• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

הים שלנו נמלא מתים

אדה קולאו, ראשת עיריית ברצלונה, קראה לגלות אנושיות ולקבל את הפליטים מאפריקה ומהמזרח התיכון לשורה של "ערי מקלט" באירופה. אולי יהיו לרעיון הדים בישראל, ויבוא הקץ להתעללות השיטתית הנהוגה כאן בפליטים
רון ברקאי

אדה קולאו, ראשת העיר ברצלונה, היא החומר ממנו עשויים מנהיגי עם אמיתיים. הדברים המובאים כאן הם דבריה של המנהיגה הזו מהשמאל הרדיקלי בספרד. קיראו וחישבו: מי עוד יכול לכתוב דברים כאלה? מי עוד יכול לצאת בקריאה שכזו?

חשיבותו של הטקסט עצומה ומצאתי לנכון לתרגמו, כולו, כלשונו. הוא נוגע בתאים האמיתיים של מהותנו, אלה שיכולים לעשות אותנו יצורים אנושיים, סולידריים, או טינופות של ממש:

שלשום חמישים בני אדם מתו בחנק בלב ספינה. אתמול יותר משבעים מתו בתוככי משאית. היום אנחנו מתעוררים עם הידיעה על עוד שתי ספינות שטבעו: קרוב לוודאי יותר ממאה מתים. הים שלנו נמלא מתים. גבולותינו מלאו בגדרות תיל, בשוחות, במכשולים מלאכותיים… ובמתים.

ֿגברים, נשים, ילדים, ילדות, מתים. וחלקה של אירופה מבכה, צועקת, אבל… אבל שלא יבואו, שיסתלקו, שיעלמו, שלא יתקיימו ושלא נצטרך לראות אותם בטלוויזיה, ועוד פחות מכך לפגוש אותם ברחובות שלנו, עם המעילים שלהם, במטרו, בחדרי המדרגות של הבתים שלנו.

יש המפיצים באופן חסר אחריות את תעמולת הפחד מפני ׳האחרים׳, ׳הבלתי חוקיים׳, ׳אלה שבאים לרכול ללא רישיון׳, ׳אלה המבזבזים את כספי הביטוח הרפואי שלנו׳, ׳המתיישבים בבתי הספר׳, ׳שבאו לקבץ נדבות׳ ו׳לפשוע׳…

אבל הפחד אינו אלא זאת: פחד. הפחד שלנו לחיות קצת פחות טוב לעומת הפחד שלהם שלא לחיות כלל. הפחד שלנו שנצטרך לשתף חלק קטן מהרווחה שלנו, מול הפחד שלהם מפני הרעב והמוות. פחד זה הוא כה עמוק אצלם שהוא העניק להם את אומץ הלב לסכן את הכל, לחצות את הים ללא דבר, מצוידים בפחדם בלבד.

פחד לעומת פחד. ופחדם חזק יותר מזה שלנו. לכן, תושבי אירופה: הבה ונראה נכוחה. לא יספיקו חומות ולא גדרות תיל על מנת לעצור זאת. לא גז מדמיע ולא כדורי גומי כדי לבלום אותם. או שנטפל בדרמה האנושית הזאת מתוך יכולתנו לאהוב, וזה הרי מה שעושה אותנו ליצורי אנוש, או שבסופו של חשבון נהיה כולנו נעדרי אנושיות בעליל. ויהיו עוד מתים, עוד רבים מאד. אין זה קרב על מנת להגן על עצמנו מפני ׳האחרים׳. עתה אנחנו מנהלים מערכה נגד החיים.

שתחדלנה הממשלות לאיים עלינו ב׳חבר מביא חבר׳. מה שאירופה זקוקה לו, באורח דחוף, הוא קריאה לאמפתיה. הפליטים האלה יכולים היו להיות בנינו, אחינו, או האימהות שלנו. הם היו יכולים להיות אנחנו עצמנו, ממש כפי שבעבר יצאו אל הגלות כה רבים מסבינו וסבותינו.

למרות שמדובר בנושא הנמצא באחריות המדינה ואירופה כולה, מכאן, מברצלונה, נעשה כל אשר נוכל על מנת ליצור ולהשתתף ברשת של ׳ערי מקלט׳. אנחנו רוצים בערים המחויבות לזכויות האדם ולחיים, ערים שנוכל להתגאות בהן״.

את המילים האלו פרסמה קולאו בעמוד הפייסבוק שלה, טקסט שהוא נקודת אור בחשיכה. בשונה מהרוב המכריע של מנהיגי אירופה הנתונים להתקפת פאניקה ומחפשים אמצעי קסם אלימים לעצור את האוניות המובילות משא אדם, היא קראה לגלות אנושיות, לקבל את הפליטים מאפריקה ומהמזרח התיכון, המסכנים את חייהם על מנת להגיע לאירופה. היא הציעה להקים שורה של ״ערי מקלט״ בהם ישוכנו הפליטים ושברצלונה תשמש להן מטרופולין ומרכז. קריאתה זכתה לכמאה אלף לייקים ולעשרות-אלפי שיתופים.

אין ספק שדבריה של ראשת עיריית ברצלונה הם יחודיים בכל המערכת הפוליטית האירופית, וכאמור, זכו להדים רבים. מתוך סקרנות עברתי על תגובות הטוקבקיסטים. כמובן שהיו שהציעו לה לשכן את הפליטים בביתה, אבל הרוב המכריע הריע לה ולדברים שכתבה. הם ביקשו להזכיר את המתנדבים שבאו מרחבי העולם לעזור לספרד הרפובליקנית, שעה שזו הותקפה על ידי צבאות פרנקו, מוסוליני והיטלר בשנת 1936. הם חזרו והזכירו את העובדה שרפובליקנים רבים, ביניהם גם סבים וסבתות שלהם, יצאו לגלות בתום מלחמת האזרחים (1939) וידעו מה הם חיי פליטים.

גישה של סולידריות אנושית עם ״הזר״ עמדה בבסיס תנועת המחאה הספרדית מ-2011. ממשלת ספרד הימנית ניסתה לעשות שריר ואסרה בחוק מתן עזרה רפואית ל״חסרי ניירות״. המפר את ההוראה צפוי לקנס עד מיליון יורו ולפיטורין. למרות זאת, רופאים ואחיות הצהירו בפומבי שבדעתם להפר את החוק. עיריות ומחוזות אוטונומיים חילקו ביטוח רפואי חינם לפליטים. הממשלה נשברה, ותבטל את הגזירה

אף אחד לא יכול להעיז פנים ולומר לה את המשפט הנלוז שאומרים כאן, בישראל, ״עניי עירך קודמים״, מכיוון שקולאו הקימה לפני שמונה שנים את ״הפלטפורמה למניעת סילוק משפחות מבתיהן״, בשל פיגורים בתשלומים. בתקופה זו, של משבר כלכלי וחברתי חריף,  במאבק עז שהתנהל בכל רחבי ספרד, היא וארגונה הצליחו למנוע את סילוקן של כ-50 אלף משפחות מבתיהן, דהיינו – למעלה מ-200 אלף אישה ואיש, ילדים וקשישים. גם במסגרת זו היא הגנה על מהגרי עבודה ועל פליטים, ממש כמו על אזרחי ספרד.

יש להדגיש כי גישה זו של סולידריות אנושית עם ״האחר״ ו״הזר״ עמדה בבסיס תנועת המחאה הספרדית שהחלה ב-15 למאי 2011 (במאמר מוסגר אוסיף כי העדרה של סולידריות זו בישראל היא אחד ההבדלים המכריעים בין תנועת המחאה הספרדית לבין זו שלנו). מפלגת השמאל הרדיקלי ״פודמוס״, שקמה על בסיס תנועת המחאה, אימצה באופן מלא השקפה זו. מנהיגה, פאבלו איגלסיאס, הצהיר בעצרת המונים בחודש אפריל האחרון שתנועתו תמחק מהמילון הספרדי את המונחים ״זרים״, ״חסרי ניירות״ וכן הלאה.

ממשלת ספרד הימנית ניסתה לעשות שריר. היא אסרה בחוק מתן עזרה רפואית ל״חסרי ניירות״. המפר את ההוראה צפוי לקנס עד מיליון יורו ולפיטורין מהעבודה. למרות זאת, רופאים ואחיות הצהירו בפומבי שבדעתם להפר את החוק. עיריות ומחוזות אוטונומיים בהן ניצח השמאל הרדיקלי חילקו כרטיסי ביטוח רפואי חינם לפליטים. ממשלת ספרד נשברה והיא עומדת לבטל את הגזירה.

יש לציין שגישה זו של השמאל הרדיקלי אומצה במלואה ביוון בחודש ינואר של שנה זו. עם עליית ממשלת סיריזה לשלטון הוצאו כל הפליטים מהמחנות ומבתי הכלא. למרות הקשיים הכלכליים וההומניטריים העצומים שבהם עומדת הארץ, סופקו להם אמצעי מחייה מינימליים וטיפול רפואי חינם. יוון כיום היא הארץ הבולטת ביותר בעולם בקבלת הפנים החמה, הסולידרית, לזרם הפליטים הבלתי פוסק. זו אחת הסיבות העיקריות להתנכלות של הנהגת האיחוד האירופאי לארץ בעת הדיונים על החוב החיצוני.

התקווה הגדולה היא שהרעיון של אדה קולאו יתגשם במהירות, למרות התנגדות ממשלת ספרד, ויהווה דוגמה לשאר מדינות אירופה.

ואולי יהיו לו הדים גם בישראל, ויבוא הקץ להתעללות השיטתית הנהוגה כאן בפליטים.

תודה לסילבי רפאל שהפנתה את תשומת לבי לטקסט של אדה קולאו. 

רון ברקאי הוא פרופ׳ (אמריטוס) להיסטוריה של ימי הביניים באוניברסיטת תל אביב. מחברם של שלושה רומנים. מחלק את זמנו בין תל אביב לסלמנקה שבספרד.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    אכן חייבים לשים קץ להתעללות השיטתית הנהוגה כאן בפליטים. חייבים לפתור בדרך אנושית מקרבת את הבעיה שממשלת ישראל יצרה במו ידיה, מתוך קוצר ראות וחוסר הבנה, בלשון המעטה.
    יחד עם זאת חייבים למצוא דרך כיצד למזער את התופעה. הרי "קיבולת" קליטת הפליטים במדינת ישראל ובעולם כולו, איננה אין סופית.
    הפתרון חייב להיות במדינות האם עצמן. במקום "למצוץ את לשדם" ולעודד קוטביות חייבים להשקיע על מנת לשפר את מצבן הכלכלי ולייצב את מצבן. רק שיפור "בבית" ימנע את המנוסה ממנו – כי אין כמו בבית רגוע.

  2. נפתלי אורנר

    אלא שאנו חברה לאומנית וגזענית. אצלנו רק היהודים מוכרים כבני אנוש. ולשמאלנים שבנו מציעים לאומנינו לעזוב לחו"ל

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    ראשת עירית ברצלונה :אור לגויים ומגדלור של תקוה לפליטים.ואצלנו מולכים בכיפה החושך,הבורות ושנאת הזר שמפיץ השלטון .בושתי ונכלמתי.

  4. בן דוד

    כמה "פליטים" (עם או בלי מרכאות), מהגרי עבודה ומסתנני עבודה גרים בבנין וברחוב של הכותב או חבריו מהאקדמיה? אתה "נאור" על חשבון החלשים (או "המוחלשים" כפי שקורא להם השמאל ה"נאור" כמוך). למסתננים האלה בישראל, שאתה חפץ ביקרם, יש ארץ, מדינה וממשלה, ומי ש"מרחם" עליהם מתאכזר לאנשים שלתוך חייהם הם פלשו. האפריקנים האלה הופכים כל מקום שאליו הם מגיעים לסלאמס, לאזור מזוהם, מוזנח מכל בחינה חברתית ותרבותית, עתיר פחד ופשע. המרחם עליהם מתאכזר לחלשים, שהם בבחינת ה"רחמנים", לפי האמירה החכמה מאד של חז"ל.
    מלבד האסון החברתי והסוציאלי שהם יוצרים, אנחנו, כיהודים בני יהודים, רוצים לשמר את סביבתנו ומדינתנו כחברה וכמדינה יהודית, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך בשל שנאתך הטבעית לכל דבר יהודי וציוני. סבינו עלו לארץ ישראל כדי לקיים פה חברה יהודית, וגויים היו לנו די והותר בארצות הגולה. ואנחנו, היהודים, ננצח אותך, רון ברקאי, כפי שהעם היהודי ניצח את כל מתייווניו ושונאיו לאורך הדורות.

  5. אברהם

    יש אמנם צדק בדבריה אולם אני שואלת את עצמי איפה היתה אירופה כשבאותן מדינות מהן בורחים הפליטים רצחו אלפים, מאות אלפים, עמים שלמים. במקום לעצור את הדיקטטוריה של רצח ואיסלאם כשצריך היה מטפלים בבעיה שנוצרה. חזרו להסטוריה של המאה ה-17 כאשר האיסלאם ניסה להשתלט על העולם. חמלה היא דבר חשוב אבל נאיביות ויפי נפש הם מסוכנים בימים אלה.

  6. יפעת

    לכל הצדקנים המקצועיים
    יפי נפש בעיני עצמם
    וליתר אילו שסתם כך שונאים את עצמם ואת עמם (רגש נחיתות?)

    קל לעצום עינים ולהכות על חטא על חזהו של הזולת.
    ממשלת ישראל הביאה ארצה מאות אלפי אתיופים , בעיקר בעליה השניה.
    העליה הראשונה נחשבה ברובה לצאצאי יהודים. אך לא כן העליות הבאות. מאות אלפי נוצרים. הנשים רובן ככולן וחלק מהגברים מקועקעי צלבים על מצחם ולפעמים גם על זרועם. ברור לגמרי שאילו לא יהודים.
    בלחץ "אירגונים" מאירופה וארה"ב, נאלצה ישראל לקבל אליה גם מסתפחים נוצריים רבים. ניתן לראות אותם משתתפים בחגיגות נוצריות, אפילו לא טורחים להסיר את הכיפה מראשם.
    הכנסיות לצערינו מלאות בהם.
    למותר לציין את העלויות הכספיות העצצומות ומשאבים שהושקעו בהם.
    ומאידך
    הצעירים שביניהם (הלא מקועקעים) הראו לנו מה זו התנהגות (התפרעויות ) אפריקנית. מי שאמר בזמנו הארלם בישראל, כמעט התנבא. גם הם יודעים לומר שאין להם תודעה יהודית.
    אז במה הם שונים מהאריתראים?
    לכן,
    כשקבלנו אותם, מילאנו את חלקנו. ואין מקום להוסיף מסתננים מסודאן ואריתריאה.
    אנו משלמים בדם יקר עבור בית ליהודים, ולא עבור מקור פרנסה לצעירי אפריקה.

    1. אייל

      נכון. 4500 אנשי הפאלשמורה הועלו לארץ בעקבות פסיקת הרב עובדיה. כיצד הגענו ל 140,000 עולים ? תשובה: פרשנות מרחיבה של גוף השמאל האנטי ציוני – בג"ץ.

  7. אייל

    בישראל אין פליטים אלא מהגרי עבודה

  8. מוטי סנדק

    רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו…ואין מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע".
    (הרמב"ם ספר המדע –הלכות תשובה)

    מוטי סנדק