ראובן אברג׳ל: כולנו אנשים חפצי חיים

נאומו של ראובן אברג׳ל בהפגנה לציון 48 שנים לכיבוש
ראובן אברג׳לראובן אברג׳ל

מנהיג חברתי ולוחם זכויות אדם ממייסדי ומנהיגי תנועת הפנתרים השחורים, חבר ופעיל בתנועת תראבוט

ערב טוב לעוכרי ישראל.

אין מקום לדבר בהיגיון. אם אנחנו כאן עומדים ומנסים לדבר בגנות המציאות הבלתי נסבלת שלנו, אני חושב שהמערכת הפוליטית היתה מעדיפה שנהיה באיזו מסגרת טיפולית. אבל אנחנו מסרבים לקבל טיפול מן הסוג הזה.

מדינת ישראל יצרה עובדה קשה מאד שאנחנו מתמודדים איתה מזה עשרות שנים ומאז 1947 אנו עדים להתנהגות בלתי נסבלת, ברוטאלית, אלימה ובלתי אנושית במסגרתה היהודים האחרונים עלי אדמות מתנהגים כמו שהתנהגו אחרים אליהם קודם לכן. אותם יהודים, שחוו את הרדיפה ואת השואה ושמדברים בגנות אותה אלימות שכמעט והביאה להכחדתם, מתנהגים באותה הדרך שהקלגסים התנהגו כלפיהם.

אני נמצא פה הערב לא כנציג המזרחים, אלא כעוכר ישראל. אני רוצה לומר לכם שאני בא ממקום בו היהדות שרדה אלפיים שנה תחת המטרייה האיסלאמית. היא היתה עדה, היתה קהילה, היתה עם בתוך הקהילה האיסלאמית ולא סבלה מרדיפה, מפוגרומים או מאובדן זהות. התרבות שלנו נשמרה על אותו בסיס איסלאמי והנה, כאן אני נרדף על ידי אותם אנשים שמדברים בשם היהדות. אני מסרב להיות יהודי כאותם אנשים שמדברים בשם היהדות.

אני פונה כאן לכל אזרח במדינת ישראל, אם הוא חפץ חיים, אם המדינה הזו חפצת חיים, יש להבין שהדרך בה המדינה מובילה אותנו היא הדרך לאבדון, לסוף הדרך שלנו. נכון שיצא לי הרבה פעמים לומר ״זכות שיבה לפלסטינים למולדתם וזכות שיבה ליהודים למולדתם (כמובן מי שיבקש לחזור)״. אם כבר נוצר מצב בו אין לנו ברירה ואנחנו חיים ביחד, לא יעזור לאף אחד, אז המקום הזה צריך להיות נקי מאותם גזענים ומאלו הגורמים לנו להתנהל כפי שאנחנו מתנהלים.

מתנהגים כאילו הסיפור מתחיל במלחמת ששת הימים. אנחנו טועים: ב-48׳ היינו הרבה יותר ברוטאלים. ב-67׳ חיקינו את מה שעשינו ב-48׳. היום, בשנת 2015, אנחנו מחקים את מה שעשינו קודם לכם ונתלים על עלים יבשים, כמו בר כוכבא, כמו אלילי שקר ומשיחי שקר

אני לא רוצה לדבר על ילדים בני שמונה עשרה. יש לי נכדים בצבא ואני מתנגד שיהיו בצבא, אבל החוק חייב אותם להיות שם. אני אומר לנכדים שלי: אוי ואבוי אם תתנהגו כמו אותם קלגסים, לא לזה חינכתי אתכם.

אמנם אנחנו פה מיעוט, אבל המסר שלנו הוא מסר אחד: די לכיבוש. די לגזענות. די לאפליה. די להפרדה. די לנסות ולהפריד בינינו – מזרחים, אשכנזים, ערבים, נוצרים, יהודים. אין הבדל בין שום דת, לאום, גזע, מין ומגדר. אנחנו כאן אנשים חפצי חיים.

אני קורא לכל אדם במדינה הזו שלנו להתעורר, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו בימים הנוראים, בהם אנחנו נהיה נרדפים. תתעוררו. מתנהגים כאילו הסיפור מתחיל במלחמת ששת הימים. אנחנו טועים: ב-48׳ היינו הרבה יותר ברוטאלים. ב-67׳ חיקינו את מה שעשינו ב-48׳. היום, בשנת 2015, אנחנו מחקים את מה שעשינו קודם לכם ונתלים על עלים יבשים, כמו בר כוכבא, כמו אלילי שקר ומשיחי שקר. זה הסוף למשיחיות. אנחנו קוראים לכולם להיות יד אחת, איש אחד.

תודה רבה, ערב טוב, די לכיבוש.

צולם על ידי הטלוויזיה החברתית. לנאום של איימן עודה באותה הפגנה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    מסכים על כל מילה

  2. אורית

    איש גדול. דברים קשים וחדים כדורבנות וכל כך צודקים.

  3. עמית

    זה עדיין הכרחי בימינו להסביר עד כמה שיקרית ובורה אמירה כגון ״היא היתה עדה, היתה קהילה, היתה עם בתוך הקהילה האיסלאמית ולא סבלה מרדיפה, מפוגרומים או מאובדן זהות. ״ או שזה כבר מיותר?