• logo-1
    הנהירה לדובאי
    כך הופך הביקור בדובאי לחלום חייהם המוזהב של המונים
  • logo-1
    טיול שורשים
    מוסדות גרמניים משותקים עקב החלטת הפרלמנט בנוגע לבד״ס

להציל את המורשת התרבותית הפלסטינית

כיצד האוכלוסייה הפלסטינית בישראל מנסה לשמר ולהציל את שורשיה ההיסטוריים ומורשתה התרבותית? מתוך הספר החדש "זהות, נרטיב ורב-תרבותיות בחינוך הערבי בישראל"
קוסאי חאג' יחיא ובועז לב-טוב

בסוף שנות התשעים נכתבה תכנית חדשה להוראת ההיסטוריה בבתי הספר התיכוניים הערביים הממלכתיים. מחברי התכנית קיבלו על עצמם את ההתמודדות עם האתגר הקשה של שילוב פרקים המוקדשים למגוון נושאים, כגון התנועה הלאומית הערבית, הסכסוך הישראלי־ערבי, העם הפלסטיני במדינת ישראל. התכנית החדשה מבטאת התקדמות ניכרת בכך שהיא כוללת את הצגת הנרטיב הפלסטיני ביחס למכלול האירועים שהתרחשו בשנים 1948-1949 וסקירה של התמורות הפוליטיות שהתרחשו בקרב הפלסטינים בישראל. עם זאת היא אינה מגיעה לכדי הצגת נרטיב פלסטיני עצמאי מגובש וכולל, וכך נותר פער גדול בין יעדם המוצהר של מחברי התכנית ־ לקדם הוראת היסטוריה ייחודית של הפלסטינים בישראל ־ ובין המציאות שעדיין שוררת בלימודי ההיסטוריה ברוב בתי הספר הערביים הממלכתיים.

בצד תהליך השינוי במערכת החינוך, ייתכן שניתן לזהות סימנים ראשונים לשינוי בהתייחסות להיסטוריה ולתרבות הפלסטיניות גם בשדות תרבותיים ציבוריים מרכזיים נוספים. בשדה האמנות והמוזיאונים הציבוריים בולטות ההתייחסויות והתגובות הרחבות והחיוביות שמעוררת הגלריה באום אלפחם בשיח הציבורי הישראלי ובחלקים רחבים של הממסד האמנותי, האקדמי והממשלתי. הביטוי המעשי והחשוב של התייחסויות אלו הוא התמיכה הקבועה שהגלריה זוכה לה מתקציב משרד התרבות. אמנם נראה שהתקציב הממלכתי הקטן ורוב התגובות וההתייחסויות הציבוריות מכוונות לפעילויות הגלריה בתחומי האמנות, אולם חשוב להדגיש שגם עשייתה החשובה בתחום תיעוד השורשים ההיסטוריים הפלסטיניים מעוררת תגובות רחבות וחיוביות ביותר.

לאור תגובות והתייחסויות אלו, ועבודתם הרחבה והרצינית במיוחד של מייסדי הגלריה ופעיליה, אפשר לקוות שהם יצליחו בשנים הקרובות להתגבר על הקשיים הניכרים בגיוס הכספים הנדרשים ולהוציא לפועל את תכניותיהם המרשימות בנוגע למבנה, מגוון האוספים ותחומי הפעילות המתוכננים למוזיאון. על פי תכניות אלו נראה שמוסד זה יתייצב כמוזיאון ציבורי מרכזי לתרבות ולהיסטוריה הפלסטיניות, שיזכה להכרה ותמיכה מצד מוסדות תרבות בינלאומיים. יש לקוות שהקמתו של מוסד כזה תשפיע גם על הממסד התרבותי הממשלתי, ולראשונה יזכה מוזיאון פלסטיני להכרה ולתמיכה ממלכתית של ממש כחלק מהקשת הרחבה של מוזיאוני התרבות וההיסטוריה הפעילים בישראל.

"נדרש שינוי עמוק ומהותי בהדרה המוחלטת ובייצוג השולי של ההיסטוריה והתרבות הפלסטיניות במוזיאונים ההיסטוריים ובמרכזי התרבות הקיימים במדינת ישראל, וכן הקצאת תקצוב ממלכתי ניכר להקמת מוזיאונים ומרכזי תרבות, שיוקדשו בעיקר להן. יש לקוות שעדיין ניתן לחולל שינוי גם בהגדרת גבולותיה של המורשת ההיסטורית של מדינת ישראל במסגרת התכנית הממשלתית החדשה, הרחבה ובעלת המשמעות, לשיקום תשתיות המורשת הלאומית הפלסטינית והצלתן".

תהליכי השינוי בעמדת הממסד החינוכי והתרבותי הממשלתי עדיין בתחילתם, ובשנים האחרונות קשה להתעלם מכמה פעולות ממשלתיות וחוקים, ביניהן "חוק הנכבה" ופסילת הספר "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר" על ידי משרד החינוך, אשר מבליטות את הניגודים בין המצוי לרצוי. פעולות אלה מבטאות ניסיונות רציניים מאוד לבלום ולהסיג לאחור את התהליכים החשובים הללו. יש לפעול להפסקת הניסיונות הללו, ונדרשת התקדמות ממשית בתהליך של הכנסת ההיסטוריה והמורשת התרבותית הפלסטיניות לתכניות הלימוד של בתי הספר הערביים הממלכתיים, עד שהן יתפסו מקום מקביל למקומה של ההיסטוריה והתרבות היהודיות בבתי הספר הממלכתיים היהודיים. נדרש גם שינוי עמוק ומהותי בהדרה המוחלטת או בייצוג השולי של ההיסטוריה והתרבות הפלסטיניות במוזיאונים ההיסטוריים ובמרכזי התרבות הקיימים במדינת ישראל, וכן הקצאת תקצוב ממלכתי ניכר להקמת מוזיאונים ומרכזי תרבות, שיוקדשו בעיקר להן. יש לקוות שעדיין ניתן לחולל שינוי גם בהגדרת גבולותיה של המורשת ההיסטורית של מדינת ישראל במסגרת התכנית הממשלתית החדשה, הרחבה ובעלת המשמעות, לשיקום תשתיות המורשת הלאומית הפלסטינית והצלתן.

גיבושה וחוסנה של קבוצה חברתית מתבססים בדרך כלל על קשת זיקותיה למערכת תרבותית נבדלת, היוצרות את זהותה התרבותית הייחודית. החינוך הפורמלי בבתי הספר ופעילויות חינוכיות־קהילתיות בלתי פורמליות הם האמצעים העיקריים לבנייה וחיזוק של הזהות התרבותית והלאומית של בני הנוער. שמירת המורשת התרבותית הלאומית תלויה לחלוטין בתהליכי ההעברה הבין־דוריים, שחלק מהותי ומרכזי מהם מתבצע באפיקי החינוך השונים. מחקרים רבים מצביעים על חשיבותן של גישות חינוכיות המעודדות ומחזקות את נטיית הלומדים להכיר את ההיסטוריה ואת המורשת התרבותית הייחודית שלהם. ברוח זו יש להבטיח שמגוון אפיקי החינוך של בני הנוער הפלסטינים בישראל יחשפו ויקרבו אותם למכלול מרכיביה של התרבות הפלסטינית, אגב הבלטת מקוריותה והתמקדות באמונותיה וערכיה המושרשים, היכולים להעשיר את כל היבטי חייהם.

התלמיד הפלסטיני במערכת החינוך בישראל אמור להיות מודע לכך שהוא חלק מחברתו ומעמו

עטיפת הספר
עטיפת הספר

ומשתתף אִתם בזיכרונות העבר, באירועי ההווה ובשאיפות לעתיד. חיזוק הזהות התרבותית של התלמידים הפלסטינים חשוב מאוד גם מבחינת תפקודם העתידי במסגרת החברה הישראלית. רק תלמידים הזוכים למכלול המרכיבים של המערכות התרבותיות הכלליות והפרטיקולריות הרלוונטיות לחייהם ולזהותם ההיסטורית, מתאפשרת התקדמותם לאזרחות מלאה ותורמת בחברה הרחבה הסובבת את קהילתם. החינוך למען חיזוק הזהות התרבותית הפרטיקולרית והעמקתה זוכה, משום כך, לתפקיד מרכזי ורב חשיבות בכל החברות השואפות לקידום ולהתפתחות.

לסיכום, חלקים גדולים של הממסד הממשלתי ושל הציבור היהודי בישראל חייבים להשתחרר מהתפיסה שלפיה תיעוד, שימור והנחלה של ההיסטוריה והמורשת התרבותיות הפלסטיניים מסכנים את חוסנה של מדינת ישראל. עליהם להבין ששותפות אזרחית אמתית תוכל להיווצר רק על בסיס שוויון תרבותי ממשי. במקום ניסיונות ההכחשה ומדיניות ההדרה, נדרשות תמיכה רחבה במיוחד והתגייסות משותפת לפעילויות השימור, התיעוד וההנחלה של ההיסטוריה והמורשת התרבותית הפלסטיניות, כחלק חשוב של ההיסטוריה והתרבות של הפלסטינים אזרחי ישראל.

מתוך המאמר "ההיסטוריה שלנו: יוזמות של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל לתיעוד, לשימור ולהנחלה של שורשיה ההיסטוריים ומורשתה התרבותית". המאמר נכלל באסופה "זהות, נרטיב ורב-תרבותיות בחינוך הערבי בישראל" בעריכת ח'אלד עראר ועירית קינן (הוצאת פרדס, 2015).

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.