מערכת החינוך שהותירה את אבישג זגורי מאחור

אבישג זגורי מייצגת את העוול שנגרם לנערים ונערות מהפריפריה. הפוטנציאל שלה הושחת על ידי מערכת חינוך גזענית – שאת זרעיה זרע דוד בן גוריון

באחד הפרקים הראשונים של הסדרה "זגורי אימפריה", אביאל זגורי (עוז זהבי), שחזר לבית אחרי שנים בפנימייה ובצבא, שואל את אחותו אבישג זגורי (חן אמסלם) האם היא עדיין קוראת ערך באנציקלופדיה כל ערב לפני השינה. אבישג מגחכת ועונה: היום יש כבר ויקיפדיה.

זו סצינה שתפסה אותי חזק. אבישג זגורי היא דמות מרתקת. בחורה בשנות העשרים לחייה, אינטיליגנטית, מתנסחת נהדר, חריפה וכריזמטית. וברגע הזה בסדרה אנחנו למדים שהיא גם היתה ילדה-נערה סקרנית וצמאה להרחיב את אופקיה. תשובתה אף מעידה שהיא עדיין קוראת מדי ערב. ובכל זאת, אבישג לא לומדת בצורה מסודרת שאולי תשתלם בעתיד, לא עובדת, גרה אצל הוריה ומוציאה הכנסה חודשית מקומבינה עם הביטוח הלאומי. אבישג זגורי היא אשה מוכשרת שלא מממשת את הפוטנציאל שלה.

באותו שבוע שצפיתי בפרק זה, קראתי על הנימוקים של דוד בן-גוריון להחלטתה ההיסטורית אי-אז בשנות ה-50 וה-60, החלטה שתקפה עד היום, להפריד במערכת החינוך בין תלמידים אשכנזים לתלמידים שהם או הוריהם הגיעו מארצות ערב והאסלאם. הוא חשש שהערבוב בין ילדים מזרחים לאשכנזים יוריד את הרמה בקרב הקבוצה האירופאית שבשמה הוא דיבר: "האם הם יהיו יהודים כמו שאנחנו רוצים או כמו יהודי מרוקו?" ובנוסף, "הם בעוד 10–15 שנה יהיו העם, ואנו נהפך לעם לבנטיני". כך התקבלה ההחלטה להפריד בין מערכות  החינוך: רוב בקרב ילדים מזרחים במערכת חינוך מקצועית; רוב אשכנזי במערכת חינוך עיונית.

לא צריך להיות איש חינוך מדופלם בשביל לאמץ את הכלל הבסיסי הבא: מערכת החינוך צריכה להאמין ולפעול למימוש הפוטניאל של כל ילד וילדה שבאים בשעריה. ללא הבדלים וללא הפרדות. אולי בהמשך הדרך החינוכית,  האחת תגלה כישרון להיסטוריה והאחר לאמנות, ובהתאם לכך ישובצו במסלולים שונים. אבל בתור התחלה, כל הילדות והילדים התברכו בכישרון מסוים. התפקיד של מערכת החינוך הוא למצוא את אותו הכישרון, ולתת לנערות ולנערים את הכלים המקצועיים והרגשיים על מנת לממש את הפוטנציאל שלהם.

אבל בישראל המערכת עובדת בהתאם לרוח המפקד ההיסטורי. עדיין קיימת הפרדה, ועדיין הפריפריה סובלת מהקללה של דוד בן-גוריון. מעבר למישור המוסדי, ישנן עדויות של נערות ונערים שנאמר להם במפורש ע"י המורה שהם לא נמצאים במקום שלהם, קרי, הם בעתיד יצטרכו לעזוב את בית הספר. "אל תטרחי השנה. גם ככה, איך שנגמר חוק חינוך חובה בסוף השנה, אני זורקת אותך מפה. אותך ואת אחיך", אמרה המורה לכרמן אלמקייס כשהיא היתה בכיתה ט'. לדברים שכאלה קיימות השלכות חמורות על הדימוי העצמי של ילד/ה, שהוא קריטי להתפתחות אישית והצלחה בחיים.

לכן, אבישג זגורי היא בעיניי דמות שמייצגת את העוול שנגרם לנערים ונערות מהפריפריה. הפוטנציאל שלה הושחת על ידי מערכת חינוך גזענית. לא רק שהיא, כאלגוריה לדמות של אשה מזרחית מהפריפריה, לא קיבלה את הכלים בשביל להתפתח ולהתקדם, אלא היא גדלה במערכת שנועדה מלכתחילה, בכוונת מכוון, להשאיר אותה מאחור.

לעתים קרובות עולה לדיון ציבורי סוער שאלת הלאומנות או האלימות בקרב קבוצות חברתיות מהפריפריה, בעיקר בני נוער. אלו המגנים אותם בטון מתנשא, שממשיכים לדבר על הפריפריה כ"אנחנו והם", אף פעם לא עומדים על הסיבות ההיסטוריות והפוליטיות שהביאו לכדי כך. או שהם לא יודעים, בורים בתחום שהם מבקשים להביע דעה פומבית עליו, או שהם מעדיפים שלא לדעת, ולשמור על התדמית הנאורה בעיני עצמם כמי שיוצאים נגד "החושך". הם ממשיכי דרכו של בן-גוריון.

נאמר במקורות: "רוח יזרעו, וסופתה יקצורו". דוד בן גוריון זרע רוח גזענית. הסופה הקשה עוד לפנינו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    אני מאמץ את הפסקה ואת משפט המפתח שלה ש"מערכת החינוך צריכה להאמין ולפעול למימוש הפוטנציאל של כל ילד וילדה שבאים בשעריה" – זוהי חובתה הקטגורית של מערכת החינוך.
    אינני יודע מה כל אחד אמר בנידון. אבל, ברור שלמרות המאמצים שנעשו מערכת החינוך כשלה כאן. מה לא ניסו : הפרדה; אינטגרציה; חלוקה לרמות; בתי ספר מקצועיים; אפילו הפרדה מן ההורים; וכו'. הכל נעשה מתוך כוונות טובות ולייצר "כור היתוך", אשר כפי הניראה הופעל ב"טמפרטורות" בלתי מתאימות ובמקום לייצר שוויון הזדמנויות הגדיל את הקיטוב או לא שינה את הקיים. יתכן והיו חייבים להתחיל בדור ההורים.
    אני מאמין שעדין לא מאוחר והלקחים נלמדו ומי שאמור לפתור את קיום הפערים יעשה את מלאכתו נאמנה ומתוך כוונה אמיתית.

  2. סמולן

    נדמה לי שהתבלבלו ציטוטיך. במקור שאתה מפנה אליו בן גוריון אמנם לא הכי מעריך את רמתם הכללית של המזרחים, אבל הוא מדבר בשפה של העדפה מתקנת אגרסיבית במיוחד למזרחים מוכשרים + חינוך רגיל לכל האחרים (אשכנזים ומזרחים פחות מוכשרים). עושה רושם שאבישג היתה אמורה להיות שם, במזרחים המוכשרים והמתוגברים.

  3. ירון

    ניתוח חכם ויפה.

  4. תום מהגר

    מה זאת אומרת "מזרחים מוכשרים"? אתה (ובן גוריון) מניחים שהרוב לא מוכשר?

  5. חזי

    זה לא מה שהציטוטים של ב"ג במאמר אומרים.

  6. ג. אביבי

    מאמר מעניין ושנון של תום מהגר (ולעזאזל התגובות הקבועות של חבורת הגזענים כאן).
    ההסללה של המזרחים לנחשלות השכלתית למען רווחתם ושימור עליונותם של האשכנזים בארץ ניתנת לאימות אמפירי. ההגירה הצפון אפריקאית לכאן ולחו"ל היא ההוכחה.
    לארץ הגיעו, בשנות ה 50 – 60, מאות אלפים יהודים ממרוקו, תוניס ולוב. 3-2 דורות אחרי ההגירות הגדולות האלה ועדיין הדור הצעיר של אותה אוכלוסייה, כמו בקרב שאר המזרחים בארץ, מהווים רק אחוז קטן בהייטק, במערכת השיפוטית, בסגל האקדמי וכו'. הם גם מהווים רוב בולט בקרב העשירונים הנמוכים ובקרב המובטלים בישראל.
    במקביל להגירות לכאן באותן שנים הייתה גם הגירה לצרפת (בעיקר), לקנדה, לאיטליה (בעיקר יוצאי לוב) ולספרד. כמעט לכל משפחה שהגרה לארצות אלה יש קרובים בישראל שהגיעו בהגירות שנות ה50-60, מדובר בכמות אוכלוסייה המתקרבת לאלה שהגיעו לכאן (ולכן בשום אופן לא מדובר ב"אליטה הצפון אפריקאית"). בצרפת (כמשל) כבר דור שני להגירה עשה חייל בהשכלה ובמקצועות המבוקשים (רופאים, מהנדסים, מדענים). הדורות הבאים רק חיזקו את ההישגים. ההישגים של יוצאי צפון אפריקה בצרפת גבוהים משמעותית לא רק מאלה של אחיהם (למעשה קרובי משפחה) בישראל, אלא אף מאלה של האשכנזים בישראל. 3 מבין זוכי פרס נובל בתחום המדעים המדויקים בדור האחרון באים מקרב אותם יהודים צפון אפריקאים שהיגרו לחו"ל ולא לישראל. אף מדינה שקלטה את היהודים האלה לא העדיפה אותם על פני אוכלוסיות אחרות, אבל גם לא הסלילה אותם לנחשלות.
    אם נשווה את הישגי אחינו המזרחים בחול (לפי מפתח הישגים בינ"ל פר גודל אוכלוסייה בתקופה נתונה) לאלה של האשכנזים בישראל, התוצאות מראות עדיפות למזרחים.

    אבישג זגורי מייצגת את הפוטנציאל האינטלקטואלי העצום של המזרחים בישראל שבוזבז בכוונת מכוון למען המשך העליונות האשכנזית במדינה הציונית.

  7. חזי

    אז אולי אירופה פשוט סיננה אותם ולקחה רק את הטובים, וכל השאר הלכו לישראל (שלא סיננה)?

  8. סמולן

    בן גוריון בוודאי מדבר על הפרדה בין רוב "בינוני" ומיעוט "מוכשר". אם תוסיף גם מיעוט "לא מוכשר" תהיה לך כבר עקומת פעמון מלאה. נראה לי שהוא הציע לחנך את כלל האשכנזים יחד עם המזרחים הבינוניים והלא-מוכשרים, ולתת למזרחים מוכשרים חינוך משופר.

    רגע, אולי הבנתי אותך: אתה כותב שאתה מאמין ש"כל הילדות והילדים התברכו בכישרון מסוים". נשמע לי שבן גוריון וגם אני נחשוב שזו עמדה אידיאליסטית קיצונית: יש לנו אנשים שיש להם כמה כשרונות בו זמניים, והם אמורים להיות בצד ימין של הפעמון אפילו לשיטותיך, כלומר מוכשרים יותר מהמוכשרים הרגילים. אבל לא זה העניין, אלא משהו אחר. כנציג מפא"י ההיסטורית כאן בויכוח, נראה לי שהשאלה המעניינת היא מה קורה אם אתה חוזר במכונת זמן, ומציג בפני בן גוריון הוכחות סדורות, רציניות מאד, לפיהן לכל ילד יש באמת כח-על כלשהו. לא שאחד מבין הכישורים של כל ילד וילדה הוא הכישרון המוצלח ביותר שלהם (טאוטולוגיה), אלא שלכל אדם, בכל חברת אדם, יש כשרון שממקם אותו, נאמר, באלפיון העליון של הביצועים בקטיגוריה מסויימת, שחשובה לאותה חברה מספיק כדי להעריך אותה חברתית. (בניגוד, נאמר, לכשרון להקליד באמצע הלילה באתרי שמאל, כוח העל הפרטי שלי).

    במצב הזה, נראה לי שהתשובה היא שכל ילד צריך לעבור את איתור כח-העל שלו או שלה, ואז להקצות משאבים לטיפוח הכח המדובר. כלומר, המודל הזה שאתה מציע, שהוא לכאורה ההבדל העצום בינך ובין בן גוריון הכפרה, אינו אלא אותה עמדה חינוכית עצמה, המופעלת ביחס לאונטולוגיה שונה.

  9. תום מהגר

    בדקתי את הציטוטים והם נכונים.

  10. תום מהגר

    סמולן יקר, אם אתה לא מזדהה בשמך אז כנראה שיש לך מה להסתיר. קוראים לזה גזענות.
    וכן, לכל ילד יש כישרון מסוים. לא אמרתי כוח על, אלא משיכה לתחום שבו הוא רוצה להתפתח. אני מאמין בסקרנות הטבעית וברצון להתפתח של כל ילד וילדה באשר הןם, וכשהדרכתי ילדים או התנדבתי אז כך התייחסתי אליהם. יכול להיות שכמו בן גוריון ומנהלי משרד החינוך לשעבר, אתה חושב שילדים מקבוצות אתניות מסוימות ניחנו ביכולת קוגנטיבית פחות טובה וכך בונה את מערכת החינוך שלך. אותי זה מגעיל. כאמור, קוראים לזה גזענות.

    צא ולמד ותקרא במקום להביע כאן עמדות חשוכות וחסרות ביסוס:

    http://www.ha-keshet.org.il/articles/education/stopvocational.htm

  11. סמולן

    הי, ההיקשים שלך הולכים והופכים פחות ופחות מובנים. די מביך לעבור עליהם שוב. בכל זאת, ניסיתי ואני מקווה שהצלחתי.

    ראשית, נראה לי שאתה חושב באמת ובתמים שכל מי שלא מסכים אתך הוא גזען. זו כמובן עמדה בעייתית, וכדאי שתשים לב אליה. השמאל לא עובד בלי ביקורת עצמית, ואלוהים יודע שהוא גם לוקח הרבה מהמנה הזו, ועדיין צריך להכפיל את המינון.

    שנית, אתה כנראה באמת פעלת לפי העקרון החינוכי הידוע כ"טיפוח הכשרונות האישיים". זה כמובן רק חלק קטן מהעניין, כי צריך לעבוד גם על כשלים. למשל, במקרה שלך, ניחנת ביכולת כתיבה מהירה ורהוטה. זה כשרון. מאידך, אתה חוננת גם בשטחיות מסוימת באשר להבנת הנקרא, בפרט של אלו שלא באים לך טוב, ויש גם את עניין הביקורת העצמית ההיא, שכאמור צריך ממנה ממש הרבה כדי לעסוק בשמאל. לא כל מי שלא חושב כמוך הוא רוע, אפילו אם הוא חושב שבן גוריון צדק בעניין הזה (ולטעמי, בן גוריון צדק בהרבה דברים, אם כי לא בכל דבר, אבל אנחנו מדברים עכשיו על מקרה מסוים ולא על הכל).
    ובכן, העקרון החינוכי שפעלת לפיו הוא סבבה, למרות חלקיותו. אבל שים לב שהוא לא רלוונטי לעניין שלנו, וטחנו את זה כבר לעייפה. קרא שוב למעלה. מה זה אומר? בסך הכל את הדבר הבסיסי ביותר, כלומר שחינוך לפי העקרון הזה לא פותר שום בעיה חברתית. בהנחה שהכישורים המדוברים מתפלגים באופן אחיד בין העדות, כל עדה מקבלת, בסופו של דבר, מספיק מכל המשאבים שמוקצים לחינוך. זה נחמד, אבל מנציח פערים.

    בניגוד לך, בן גוריון רצה העדפה מתקנת, לא דיבורי ניו אייג'. הוא הציע שמזרחים מוכשרים תקבל חינוך שאף אשכנזי לא יזכה לו. לא בגלל שהאשכנזים מסתדרים בלעדיו, אלא כדי שלמזרחים יהיה יתרון שיטתי. כלומר, ואחזור על זה שוב, הוא האמין שצריך לאתר קבוצות חלשות, ולצייד אותן בהעדפה מתקנת, בלי התנצלויות ובלי קשקושים. לפעמים השנאה לאויב מעוורת ומסנוורת. אנחנו, בפשיזם הציוני, יודעים כמה מסוכן לזלזל באויבים. במקרה שלך, אין מה לחשוש מבן גוריון: הוא לא חי. הבעיה היא שהוא אויב מדומיין. וככזה, אתה לא מסוגל להבין אותו, גם אם הוא עומד ומדבר אל תוך האוזן שלך, ואומר לך שאתה צריך לבחור בין המשך פערים עדתיים ובין העדפה מתקנת. הבחירה לא כזו פשוטה, היות ואתה צריך לבחור גם בין המשך סגידה לשוטרי השיח, ובין התעמתות ישירה איתם. אני מניח שהוא היה מוצא דרך ללכת עם ולהרגיש בלי.

  12. סמולן

    נדמה לי ששלחתי תגובה להאשמות הבוטות שהעלית, והיא משום מה לא נמצאת. ובכן, ההאשמות המוזרות שלך מעידות בעיקר על עצמך. שוחר טוב ושונא את מי שמעיר לו על טעויות. כדי להדגים את השטחיות והבורות שאתה פועל לאורן, חפש את המילים "בן גוריון" בטקסט החדש שהפנית אותי אליו. יש שם בדיוק מקרה אחד כזה, שבו אריה סימון כותב לבן גוריון. אני משער שאם יונה וספורטא היו נתקלים באמירה מרושעת של בן גוריון, הם לא היו חוסכים מקוראיהם את המידע. לכן, שים לב, סביר שהם פשוט לא מצאו אמירה כזו. בכל מקרה, ובין אם היתה אמירה כזו או לא (סביר לי שלא, הוא לא חשב כך), המאמר שתיארת מעיד על בעיה אצלך.

    עכשיו, יכול להיות שאתה מהאידיוטים שמאמינים שאם אני מבקר מזרחי, סימן שאני עושה את זה מעמדת בכירות מתנשאת, כלומר חושב שאני חכם יותר מכל המזרחים, או לפחות מכולם פרט ליונה וספורטא. העמדה הזו לא לגמרי שגויה, יש הרבה אנשים שמתנשאים על מזרחים. אולם ברם, הכתיבה הטוקבקיסטית שלי נוגעת בעיקר לדבר אחד: טענות מהפכניות שאין להן בסיס סביר. טענות שיש להן בסיס סביר זה דבר אחר לגמרי. הן נדירות כשם שהן בעייתיות, והן ממש לא קשורות לענייננו. אתה טוען בלי בסיס סביר. נדמה לי שהראיתי את זה, ונדמה לי שבגלל זה התחלת לזעוק "אשכנזים גזענים".

  13. תום מהגר

    סמולן מעניין למה אתה ממשיך להסתתר מאחורי שם בדוי. מה יש לך להסתיר?
    הנה אני בשמי כותב כאן שההתבטאויות לעיל של בן גוריון והחרדה שלו מהתערבבות הן גזעניות. ובמקביל, במאמר שצירפתי, קברניטי משרד החינוך אמרו דברים דומים מאד. זה הבסיס האידיאולוגי שעליו בנויה מערכת החינוך עד היום ואלה זרעי הפורענות. עובדה היא לפנינו, בשני הטקסטים, שהממסד האשכנזי התייחס לבני הנוער מארצות ערב ואיסלאם כנחותים. באמת שלא יודע איך אפשר לפספס זאת.

  14. יובל דרורי

    יש לי חדשות בשבילך: עם או בלי מערכת החינוך, עם ישראל נהפך לעם של צ'חצ'חים, נבערים, עילגים, חסרי השכלה, נטולי תרבות, גסי רוח, ואלימים.

  15. ג. אביבי

    לחזי,
    אם הבנת את הנקרא (נראה לי שלא), האוכלוסייה הצפון אפריקאית שהגיעה לאירופה לא סוננה כלל והיא לא עלתה ברמתה על זו שהגיעה לישראל. לכן ציינתי שהמהגרים לצרפת באו ממש מאותן משפחות שהובאו לישראל.
    סינונים בקליטת יהודי צפון אפריקה נעשו כאן – הממסד רצה צעירים שישמשו כבשר תותחים לחסוך בחיי אשכנזים במלחמות, וכוח עבודה זול לרווחת הקריירה של האשכנזים.

  16. אוי וויי זמיר

    היגיון של סמולן: "אני משער שאם יונה וספורטא היו נתקלים באמירה מרושעת של בן גוריון, הם לא היו חוסכים מקוראיהם את המידע." כך סמולן מזכה את ב"ג וממסדו מקיפוח המזרחים וניחשולם.
    מעולם לא נמצא מסמך כתוב או מוקלט בו אדולף היטלר מצווה / רומז שיש להשמיד את יהודי אירופה. לפי ההיגיון הגאוני של סמולן זה כבר מזכה אותו מרצח המיליונים. אין לי ספק שמכחישי השואה מקבלים בסיפוק את קביעתך.