אבו כביר

קַו אַרְבָּע חוֹתֵךְ אֶת אָלֶנְבִּי הָרוֹתֵחַ

כְּמוֹ סַכִּין מְנַתְּחִים חֲלוּדָה עַל גּוּפָה מְפַרְפֶּרֶת

בַּמָּכוֹן לִרְפוּאָה מִשְׁפָּטִית בְּאַבּוּ כַּבִּיר.

רַק בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד. בְּכָל זֹאת: מַעֲמָדוֹת.

עוֹלֵי רִידִינְג בּוֹאֲכָה בֶּן יְהוּדָה הֵם לֹא עוֹלֵי הַכַּרְמֶל בּוֹאֲכָה

כֶּרֶם הַתֵּימָנִים.

וּבְכָל זֹאת: מֶנְדֵּלֵי מוֹכֵר סְפָרִים, שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,

טְרוּמְפֶּלְדּוֹר, אִידֵלְסוֹן, בְּיַאלִיק, טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי.

כַּמָּה רָחֲקוּ עוֹלֵי מֶנְדֵּלֵי מֵעוֹלֵי הַכֶּרֶם.

וּבְכָל זֹאת: שִׁשָּׁה שְׁקָלִים.

מתוך ״נעמן״ (הוצאת רעב)