״ג׳בלייה של תל אביב״: סיור בשכונת הארגזים

אם רוצים בנייה לגובה, בואו נתחיל עם סביון, הרצליה פיתוח וכפר שמריהו. לא ברור למה הרעיון הסביבתי הזה עולה תמיד רק כשרוצים לקחת שטח שיושבות עליו שכונות חלשות.(גילה הרץ, אדריכלית וחברה לשעבר במועצת העיר תל אביב-יפו)

ביום רביעי האחרון השתתפתי בסיור בשכונת הארגזים בתל אביב, סיור של פעילות ופעילים חברתיים ופוליטיים אליו גם הצטרף ח״כ יוסי יונה, שלקח על עצמו לקדם את ענייניהם של התושבים. הסיור אורגן על ידי תושבות ותושבי השכונה ועל ידי עורך הדין עובדיה גולסטני המארגן ומייצג חלק מהתושבים. הסיפור של שכונת הארגזים הוא סיפור ארוך ומורכב של התעללות והזנחה, סיפור של חיבור בין הון לשלטון, של התנערות המדינה מאזרחיה והפקרת הרשות המקומית, עיריית תל אביב-יפו, את תושביה של השכונה.

עוד פרויקט של "פינוי-בינוי", שכאמור לעולם אינו מתרחש בשכונות הבתים צמודי הקרקע של העשירונים העליונים של תושבי העיר, אלא בשכונות שהרוב המכריע של תושביהן מזרחים, שכונות שהופקרו והוזנחו מאז הקמתן על ידי הרשויות המקומיות, כאשר העומדים בראשן מצהירים ללא בושה שהם "מייבשים את השכונה" בכוונה: מונעים ממנה תקציבי תחזוקה ופיתוח על מנת לזרז את סילוקם.

לפני למעלה מעשרים שנה, ב-1992, ערך ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, ביקור בשכונה. למראה תנאי החיים וההזנחה, אמר רבין "לא ייאמן שאנשים חיים ככה, זה מזכיר לי את ג'בלייה". מאז לא השתפר מצבה של ג'בלייה וגם לא של שכונת הארגזים. אולם יש לציין שהמדינה ועיריית תל אביב, שהזניחו את תושביה, מצאו לשכונה בכל זאת שני שימושים, בשכונה נערכים מעת לעת תרגילי ניווט של יחידות עלית של צה"ל בין הבתים וזאת בשל דמיונה הרב, כפי שהעיד ראש הממשלה, למחנה פליטים. העירייה מצידה מסיעה לשכונה תורמים עשירים על מנת להזדעזע ממצבה של השכונה ולשכנעם לתרום מכספם למטרות חברתיות. כסף, שתושבי השכונה המשמשים ניצבים בהצגה משפילה זו, לא זוכים ליהנות ממנו.

ההיסטוריה של פרויקט "פינוי-בינוי" בשכונת הארגזים החלה עוד בשנת 1993. לאחר ניסיונות כושלים שונים למימוש הפרויקט, זכו במכרז לפני 16 שנים החברות הקבלניות פרידמן חכשורי ואביוד. משמעות "פינוי-בינוי" בשכונת הארגזים היא שהמדינה בעצם מעבירה ליזם את הקרקע עם התושבים החיים על אותה קרקע ומעניקה לו את הסמכות לפנות אותם בתמורה לזכויות בנייה, שרק הולכות וגדלות עם השנים, ומניבות מאות מיליוני שקלים לקבלן.

ההיגיון של פרויקט בינוי הוא פשוט. התמריץ של הקבלן הוא מצד אחד לצמצם ככל האפשר את מספר המשפחות הזכאיות לפיצויים ולהעניק למשפחות הזכאיות פיצויים נמוכים ככל האפשר, ומצד שני לסחוט מן הרשויות הגדלת אחוזי בנייה רבים ככל האפשר. ההיגיון הזה שולט גם בשכונת הארגזים. לאחרונה נכנס לפרויקט שחקן חדש, טייקון הגז והפינויים יצחק תשובה.

תשובה, השותף החדש של חכשורי, אינו סובל ממצוקת מזומנים והוא בעל ניסיון מוכח בפינוי אלים, של תושבים מבתיהם באמצעות כוח שיטור מדינתי שהוא מממן לפעולות מסוג זה. נראה שהפינוי האלים של תושבים מהשכונה יעלה מדרגה בזמן הקרוב. בחודשים הקרובים עומד גם להיסלל בשכונה כביש רחב ממדים ברוחב של 32 מטרים, שיחצה את השכונה לשתיים ולמעשה יקבור מתחתיו חלק מבתי השכונה. התושבים ואנשים התומכים בהם מתכוננים למאבק ציבורי וארגון פעולות מחאה נגד סלילת הכביש ונגד צעדי פינוי התושבים מבתיהם. אחד הדברים המעודדים בסיור, מלבד נחישותם של תושבי השכונה, היה תמיכתם של מפוני שכונת גבעת עמל ותושבי שכונת כפר שלם ונציגם חבר מועצת העיר, אלי מדואל, בתושבי שכונת הארגזים.

מחקר מפורט ומעמיק על היסטוריה של פרויקט "פינוי בינוי" של השכונה, נכתב בשנת 2003 עבור "מרכז אדוה" על ידי עינת פישביין.