• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ליברליזם ללא רחם

רבות דובר בשבועיים האחרונים בקדושתה של ״הזכות להורות״, ומעט דובר על כך שמדובר בקיצור לביטוי המלא: "הזכות להורות בתנאים שלי, הזכות לקנות כל דבר בכסף, והזכות לנצל את גופה ונפשה של הזולת". נעמית מור חיים צוללת לוויכוח הפונדקאות

כשוך עונת פולחני המוות הלאומיים, ופרוץ פסטיבל האסון השנתי המרוחק, עם הנקודה ישראלית להזדהות, בדמות טובי בנינו, על תרמיליהם המשופצרים, באנגיהם המאולתרים או רחמיהם השכורים, מצאתי את עצמי קרועה. מצד אחד המתח האדיר לשלום התינוקות, ההתרגשות מחוויית ההורות הניצנית בתנאי ארמגדון הניכרת על פני ההורים החדשים, הסבתות הממתינות בשדה. ומצד שני הכאב על הנשים המדממות בתנאים בלתי נסבלים, ודווקא לאחר שפרצו אל שוק חדש שעד היום לא היה לו עניין בשימוש בגוף האשה. האם ייתכן כי יצליחו למקסם את גופן הדואב לכדי משאב עוקף חוק השבות? האם האשה שסביב לרחם המרחיב תמורת סכום סמלי את הלאום, תזכה להצלה ושיקום בסגנון יהודי רחום?

בסערת המידע של השבועיים האחרונים, נדונו מספר פנים של הנושא, ובראשם "הזכות להורות". רבות דובר בקדושתה של זכות זו, ומעט דובר על כך שמדובר בקיצור לביטוי המלא: "הזכות להורות בתנאים שלי, הזכות לקנות כל דבר בכסף, והזכות לנצל את גופה ונפשה של הזולת, שתיתן במצבה הכלכלי גם את שלא יסולא בכסף".

הזכות הזאת הזכירה לי שיח זכויות אחר, עם מי שמתקשים לעכל את העובדה שסחר בגוף הזולת אינו יכול להוות זכות. הללו מעלים תמיד בדיונים על סחר בנשים (מבחינתם זה כמובן לעולם אינו סחר, כי אם משלח יד שובב הנתון לבחירה), את השאלות המהותיות הבאות: ומה אם מישהו מכוער? זקן? נכה? כלום אין לאדם כזה הזכות למין? השאלה הזו מגיעה עם שלש הנחות מבעיתות, החל מהרעיון שזכות היא מנת חלקו של צד אחד במשוואה, כשלצד השני שמורה רק הזכות להוות מימוש הזכויות של צד א'. ההנחה השנייה היא שהנשים המוחלשות בעולם הן בבחינת מילוי מקום, היכן שנשים ממעמד איתן יותר, נמנעות או אינן כשירות לביצוע "תפקידיהן". והשלישית, שמין הוא משהו שמחולק לבריות על פי מדדים חיצוניים.

היבט נוסף שעלה, הוא כי המדינה דחפה את האומללים חסרי הזוגיות ההטרונורמטיבית, שאכן מופלים בארץ חוקית מבחינת נגישות לניצול נשים, למצוא מזור לאפליה במזרח. בדומה לגברים שנדחפים לקנות כלות באוקראינה, כי כאן אין שוק, או לרכוש שימוש בנשים ובילדות בתאילנד, כי פה השוק יגע. בבסיס האמירה מצויה ההנחה ששכירת גוף האשה היא זכות יסוד, והוויכוח המתנהל הוא רק בפני אילו אוכלוסיות היא פתוחה.

הלוואי והמצקצקים היו תורמים לרווחת הנשים העניות, כפי שפעלו שוכרי הרחמים, עונים מקורביהם, ומתעלמים מהעובדה שמהקונים לא ניטלה הזכות ליצור דיאלוג עם אשה שתישא ברחמה את ילדם, ולמרבה הרדיקליות תהיה גם האמא שלו, שותפה בגידולו ולא פרט טכני זמני עד שימציאו מכונת כביסה שמדמה רחם

הלוואי והמצקצקים היו תורמים לרווחת הנשים העניות, כפי שפעלו שוכרי הרחמים, עונים מקורביהם, ומתעלמים מהעובדה שמהקונים לא ניטלה הזכות ליצור דיאלוג עם אשה שתישא ברחמה את ילדם, ולמרבה הרדיקליות תהיה גם האמא שלו, שותפה בגידולו ולא פרט טכני זמני עד שימציאו מכונת כביסה שמדמה רחם. את המעות שחסכו, יכולים היו לתרום בנפאל, מבלי שמישהי תשלם על כך בגופה. אך מי רוצה אדם זר שיהיה שותף לכל החיים? הם שואלים, ושוכחים שגם בן הזוג שלהם יכול להפוך מחר לזר, ועד כמה זה שכיח. הורות היא בין השאר מציאת איזונים מול הסביבה, שלא את כולם ניתן יהיה להסדיר באמצעות חסכונות, כך שיחסי פשרה עם זרה, הם מסד הגיוני בהרבה לגידול יצור חי, מנטילת חזקה על גופה של זרה.

לדיון מצטרפות ישראליות שהתעברו עבור אחרים כדי להחזיר טוב ליקום, ובתוספת סכום מרובה אפסים שסייע, ושוכחות לעסוק בכך שהנפאליות אינן גיבורות אלטרואיסטיות עם כפולה במוסף, אלא חוות הרבעה המקיימת את משפחותיהן. הן לא יפגישו את הילד עם ילדיהן בגינה. הן הכושי שעשה את שלו ויכול להתחפף לנו מהפנים.

הסוגיה הזכירה לי כי בהיותי אם חדשה, טרוטת עיניים, המגלה שתיאלץ להתנהל לשארית חייה מול הזר שנתגלה בהורה השני, ותוהה אם כל ניתוח שלה את המציאות נובע מהורמוני הנקה, שמחתי לפגוש בגינה זוג אבות חביבים לתינוקת ששיחקה עם בתי. רק כשאחד מהם סיפר שהילדה עלתה להם בארה"ב כמו דירה בגודל בינוני, מה שהוביל אותו להתפטר מההיי-טק ולפתוח סטארט-אפ של שכירת רחמים זולים יותר במזרח, התחיל לגרד לי בכל הגוף.

ומה על הנשים, כיצד יקיימו את ילדיהן שלא בהשכרת גופן? מדוע את רוצה ליטול מהן פריווילגיה שכזאת? נזעקים אותם שימסרו נפשם על קידוש זכותן של נשים בזנות ליהנות מחופש מיני בתשלום. אבל לא בזכויות הנשים עסקינן, אלא בזכות המשתמשים. יכולה כל אשה למכור את גופה, אלא שאין לאף אחד זכות לקנות אותו

ומה על הנשים, כיצד יקיימו את ילדיהן שלא בהשכרת גופן? מדוע את רוצה ליטול מהן פריווילגיה שכזאת? נזעקים אותם שימסרו נפשם על קידוש זכותן של נשים בזנות ליהנות מחופש מיני בתשלום. אבל לא בזכויות הנשים עסקינן, אלא בזכות המשתמשים. יכולה כל אשה למכור את גופה, אלא שאין לאף אחד זכות לקנות אותו. כשנחדל מלהתפשר על הזווית הזאת, נתקרב למצב בו סחר בגוף אינו אופציה, ויש למצוא פתרונות אחרים למין זמין, לילודה לחסרי הרחמים וכדומה.

בעולם שבו לא הכל ניתן לרכישה, יתבהר עד כמה זכות על גופה של אחרת הוא גרוטסקה. גם אם היא משרתת תחת פיקודך, הולכת ברחוב במחשוף, או חסרת כל. נשים תשתכרנה לפי כישורים, ולא פחות ממקביליהן הגברים, מי שלא יוכל להתפרנס מרחמה של אשתו ייאלץ להתאמץ יותר, והעבודה הרווחית בעולם לאשה לא תהיה להצטלם בהלבשה תחתונה. בעולם כזה יהיה לנפאליות ואפילו לי סיכוי גבוה בהרבה להשתכר, ללא צורך להידחק לשימוש במשאב מספר אחת של נשים בעולם: השכרת הגוף.

כנראה שיעניין אותך גם: