תאונת רכבת קלה

הרכבת הקלה במתכונתה הנוכחית כוללת בעיקר מיליארדי שקלים תמורת חזון דל של קו בודד, ואפס תקציב לשימור העסקים בתוואי העבודות שיימשכו כשש שנים. ברוכים הבאים לבית הקברות לעסקים של גוש דן
מורן מישל

האם מישהו שמע אי פעם על תאונת רכבת שנגמרה בטוב? לא ממש. מטבע הדברים, כשרכבת מתנגשת בבני אדם האירוע מסתיים בתוצאות הרסניות. זו אמנם אנלוגיה גרפית בוטה ולא נעים לדמיין את התמונה שהיא מציירת, אבל זוהי בדיוק המציאות שמייצרות עבודות הרכבת הקלה בתל אביב עבור בתי העסק בסביבותיהן.

לכלל הציבור אולי נדמה שהעבודות שהופכות את תל אביב, כבר בימים אלו, לפקעת פקקים אחת גדולה, הן מחיר פעוט שכולנו משלמים בעד אותו היום שבו נוכל להתהדר בתחבורה ציבורית סטייל אירופה המתקדמת, ולהתנייד בקלות ברחבי גוש דן באין מפריע. אבל רוב הציבור הוא לא בעלי עסקים בתוואי עבודות הרכבת.

עבור אותם בעלי עסקים עצמאיים מדובר בלא פחות מתאונת רכבת. עבודות התשתית החלו ללא כל חשיבה על העסקים הפועלים בתוואי. הפרויקט, שמושקעים בו מיליארדים רבים של שקלים, בכלל לא לקח בחשבון את הצורך במתן פתרונות ומענה לאנשים המתפרנסים בסביבת הרכבת, על אף שלאור הניסיון המאוד לא מוצלח עם הרכבת הקלה בירושלים, ברור כי הוא ימיט אסון על עצמאים רבים ומשפחותיהם.

נכון שהחולדות תפסו מקום מכובד בכותרות העיתונים בשבועות האחרונים, אבל הן ממש קטנת הדאגות של העסקים העצמאיים בתוואי העבודות. אבק, נתיבים חסומים, פקקים, בורות שנחפרים, רעש ועוד, הם מפגעים סביבתיים וכלכליים ואיום קיומי ממשי עבור בעלי עסקים באזור. לקוחות מפסיקים להגיע מאימת הפקקים, כניסות לבתי עסק נחסמות, והקופות מתרוקנות. 

למי יוקל בדיוק בתום שבע שנים? לבעלי העסקים שיפשטו רגל פעמיים ושלוש עד אז? לציבור לקוחותיהם, שמתנהלים בדרכים החסומות של העיר וכניסותיה? ודאי שלא. ההקלה הצפויה היא כל כך מינורית ביחס לקושי הבלתי נסבל שהעבודות מערימות על עסקים באזור העבודות ובתל אביב כולה, עד שנשאלת השאלה – איך לא חשבו על זה קודם?

״קשה עכשיו, הקלה אחר כך״ היא סיסמה מצוינת, למי שיושב במשרד פרסום מעוצב ומנסח ססמאות. עבודות הרכבת צפויות להימשך לא פחות מ-6-7 שנים, ויש שאומרים עשור שלם. לסבר אזנינו – מדובר בקו אחד בלבד של רכבת קלה, ולא בפתרון כולל לבעיית התנועה והתחבורה בגוש דן. 

למי יוקל בדיוק בתום שבע שנים? לבעלי העסקים שיפשטו רגל פעמיים ושלוש עד אז? לציבור לקוחותיהם, שמתנהלים בדרכים החסומות של העיר וכניסותיה, ועל כן לא יוכלו להגיע למקומות בהם נהגו לרכוש את השירותים והמוצרים הדרושים להם? ודאי שלא. ההקלה הצפויה היא כל כך מינורית ביחס לקושי הבלתי נסבל שהעבודות מערימות על עסקים באזור העבודות ובתל אביב כולה, עד שנשאלת השאלה – איך לא חשבו על זה? 

התשובה, באופן עצוב, ברורה: המדינה לא מורגלת בחשיבה על עצמאים. זהו מגזר שאמור לחשוב על עצמו, לפרנס את קופת המדינה ולא לבוא בטענות. אלא שכאשר הקופות בעסקים יתרוקנו, אלו לא יוכלו לפרנס את קופת המדינה ורבים גם יהפכו לנטל עליה. רק אז יתברר גודל המחדל ונגלה כמה עצמאים נקברו תחת גלגלי הרכבת. אז על איזו הקלה בדיוק מדברים איתנו?

מקרה הרכבת הקלה בתל אביב הוא מן הבולטים והמתוקשרים כיום אך איננו היחיד. ״עצמאים עושים שינוי״ היא תנועה חברתית הפועלת להתאגדות כלל העצמאים בארץ, ליצירת חקיקה שוויונית ולקידום תמיכה ממשלתית ופיצוי הולם לעצמאים שעסקיהם נקלעו לתוואי עבודות תשתית גדולות ברחבי הארץ. מטה השטח של ״עצמאים עושים שינוי״ קורא לכל בעלי העסקים שנפגעים מעבודות תשתית לפנות לתנועה, על מנת שתלמד את מצוקותיהם ותשכללן לתוך הפתרונות המוצעים.

מורן מישל היא בלוגרית, מתמחה בשיווק באמצעות תוכן ומנהלת תוכן בתנועת ״עצמאים עושים שינוי״

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    הרכבת הקלה ונושא העצמאים הן שתי סוגיות שונות
    נכון שבנקודת זמן זו או נכון יותר בעשור הנוכחי, קיימת השקה/חפיפה ביניהן בתחום העיר תל אביב.
    אין שום מחלוקת בזה שחייבים לקחת בחשבון את הנפגעים ולסייע בעדם, על מנת שלא יתמוטטו כליל. אבל למען כלל התושבים ואזרחי מדינת ישראל, פתרון לנושא התחבורה הציבורית, הוא נושא חיוני מאין כמותו. אחת הדרכים, הפועלת עשרות שנים בעולם הגדול, היא באמצעות רכבות ( תחתיות ועיליות.). הטענה לגבי קו אחד איננה רלוונטית כלל ועיקר – בעקבותיו יתווספו קווים נוספים, עד שתתהווה רשת תחבורה יעילה ומגוונת. אפילו העכביש בונה את רשתותיו בכור אחד ראשון, סביבו מתפתלת כל הרשת הסבוכה.
    הבעיה במקומותינו, שכל פרויקט נמשך לאורך זמן ארוך. אין מודעות לעבודה 24/7. שבתות (הנכנסות כבר ביום חמישי אחה"צ) וחגים נשמרים בקפדנות. מה שגורם לחוסר יעילות בעבודה, השקעות כבדות, "טרטור" רב וכו'. אולי בלחץ הסביבתי לקיצור משך זמן ה"הפרעה" יעשה משהו בנידון.

  2. ליכודניק

    א. פוליטית, זה קרב נגד הזרם. עסקים פרטיים רוצים שלטון ליברלי, שממעט להתערב בחיים ובכלכלה בפרט- לא לצד העובדים ולא לצד התאגידים. אין כיום שום מפלגה שהיא ליברלית. ביבי דיבר ב-2003 על "האיש השמן" של המגזר הציבורי שצריך לרזות לטובת "האיש הרזה" הפרטי הנושא אותו- כיום הוא בבירור לצד התאגידים הגדולים: חברות התשתית (מים, גז, חשמל, תשתיות תחבורה) וקצת לצד העובדים/צרכנים (חינוך חינם מגיל 3, מחיר למשתכן וכו'). אין לו שום מהלך רציני של הורדת מיסים או חיסול בירוקרטיה. ממילא, אין סיכוי שיפגע בפרויקט חשוב עבורו (הרכבת הקלה) למען עצמאים.

    ב. עיניינית- "בעלי עסקים עצמאיים" שנפגעים מהעבודות: אם הם בעלי הנכס, הרי שבסופו של דבר ערכו יושבח (הרבה יותר לקוחות יגיעו כשלא יצטרכו לחפש חניה/ לקוחות פוטנציאליים מבוססים עוד יותר יעברו לאיזור כשבעיות החניה בו יקטנו). ואם הם שוכרים בלבד- שיעברו לכמה שנים לרחוב שלא נפגע. סיפור רציני אבל לא קיומי. הרי תושבי תל-אביב ממשיכים להסתפר, לקנות בגדים, להתדיין בבתי משפט, לתכנן שיפוצים בדירה וכו' גם בזמן העבודות.

    ב. אם יותר לי, סולידריות צריך לתת ולא רק לבקש. איפה היו ״עצמאים עושים שינוי״ כשמטרופולין חיפה היה סתום בגלל עבודות המטרונית? וכשמרכז ירושלים נתקע בגלל הרכבת הקלה שם (ולפני כן, בגלל הטרור)?