להיפטר מהעיוורון המוסרי של החינוך הדתי

הרב צבי יהודה קוק טען בתוקף שתפיסת ״העם הנבחר״ ביהדות אין פירושה קריאת דרור לגזענות. מה קרה מאז בחינוך הדתי בישראל? על הבחירה הערכית הניצבת כעת בפני המחנכים הדתיים
אריאל הורוביץ

באפריל 1947 צד את עיניו של הרב צבי יהודה קוק מחזה שעורר בו בושה וכעס: הרב הישיש, ראש ישיבת מרכז הרב – ספינת הדגל של הציונות הדתית במשך שנים רבות – ולימים מנהיגה הרוחני של תנועת גוש אמונים, הלך ברחוב יפו בירושלים וראה חבורת נערים יהודים שפגעה ברוכל ערבי. נסער מן המראות כתב הרב קוק מכתב חריף למנהל בית הספר שבו למדו הנערים, ובו הביע זעזוע מן המעשה. כך כתב הרב קוק, בעיצומם של ימי הקמת המדינה:

נצטערתי ונתביישתי מאוד למראה עיניי זה. מציאות העובדה הזאת, שהכאיבתני והעליבתני, כאמור, מחייבת אותי להעירכם על הצורך בשימת לב חינוכית יתירה ומיוחדת לביטול אפשרויות שכאלה, גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי היישובי והמדיני, של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים.

נזכרתי במכתבו של הרב קוק בשבוע שבו התבצעו, יום אחרי יום, שני פשעי שנאה מחרידים – האחד במצעד הגאווה והשני בכפר דומא. היו שניסו לטעון שמדובר במעשים שעשו "עשבים שוטים", מיעוט קטן וקיצוני שאיננו מייצג את הרוב. אך מבט על המציאות הישראלית מגלה תמונה אחרת. חובה להפנות מבט אל הערוגה שבה צומחים העשבים השוטים הללו כדי לראות שהם אינם צומחים בחלל ריק. האלימות המילולית ברשתות החברתיות, שהולכת ומקצינה מאז ״צוק איתן״, מלמדת כי מאחורי המפגעים הבודדים ישנה רשת רחבה ותוססת של גזענות יהודית, שמביעה תמיכה במעשים הללו ושמחה עליהם. מאלף לראות שאם בעבר הדברים הללו נכתבו כטוקבקים אנונימיים באתרי חדשות, הרי שהפייסבוק שינה את כללי המשחק: הגזענות צעדה צעד קדימה והסירה את מסווה הבושה והאנונימיות. תגובות גזעניות נכתבות כעת בשם מלא, על ידי אנשים עם שם פרטי ושם משפחה, עם תמונות של הילדים ועם פוסטים מחיי היומיום. הבושה פינתה את מקומה להרמת ראש גאה.

חשוב להדגיש: גם אם תפיסות של עליונות יהודית קיימות בהגות היהודית, הרי שההגות היהודית מציגה מגוון פנים, ובתוך כך גם תפיסות שונות לחלוטין, שמאדירות את מעמדו של כל אדם שנברא בצלם אלוהים. בידי המחנכים הדתיים הבחירה כיצד לחנך את תלמידיהם, ואיזה סל ערכים להקנות להם – האם ערכים של לאומנות, של עליונות ושל גזענות, או ערכים של סובלנות, פלורליזם וקבלת השונה

רבים בחברה הישראלית לוקים בחוסר סובלנות כלפי בני ובנות קבוצות שונות – פלסטינים, מבקשי מקלט, בני הקהילה האתיופית, קהילת הלהט"ב ועוד. במובן הזה, הגזענות איננה נחלתם של חוגים דתיים בלבד, אלא היא קיימת בכל מקום – תולדה, אולי, של כמה גורמים: שנאה אנושית-בסיסית לכל "אחר", יצר קמאי שכמותו נמצא בכל חברה; סכסוך ארוך שנים עם העם הפלסטיני ותחושת עליונות יהודית שמעוגנת בתפיסה של "העם הנבחר", וקשורה ישירות ליחס ללא-יהודי. ברצוני להתעכב על הנקודה השלישית הזו ועל ההצדקה האידיאולוגית שלה כפי שהיא מתבטאת במערכת החינוך הדתית.

הגזענות במערכת החינוך הדתית שונה יותר, עמוקה יותר, מן הגזענות בבתי הספר החילונים. תפיסת העולם ברבים מבתי הספר הדתיים דוגלת בפרטיקולריזם קיצוני, בקיומו של גניוס יהודי נבחר, "עם סגולה". כביכול העם היהודי הוא העם שבו בחר האל מבין כל העמים, והבחירה הזו מצדיקה עליונות ושוביניזם גזעי. תפיסה כזו של עליונות פוטרת את היהודי מדאגה לשונה, מאכפתיות כלפיו, מראיית צלם אלוהים שבכל אדם ואדם ואף מביקורת על מעשים שנעשים בשם העם היהודי. כאשר היהודי הוא בן העם הנבחר, ממילא ה"גויים" אינם נחשבים, והסטנדרטים המוסריים "שלהם" אינם חלים עליו.

בתי ספר דתיים בישראל – אגב, לא מעט בהשפעת תורתו של הרב קוק, אף שהוא טען בתוקף שהעליונות היהודית אין פירושה קריאת דרור לגזענות – מאמצים אותה ומשגירים אותה בעולמם של התלמידים. היא הופכת כמעט לעמדה הלגיטימית היחידה, לצד נגזרותיה הפוליטיות המסוכנות. גם אם אין קריאה מפורשת לאלימות, הרי שיש עידוד לעמדה של עליונות מוסרית, תרבותית וגזעית – שהמרחק בינה לבין מעשה אלים איננו גדול במיוחד. העמדה הזו מצדיקה התנהגות שלילית כלפי פלסטינים ומבקשי מקלט; בפועל, היא מעודדת הסתגרות והתבצרות בעמדת עליונות יהודית שלוקה בעיוורון מוסרי חמור.

חשוב להדגיש: גם אם תפיסות של עליונות יהודית קיימות בהגות היהודית, הרי שההגות היהודית מציגה מגוון פנים, ובתוך כך גם תפיסות שונות לחלוטין – תפיסות שמאדירות את מעמדו של כל אדם שנברא בצלם אלוהים; תפיסות שלפיהן ישיבת היהודים בארצם מותנית בהתנהגותם המוסרית כלפי המיעוטים בארץ. הרשימה ארוכה והמקורות ישנם. בידי המחנכים הדתיים הבחירה כיצד לחנך את תלמידיהם, ואיזה סל ערכים להקנות להם – האם ערכים של לאומנות, של עליונות ושל גזענות, או ערכים של סובלנות, פלורליזם וקבלת השונה. למען עתידה של החברה הישראלית, ויותר מכך – למען עתידה של היהדות ולמען דמותה של תורת ישראל, יש לקוות שהם יבחרו באפיק השני.

אריאל הורוביץ הוא עורך כתב העת "דעות" ועיתונאי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אמיר

    ועוד מצבי יהודה קוק: "המרחק בין יהודי לגוי גדול עשרת מונים מהמרחק בין גוי לבהמה".

    לאן אתה חושב תוביל תפיסת עולם כזו?

  2. איליה

    ארשה לעצמי לקבוע שהבעיה התחילה הרבה זמן לפני זמננו. ועד שלא נחזור להבנה של הנאמר באגדת החורבן – עד אז אי מוסריות תמשיך לחגוג ולהרוג.
    הנה: מהם באמת – קמצא ובר קמצא? (קטע מספר "Bar Kamtza. 2007")
    https://www.facebook.com/Kamtza.and.BarKamtza

  3. לאוניד אסיפוב

    החברה החילונית גם יוצרת מדרג היררכיוני, אבל מדרג זה מכיל קונצנזוס עם העולם, כי הוא נבנה לפי מקצוע, הישגים אובייקטיביים ותרומת האדם לאנושות. לא על העובדה שאדם "יהודי" או "מקיים מצוות". אומנם, זה נראה הוגן, אבל, המדרג החילוני צבר המון כוח, ובני האדם שנחשבים לעליונים הפכו ממש כוחניים, שחצנים ומגעילים. ככה, שכבר לא ברור מה יותר טוב, מדרג לא הוגן או המדרג ההוגן. זה נראה במדע למשל, איך המדרג החילוני העריץ עובד, ואיזה התנשאות יש מצד הדוקטורים למדע, על הסטודנטים ושאר אזרחי המדינה.

  4. עמית

    תפיסת "העם הנבחר", כלומר תפיסה של קבוצת אנשים נבחרת על בסיס כוללני, היא תמיד תהיה תפיסה גזענית ותוליד חינוך והתנהגות גזעניים. כל ההצדקות ותירוצים לא יעזרו. אין ולא יכולה להיות קבוצת אנשים גדולה המוגדרת כעם, שתהיה במשהו מעל קבוצה אחרת. לכן הפתרון לנושא הוא מחיקת תפיסת העם הנבחר…
    אבל זו תהיה גם מחיקה של חלק מרכזי בתפיסת הזהות של העם היהודי…
    כך שבכל מקרה המלכוד קיים וכנראה ימשיך להתקיים והגזענות תפרח.