדבריה באותה סיטואציה הייתה שונה, במקרה הטוב היינו מתעלמים מבדיחתה ובמקרה הטוב יותר מייחסים לדבריה חינניות והומור עצמי.

  19. נטע הדר

    אור ואלה אסרף לעומת ניב וסתיו אסרף – איזה הבדל.
    לפי שמות המשפחה של צמדי האחים ניתן להניח שלפחות מצד האב הם בני אותה עדה.
    ליבי יוצא אל משפחתו של אור, איזו הודעה מרגשת השאיר הצעיר שנסע להתנדב בנפאל לאמא של חבר שנפל בצוק איתן https://www.youtube.com/watch?v=vBYILDCZa30&feature=youtu.be
    האחות אלה, אפילו בשעותיה הקשות ביותר היא רהוטה מאין כמוה http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/692/354.html?hp=1&cat=666&loc=1
    כשימצא אחיה בע"ה, אני לא מניחה שהיא תתלונן שהיא לא הספיקה לעשות גבות.
    האם עדיין ניתן לחשוב שהשיימינג לכאורה שעשו לסתיו אסרף הוא בגלל מוצאה? בעיניי השימינג הוא בגלל שהגברת אסרף נרגשת, נפעמת ומלאת השראה ככל שתהיה לא הבינה את הסיטואציה. הבנת המציאות היא לא פונקציה של עדה.
    ולמה שיימינג לכאורה? כי היא ואחיה הביאו על עצמם את הפדיחה. לכל מי שמשווה את סתיו אסרף לילד החלש בכיתה או לילד נכה שהחליק על קליפת בננה, אומר רק שמדובר בצמד אחים טיפשים שהחליקו על קליפת הבננה שהם עצמם זרקו.
    ברוך לוי – טענת שלא ניתן לערוך ניסוי אמריפי, רצה הגורל וצמדי האחים בערך בני אותו גיל ומאותה עיר בארץ. ההבדל היחידי כעת הוא שסתיו קבלה בשורה משמחת והבשורות של אלה עדיין מעציבות מאד. בניגוד אליך הרשת לא דנה אנשים (לפחות הפעם) לפי מוצאם.
    אמן וימצא אור אסרף בריא ושלם ויחזור למשפחתו ואוהביו