כך הסתיימה המסיבה של טאג׳ הארון

בשישי בערב חבר וקולגה שלי, טאג' הארון, עשה מסיבה לכבוד קבלת התואר בממשל ופוליטיקה, עליו עמל למעלה מארבע שנים ב-IDC. את המסיבה הוא מתכנן כבר הרבה זמן, והוא הזמין אליה את חבריו הרבים, כולל כמה עשרות שניצלו את חופשתם הקצרצרה מכלא "חולות" על מנת לשמוח בשמחתו. המסיבה הייתה מרגשת מאוד: אנשים שונים סיפרו סיפורים על טאג' ועל פעילותו רבת השנים למען קהילתו ולמען מבקשי המקלט בישראל; טאג' עצמו סיפר כיצד כנגד כל הסיכויים הצליח לייצר לעצמו עתיד ודיבר על השותפות הגדולה ועל הסיוע שקיבל לאורך הדרך מחבריו ומקהילתו.

כמה דקות אחרי שטאג' סיים לדבר והתחילה מוזיקת ריקודים, התפרצו למסיבה שוטרים עירוניים, שוטרי מג"ב, שוטרי הגירה ואנשי סיירת הבטחון של עיריית תל אביב, כיבו את המוסיקה, ודחקו במאות האנשים שהגיעו למסיבה, כולל נשים הרות וזאטוטים, לצאת לתוך מחסום מאולתר – מסדרון צר בצורת קונוס ביציאה מהאולם. השוטרים נכנסו עם כפפות על הידיים, משל היו האנשים במסיבה חולים במגפה מדבקת, ושוטרי מג"ב נכנסו אוחזים ברובי סער מסוג M16 ומחסניות ב"הכנס", כאילו הם עתידים בכל רגע להסתער על מעוז של דעאש. בחוץ עמדו עוד כמה עשרות שוטרים, חלקם על סוסים, כאשר כולם מגויסים למשימה בעלת החשיבות העליונה – לבדוק אשרות שהייה לאנשים שעוברים במחסום המאולתר.

כמעט מיותר לציין שאת המשימה החשובה הזאת הם ביצעו בנחישות אין קץ, אך באופן סלקטיווי למדי, כאשר כל בעלי צבע עור בהיר עוברים את המחסום באין מפריע (למרות אחוז גבוה של זרים במסיבה) וכל מי שצבע עורם כהה מעוכבים בו. אותי הרשימו במיוחד סיירי הביטחון של עיריית תל אביב (שממומנים על ידי תושבי העיר במס ייעודי שנוסף רק לאחרונה), שהתגייסו למשימה החשובה, למרות התחייבות חד-משמעית של העירייה שסיירים אלה לא יפעלו יחד עם משטרת ההגירה.

40 מטר מערבה ממקום האירוע, ברחוב בני ברק פינת הגדוד העברי, אין תאורה כבר חודשים, זורם ביוב, ומעבר החצייה לא מסומן, 200 מטר מזרחה, מתחת לגשר ההגנה, יש שתי תחנות סמים שעובדות מסביב לשעון ותאורת מעבר חציה שאינה פעולת. אף אחד מאלה לא נראה רלוונטי לסיירי הביטחון שעוברים שם כל העת (וגם לא לעירייה שמתעלמת מפניות בנושא), אבל לחרב מסיבה שבה אנשים מצאו מעט שמחה בתוך חייהם מלאי הקשיים – זו עדיפות ראשונה במעלה.

כוחותינו, אם דאגתם, שבו הביתה בשלום, והשלל היה מרשים לכל הדעות: מעצר של חמישה אנשים שאשרתם לא הייתה בתוקף – ביניהם בחור צעיר שנכנס לישראל כקטין וסיים רק לפני כשנה את כיתה י"ב – הרבה מאוד מאוד צער ותסכול, ואדם אחד שביקש לחגוג את סיום התואר שלו, ויזכה, כפי הנראה, לקבל חברים חדשים בכלא.