• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שריטה קשה ביהדות

המשטרה ואפילו השב"כ לא יכולים לעזור לנו בנקודת השבר הזו. זה הזמן של הרעיון, לא מספיקה ההוקעה. ההנהגה הרוחנית-פוליטית צריכה להתכנס לחשבון נפש מעמיק. זו הימנית ובמידה מסוימת גם השמאלית
מאיר בוזגלומאיר בוזגלו

ד"ר לפילוסופיה באוני' העברית ופעיל בקידום חינוך שוויוני, בקידום הוראת המתמטיקה ובחידוש מסורת הפיוט

אילו הייתי יהודי יותר טוב הייתי צם היום. השריטה ביהדות עם כל פגיעה בנפש שנעשית על ידי "דתיים" קשה מאוד. איך אמר לי בקיץ שעבר הרב ישראל מאימארן, אחרי שריפתו של מוחמד אבו חדיר: "אני חולה". בנקודת זמן זו אנו אכן מוקיעים ונותנים למשטרה לדבר. ואולם, המשטרה ואפילו השב"כ לא יכולים לעזור לנו עם השבר הזה. הם מגיעים מאוחר מדי, אחרי מעשה. גם ההוקעה לא ממש מספיקה.

כמו במקרה של רצח בתוך המשפחה, אנו מגלגלים את העניין למשטרה, והם לפי מיטב הבנתי חסרי אונים. הם יכולים לחפש את המצית, להשתמש בשרידי די-אן-איי  ולחשוף אותו – אבל זה לא מספיק. כאשר נלחמו במלריה, כתבתי הבוקר בעמוד הפייסבוק שלי, לא רדפו יתוש אחרי יתוש. חשוב לאתר את הביצה בה הם מקננים, ולאחר מכן לייבש אותה. עליה אפשר להקים יישוב עם ערכים סביבתיים שישכיח שהיתה שם אי פעם איזושהי ביצה. במקרה שלנו, הבדיקה הראשונית מעלה שהביצה כוללת בראש וראשונה את המסיתים. זה הזמן למצוא את השמות הפרטיים, מרעילי הבארות. בשלב השני צריך לצאת נגד השמן זית זך, השתקנים. אלו שממשיכים בדרשות פרשת השבוע כאילו ואין קונפליקט חומצי שמציב איום גדול על היהדות ועל היהודים. זה גם משיקולים פרגמטיים: ההצתה הבוקר היא פיגוע נגד ערבים, אבל מבחינת החיים שלנו בישראל הוא משרת את דעאש, ואת אל קאעידה ואת חמאס.

צריך להימנע מפתרונות קלים. טענות מסוג "אמרתי לך, זה הדתיים" לא מספיקות. ייתכן שתפקיד המאמינים הוא להסביר היטב שאלו לא הדתיים, אלא דווקא מחללי שם שמים. כמו כן, כדאי לא להשתמש בטרגדיה נוראה זו כדי לחסל חשבונות עם הימין. יש ויכוח נוקב וקשה בין ימין ושמאל. רוצים לומר שיש כאן נקודה נגדו, מקבל, אבל לא יותר. ימין ושמאל הן עמדות להילחם עם המצב כאן, וחשוב בהקשר זה להבחין בין עמדה שלא מסכימים איתה, לעמדה שנמצאת מחוץ לתחום. תארו לכם שמישהו יפריך את השמאל על ידי שיצביע על אודי אדיב שריגל בזמנו לטובת סוריה. הייתי מצפה מאיש ימין שלא יבחר בדרך קלה זו להכריע את הוויכוח, אלא יתמודד עם השמאל. הוא הדבר למה שקורה כאן.

זה הזמן של הרעיון. לא מספיקה ההוקעה. ההנהגה הרוחנית-פוליטית צריכה להתכנס לחשבון נפש מעמיק. זו הימנית ובמידה מסוימת גם השמאלית. השאלה לא רק מה אמרנו שהוביל בעקיפין לזה, ולא רק מה אמרנו והוביל באופן ישיר לזה. אלא בעיקר מה לא אמרנו. כיצד לא שינינו את מסגרת השיח. הרב פרומן זצ"ל מן היישוב בתקוע התחיל כאן משהו חשוב. היום אנו מבינים שלא מדובר ברב חולם חלומות סהרורי, או ליתר דיוק אנו מבינים שחולמים סהרורים יכולים לפתור מה שהכוח וחיל האוויר לא יפתרו. מפגשים בין ליברלים יהודים ומוסלמים מתונים הם בלי ספק תקווה גדולה, אבל זה לא מספיק. לייבוביץ' ז"ל, וייבדל לחיים ארוכים נושאי מורשתו כאבי רביצקי ואחרים, גם לא יספיקו.

לא, ממש לא מספיק לומר שהערבים הם גם בני אדם. צריכה להיות כאן החלפה של דיסקט. פרקטיקות דתיות צריכות להשתנות. לחזור לעיקרים, לפתוח מחדש את משמעות הטענה שהאל אחד.

כנראה שיעניין אותך גם: