פאודה אימפריה: תחילתה של ריבונות מזרחית-פלסטינית

״פאודה״ ו״זגורי אימפריה״ הופכות את הטרגדיה המזרחית והפלסטינית לחומרי חיים גמישים שזורם בהם דם אמיתי של כאב. זהו הכאב של הייצוג שלנו שמתחיל להפציע ולהציף את הרחובות

כותב מאיר בר מימון:

מאור זגורי עושה לזהות המזרחית מה שלא עשו לה שנים רבות של כינון ושעבוד- הוא ממקם אותה בריאליזם הפנטסטי… כדי להיות מזרחי יש לחיות בריאליזם הפנטסטי, יש לחיות בתשוקה מתמדת לקיום שאינו קיים. מהי מרוקו אם לא מאקונדו? גן עדן אבוד שמעולם לא היה, אינות מוחלטת שרק הפנטזיה יכולה לממש.

אני די מהופנט מול הסדרות החדשות ״פאודה״ ו״זגורי אימפריה״. זה כמו להיות כלוא בגן עדן מלא משמעויות. וכך, המוני מזרחים ברחבי ממלכת אשכנז נעים תודעתית בין עוודה לבין פאוודה, נתינים בממלכת הסימנים הסודית של האימפריה החדשה. ממש כמו ש״בת ים-ניו יורק״ היתה עיראקית ו״מישל עזרא ספרא ובניו״ היתה חלאבית, ״זגורי אימפריה״ בנויה כפלנטה מרוקאית סגורה, אולי פוסט-מזרחית. היא מחזירה אותנו לרגע לפני שהפכנו לקטגוריה הפוליטית "מזרחים" ומדובבת את רוח הרפאים המרוקאית שמרחפת בין ירושלים להרי הריף, אולי מתגעגעת לספרד, ועכשיו בעיקר מרוסקת באשפתות האשכנזוקרטיה.

״זגורי אימפריה״ מטפלת בדברים שמעולם לא טופלו בצורה מיינסטרימית. קונפליקטים ומתחים בזהות המרוקאית עובדו לרוב בשפה אליטיסטית קולנועית וסינמטקית, כמו למשל בסרטים "שחור" או "שבעה". דווקא בגלל המיינסטרימיות החשופה, הסחית-רדיקלית, האפקט של זגורי, כשהוא חובר לפערים הלא-מטופלים שהשאירו ״שחור״ ו״שבעה״, מייצר סגירה של מעגל חשמלי המנווט את המרוקאיות, בהמשך למילותיו של בן מימון, מהמציאות לפנטזיה. סגירת המעגל החשמלי הזה מעידה אולי על התחזקות של עצמאות סמנטית מזרחית: בשונה מהייצוג של סרטי הבורקס, שנעשו על ידי אשכנזים כמו יהודה ברקן וחיים טופול שהמציאו מזרחים גנריים שלא קיימים כאן, בסדרה הזאת מזרחים מייצגים מזרחים, הם מסמנים ומסומנים על ידי עצמם וזהו תהליך גדול של שחרור מהיסוד. 

מזרחים מייצגים מזרחים. מתוך ״זגורי אימפריה״
מזרחים מייצגים מזרחים (צילומסך מתוך ״זגורי אימפריה״)

 

אחת החוליות הסמנטיות המקשרות בין ״זגורי אימפריה״ ל״פאודה״ היא הדמות של מחמוד, הבחור הבדואי שמנהל רומן עם האחות הבכורה במשפחת זגורי. הקשר הזה מייצג את הכניסה/חדירה של הערבי לתוך הפלנטה המרוקאית-מזרחית הקדושה, לאימפריה של בבר זגורי. פאודה, לעומת זאת, מייצגת את החדירה של מזרחים לתוך הפלנטה הקדושה של הערבים – למשל באירועים משפחתיים, בסצינה הפותחת של העונה בה מחללים את קדושת האירוע ברצח של בעל השמחה. הכניסות ההדדיות למרחבים אלה של אלה מייצגות בעצם פלישה תת-קרקעית של מזרחים וערבים ללב הפריימטיים המיינסטרימי-סחי, ואגב כך מנרמלים את הנוכחות הויזואלית שלהם ומנרמלים את הנוכחות של השפה המרוקאית והשפה הערבית הפלסטינית. למעשה, מתרחשת מהפכה ייצוגית של ערבים ומזרחים (שאת ההתחלה שלה אפשר לסמן בסיום של ״עספור״, שעוד מכרה לנו דימוי של מזרחים מטומטמים).

 

״וואי איזה כיף לך שאתה יודע ערבית"

ההצלחה של פאודה מצטרפת ומאיצה תהליכים שבהם השפה הערבית משנה את מעמדה כלפי מעלה. ראו למשל מתוך הכתבה הזאת ב״הארץ״:

מנהל בית הספר ללימוד ערבית של חברת ׳מינרוה׳, אסף גולני, מדבר על עלייה של מאות אחוזים בביקוש בשנים האחרונות. מורה לערבית המלמד במרכז הבין־תרבותי ובמוזיאון האיסלאם, ד"ר אנואר בן־בדיס, מספר: ׳אני מקבל בין שלוש לארבע הצעות עבודה בכל יום ונאלץ לסרב׳. (כותב שורות אלו נמנה עם תלמידיו של בן־בדיס) 

גם אני יכול להעיד מלימודיי לתואר בשפה וספרות ערבית, שמספר התלמידים בחוג עולה בהתמדה משנה לשנה. במקביל, אני מקבל יותר ויותר תגובות חיוביות מכל מיני מכרים וחברי משפחה על כך שאני מדבר ערבית. גם סטודנטים מהחוג שלי שכבר עובדים כמורים לערבית בחטיבות ביניים בירושלים מדווחים בהתמדה ש״פאודה״ מכה גלים במוטיבציה של תלמידים רבים, אם תרצו מדובר בעיקר מזרחים, ללמוד ערבית. דווקא בגלל העלייה של המורכבות המזרח-תיכונית, בין האביב הערבי לדאעש, יותר ויותר אנשים אצים רצים ללמוד ערבית ואין שבוע שאני לא מנהל שיחה עם מכר על הרצון הממשי שלו ללמוד את השפה.

fauda
לערבי יש פנים (צילומסך מתוך ״פאודה״)

בהמשך, כותבת הגר בוחבוט ב״עכבר העיר״: 

חצי שנה אחרי שהועלתה הצעת החוק האווילית מטעם ׳ישראל ביתנו׳ לביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל, הבחירה להציג כל כך הרבה ממנה על המסך הקטן אינה מובנת מאליה, בייחוד משום שלא מדובר ברחשי רקע קישוטיים לשם האמינות, אלא במרבית הדיאלוגים לאורך הפרק.

אם החוקר יונתן מנדל טוען שהערבית בישראל מצומצמת רק לערבית רזה ובטחונית, ניתן לטעון ש״פאודה״ מרחיבה את גבולות השפה הערבית במדינה, ודרכה אנחנו נחשפים לערבית יומיומית של שמחות ושל יחסים בין אנשים – הערבי הופך לממשי, בעל פנים ונשמה, בכל המישורים הסחים של מדינת ישראל (וסחיות, כמו שמסביר לנו אמן המידע יואב יעקב ליפשיץ, היא עניין רדיקלי מאוד).

יש עוד אינסוף דברים לומר על שתי הסדרות האלה, ואני בטוח שעוד ידובר בהן רבות. אך כסיכום ביניים, ״פאודה״ היא חלק מעליית הייצוג של מזרחים וערבים ושל השפה הערבית על המסך – דבר משמעותי מאוד לאור העבודה שמזרחים וערבים סובלים מאי-שוויון חזותי מול הגבר הלבן, שמתגעגע לאירופה בצורה אלימה בעודו במזרח התיכון. דווקא בתוך התופת של ״פאודה״ נוצרת אפשרות לכונן ערבים כאנושיים כבני תרבות המתמודדים עם מצבים מורכבים בחייהם, ולהפוך אותם לדמויות מלאות.

״פאודה״ ו״זגורי אימפריה״ הופכות את הטרגדיה המזרחית והפלסטינית לחומרי חיים גמישים שזורם בהם דם אמיתי של כאב, זהו הכאב של הייצוג שלנו שמתחיל להפציע ולהציף את הרחובות המכוסים טיפקס לבנבן ורעיל. דרך הכאב הזה משתנה האופן בו אנו מיוצגים בעולם, ניתנות לנו מילים ואנחנו חוזרים לקדמת הבמה כבעלי בתים של עצמנו, כריבונים. אולי לראשונה ניתנת לנו עצמאות סמנטית. בהמשך כמובן, יש לקוות ששינוי אי-השוויון הוויזואלי ישנה את האופן בו אנו מדמיינים את עצמנו ויעזור לנו לנהל בריבונות את הפרויקט הסמנטי של עצמנו, וזו כבר, התחלה של חירות אמיתית.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שושן

    "זהו הכאב של הייצוג שלנו שמתחיל להפציע ולהציף את הרחובות המכוסים טיפקס לבנבן ורעיל" – מציע לשנות את הסיומת היהירה שבחרתם ל: לא פעם ראשונה שמופיע בהעוקץ…
    הגזענות המובנית בכתיבתו של אדון טובי מגעילה אותי מזמן, ומעוררת שאלות לגבי הכיוון הגזעני-ההפוך שבחר לו העוקץ בזמן האחרון. מכתיבה אינטליגנטית ולא מתקרבנת על נושאים חברתים של מקימיו של האתר , עברתם לקידום אותם "מיזרחיסטים מקצוענים", ששמים את יהבם על ליבוי של גזענות בוטה נגד האשכנזים באשר הם, ראו את הדוגמא הבוטה של היום: "טיפקס לבנבן ורעיל" – גדולים!!! ממש קידמתם את מצבם של המיזרחים אחרי שקבעתם שכל האשכנזים עם טיפקס רעיל. איזה הברקה!

  2. דןש

    האם הסדרה פאודה תביא לקץ הרצח ההדדי של בני אדם החפים מכל פשע. שהם הנפגעים העיקריים מהמצב האלים השורר בתחומנו ובתחומי שליטתנו.
    האם ניתן לעצור את הטרור מחד ואת התגובה מאידך ? כאשר אנחנו מצויים על הגלגל וכבר אין חשיבות למי ש"התחיל" ראשון.
    אני מקווה שהצופים מכל הצדדים יבינו שלא זו הדרך ואם חפצי חיים אנו חייבים לעצור ומיד.

  3. נטליה קוצקי

    למה ריבונות (בכותרת)? מה ריבוני ב"פאודה", שנוצרה על-ידי יהודים על בסיס חוויותיהם כלוחמים באינתיפאדה? זה כמו סדרה על מזרחים שהייתה נוצרת על-ידי מדכאי מרד ואדי סליב או הפנתרים השחורים.

    "״פאודה״ ו״זגורי אימפריה״ הופכות את הטרגדיה המזרחית והפלסטינית לחומרי חיים גמישים שזורם בהם דם אמיתי של כאב, זהו הכאב של הייצוג שלנו שמתחיל להפציע ולהציף את הרחובות המכוסים טיפקס לבנבן ורעיל."

    "שלנו"? שלך ושל הפלסטינים, כאילו? ודימוי הטיפקס, נו טוב.

  4. בן דוד

    לכותב, מה לקחת? תשמע, כל המזרחים – מלבדך ועוד כמה ספרדים תורנים כמוך- הם יהודים ציוניים לאומיים, כולנו מצביעים לליכוד ולש"ס, ורואים בערבים אויב שרוצה בחיסולנו ובחיסול מדינתנו היהודית. אז למי אתה מדבר? לרגשי הנחיתות שלך?

  5. עמיר

    טיפקס לבנבן ורעיל? האם הכותב מאמין שהתרופה לגזענות אחת היא בגזענות אחרת? אם כן אז טעות בידו. הגזענות נגד אשכנזים איננה תרופה אלא רק הנצחת מאבק הגזעים המיותר והבזוי באשר הוא.

  6. מזרחי שחום חלק

    וואלה איזה מזל שבמשך שנים המזרחים היו מדוכאים ומה שצריך כדי לשחררם היה סדרה בכבלים! אם הפנתרים היו יודעים הם היו עוזבים את הקטע הזה של הפגנות ופעילות ציבורית וריצה לכנסת והיו ישר מגישים פיילוט לקשת!

  7. תודה על המלצות הצפייה

    לא ראיתי את "פאודה" ואולי עוד אראה, אם כי רשימת הקרדיטים בפיסקה הראשונה של ערך הויקיפדיה על הסדרה דוחה ולא מעודד צפייה… בזה היא שונה מאד מ"זגורי" שנוצרה בראש ובראשונה ע"י מזרחיםות.