• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

שושנה ארבלי-אלמוזלינו, זו שהצילה אותנו

זיכרון אישי אוהב משרת הבריאות לשעבר, שנפטרה החודש // מדור פוסט מורטם

לפני כחודש, ב-12 ביוני, נפטרה שרת הבריאות לשעבר, שושנה ארבלי-אלמוזלינו. מה כבר ידענו על האשה הזאת? לכאורה, שרת בריאות בעלת מבטא עיראקי בולט, שדמותה כיכבה בחיקויה של רבקה מיכאלי אחרי בחירות 1988, וכמובן – חיסוני הפוליו המרירים של שנות השמונים.

אלו בעלי הזיכרון הקצר, פרחי היפסטרים וכדומה, יזכרו אותה בעיקר בגלל השיר המכוער של להקת הבילויים משנת 2007, בו הם שרים: "שוש אלמוזלינו, היתה צריכה להיות סגורה אצלי באיזה כד. יש בה משהו שמתאים לכד" (כנראה שהאנשים היחידים שצריכים להיות סגורים באיזה כד הם ימי ויסלר ונעם ענבר מהבילויים). שנאתי את השיר הזה מהרגע הראשון ששמעתי אותו, מפני שאצלנו בזיכרון המשפחתי שושנה ארבלי-אלמוזלינו נחשבת לגיבורה, לאדם שמימש את האנושיות שלו בתקופה הקשה והאפלה ביותר של מדינת ישראל.

היא היתה אשה מזרחית וסוציאליסטית בתוך מנגנון הסתדרותי גברי ואשכנזי במיוחד, ועוד לפני "הרפורמות" שהגיעו אחרי ההפגנות בוואדי סאליב.

כך שושנה ארבלי-אלמוזלינו תיזכר אצלנו במשפחה:

ב-1955 הגיעה מובטלת עיראקית, אלמנה עם שלושה יתומים ממעברת פתח תקוה, בפעם המי יודע כמה ללשכת העבודה. כל השתדלויותיה בפני הפקידים הגברים, לא מהארץ שלה, לא דוברים את השפה שלה, וגם לא דוברים צרפתית ואנגלית כמוה – לא צלחו. שלושת יתומיה והיא עמדו בפני חרפת רעב בישראל של שנות החמישים. 

אלמוזלינו

עבודה לא היתה. לפחות לא לאלמנה ההיא. 

יום אחד הגיעה פקידה צעירה ללשכת פועלות רמת גן. האלמנה קלטה שהיא מהעדה שלה, פרצה בבכי, לקחה את שתי ידיה של הצעירה העיראקית ונישקה אותן, כשהיא אומרת בערבית: "את חייבת לעזור לי! בעיניים של הילדים שלי, אני אלמנה ואין לי איך וממה להאכיל את הילדים שלי. תני לי עבודה, כל עבודה. אני אעבוד קשה יותר מהגברים. את תראי! את לא תצטערי!".

האשה הצעירה החלה לבכות גם היא, והפנתה את האלמנה הצעירה, בערבית-עיראקית, לעבוד בעלית. היא עבדה במשמרות, גם בלילה, קשה יותר מכל גבר, במשך עשורים ארוכים. 

האלמנה העיראקית היא סבתא שלי, והפקידה העיראקית הייתה הגב' שושנה ארבלי-אלמוזלינו שנפטרה החודש.

תודה שהיצלת אותנו. 

יהי זכרך ברוך.

נדב פרץ הוא מנחה קבוצות במרכז רבין בנושאי גזענות ופוליטיקת זהויות בחברה הישראלית ומורה להיסטוריה בתיכון גימנסיה הרצליה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    שיטת חבר מביא חבר – עירקי מביא עירקי
    לכל אלו הכובלים על אפליה מדומה של בני עדות המזרח.

    1. ג. אביבי

      עד כמה גזענות וטמטום הולכים יחד?!
      (נעזוב את ה"כובלים" על אפליות)
      מדובר באלמנה אם 3 ילדים שפקידי לשכת התעסוקה האשכנזים לא חסו עליה במשך השנים הרבות ששהתה במעברה. היא התחננה לעבודה/פרנסה ונדחתה – לא כי לא הייתה עבודה (זאת הוכיחה גב' ארבלי אלמוזלינו) – אלא כי הפקידים האשכנזים הגזענים ואטומי הלב הללו דפקו את המזרחים כשיטה ובגיבוי כל מוסדות השלטון.
      וגאונים/צדיקים כאלה מטיפים לנו היום על אפליות לרעת אשכנזים ע"י העיראקים במעברות ובלשכת התעסוקה.

  2. זוהר

    מעניין, ואני זוכר את אלמוזלינו כשהיה חשש לפוליו וחיסנו את כל הילדים אבל מבוגרים לא חיסנו, כי הרופאים אמו שלא צריך, ואני זוכר שהיתה תמונה שלה בעיתון עם פה פתוח מקבלת טפטוף של חיסון לתוך הפה למרות שהיא היתה מבוגרת. אני גם זוכר שלמרות שהייתי ילד, זה הפתיע אותי.
    שאלתי את אבא שלי למה היא כן והם, ההורים שלי, לא אפילו שהם היו צעירים ממנה.
    אתם יודעים מה אבא שלי אמר לי? ככה זה מי שקרוב לצלחת, יש דרג ויש זרג וככה זה למרות שהיא צריכה לתת דוגמא ולהיות כמו כולם, לא אכפת לה כי היא שרה.
    וזה מה שאני זוכר מהאשה ה"צדקת" הזו. ניצול של המעמד שלה כדי לקבל חיסון בעוד שבני תמותה רגילים יכולים ללכת לחפש, שאין חיסון עבורם למרות שהם הורים מפרנסים לילדים קטנים ולקוות שלא ידבקו.