ועד עובדים טוב, ועד עובדים רע

מדוע ההבחנה בין ועדי עובדים ״טובים״ ו״רעים״ היא מלאכותית ולא סולידרית
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

בראיון ארוך ומעניין שעורך גיא רולניק עם ההיסטוריון פרנסיס פוקויאמה, עם צאת ספרו החדש "Political Order and Political Decay", מתעקש רולניק להבחין בין איגודים מקצועיים טובים הדואגים לכלכלה, דוגמת האיגודים במדינות סקנדינביה, לבין איגודים מקצועיים רעים, דוגמת האיגודים בארצות הברית ואיטליה, הדואגים לאינטרסים של חבריהם. רולניק לא מרפה, פוקויאמה נשאל את השאלה בנושא זה שלוש פעמים. אולם פוקיאמה מסרב לקבל את ההבחנה העקשנית הזו, וחוזר ואומר לרולניק, בין היתר, "אני לא מטיל את כל האשמה על האיגודים, בסך הכל באמריקה רוב הכסף הולך להגנה על תאגידים ולא על איגודי עובדים".

מעבר להבחנה בין ארגוני עובדים טובים לרעים, שנוהגים לטפח ב"דה מרקר", תוצאות מחקר שערכו פלורנס ג'מוט וקרולינה אוסריו ביוטרון, חוקרים בקרן המטבע הבינלאומית, שהתפרסם לאחרונה, מצביעות על כך ששיעור נמוך של התארגנות עובדים הוא מרכיב מרכזי בהיווצרותו של אי שוויון הולך וגדל. הם מצאו שירידה בשיעור העובדים המאורגנים מסביר מחצית מהעלייה בהכנסתם של העשירון העשיר ביותר, ומחצית מהעלייה במדד ג'יני, מדד של אי שוויון בהכנסה. שיעור התארגנות נמוך גם קשור לירידה בחלוקת הכנסות בין עשירים לעניים. כמו כן, המחברים מציינים שאין ראיות לכך שעלייה בשיעור העובדים המאורגנים או העלאה של שכר המינימום גורמים לעלייה בשיעור האבטלה.

ההסברים שמציעים המחברים הם ששיעור התארגנות נמוך גורם לירידה בכוח המיקוח של העובדים, ירידה המאפשרת להנהלות להעסיק עובדים בשכר נמוך ולתגמל את המנהלים בחבילות שכר ובונוסים נדיבים. וכן ששיעור התארגנות עובדים נמוך, משמעותו כוח פוליטי קטן יותר והשפעה קטנה יותר על מדיניות כלכלית וחברתית של חלוקת עושר והכנסות. המחקר בחן נתונים משנת 1980-2010.

מי שמעוניין בצמצום אי שוויון וחברה סולידרית יותר, צריך לתמוך בהתארגנות עובדים בארגוני עובדים, לא ארגוני עובדים מתחזים מטעם ההנהלה, דוגמת אלה שהקימו הנהלות "אמדוקס", ו"מנורה מבטחים", אלא ארגוני עובדים אותנטיים. הגברת תחרות ומאבקים על הורדת יוקר המחיה הם צעדים חשובים, אולם הם רחוקים מאד מההשפעה שיש להתאגדות עובדים על צדק חברתי.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. הילי

    מה שיפה זה שלפי ההבחנה הזו 'איגודים טובים' הם אלה שעושים מה שנקרא "שביתות פוליטיות", שביתות שחורגות ממאבק מקצועי ספציפי.

  2. ליכודניק

    אני מניח שרוב האוכלוסיה, מחוץ לחוג תלמידי איין ראנד בארץ, תומכים בועד עובדים:
    בארגונים בהם המנכ"ל מרוויח יותר מפי 10 מהעובד הממוצע
    בחברות פרטיות
    בארגונים שפועלים בשוק תחרותי

    נניח, אם חברה במשבר- ההנהלה (שמרוויחה בונוסים לפי עמידה ביעדים לטווח קצר) תרצה לפטר את העובדים הותיקים והיקרים, הועד הוא הגורם שיילחם להשאיר אותם- מה שעשוי להיות לטובת הארגון בטווח הארוך.

    הבעיה היא עם ועדי עובדים של עובדי הנמל, חברת חשמל, רש"ת, כי"ל וכו'. אלו עובדים שבעצמם נמצאים בעשירון העליון- אז איך הועד עוזר לצמצום פערים?

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    אירגונים רעים הם אלה הדואגים רק לחבריהם ולא מפגינים סולדריות עם עובדים מוחלשים.. אירגןנים רעים הם המושחתים,ראה מקרה ועד עובדי התפעול של נמל אשדוד.
    אירגון ארצי רע הוא שאינו מתנהל בצורה תקינה ,שמשמש מוסד המספק ג׳ובים למקורבים ומקפצה לקבלת משרות מתגמלות בחברות עסקיות. שאינו מוגן על כלל העובדים במדינה. ראה מקרה ההסתדרות הכללית,שאינה כללית בכלל.