בשביל הפלסטינים כל יום הוא גל טרור

משהו על הפליאה שמביעים יהודים בימים האחרונים לנוכח "גל הטרור", או על כך שפלסטינים לא מוכנים לעזור לאשה שנדקרה

בשביל פלסטינים, כל יום הוא גל טרור. ובכל יום יהודים עומדים מנגד ולא נוקפים אצבע לנוכח זוועה. פשוט לרוב המוחלט של היהודים זה נראה נורמלי והגיוני שהמדינה מתנהגת ככה, או שהם מעדיפים לטמון את הראש עמוק בחול. אני יכול לחשוב על שלוש דוגמאות מהותיות, יומיומיות, שאני מכיר מקרוב ויכולות לקרות כל הזמן:

מעבר ארז: פלסטיני שרוצה לצאת מעזה לטיפול רפואי בגדה המערבית, בישראל (תמורת תשלום מלא כמובן) או בירדן, חייב לעבור במעבר ארז. שם, אם הוא בכלל יקבל היתר, יחכה לו לא פעם איש שב"כ ש"יציע", בתמורה ליציאה מעזה לטיפול רפואי, לשתף פעולה. אני מכיר אישית סיפור של ילדה חולת סרטן שהגיעה למעבר עם קרוב משפחה, שם השב"כ התנה את יציאתה לטיפול בשיתוף פעולה. זה קרה עשרות פעמים בתקופה שעבדתי בארגון רופאים לזכויות אדם. את התקשורת הישראלית זה לא מעניין. חיים של עזתים חולים הם לא סיפור. אבל אם הם דוקרים או משגרים טילים לעבר יהודים, אז מדברים על "גל טרור".

מעצרים מנהליים: אלפי פלסטינים, אולי כבר עשרות אלפים, נעצרו ללא משפט לתקופות ארוכות מאד. לאחרונה מוחמד עלאן גווע למוות כמעט במהלך שביתת רעב נגד מעצרו המנהלי. לפני כחודש נעצר עלאן שוב, עם שחרורו מבית החולים. כמה יהודים יצאו להפגין ולצעוק שזה פשע? כמה שיתפו את דבריו או דבריהם של עורכי דינו? מיעוט שבמיעוט.

אום אלחיראן: ישראל מתכננת להרוס כפר שלם, ובו מעל מאלף תושבים, ולהקים על חורבותיו יישוב ליהודים בלבד, עם ועדת קבלה והכל. בניגוד למה שהמדינה טענה, הם לא פלשו לשטח. הם הגיעו לשם בהוראת המדינה, בהוראת הממשל הצבאי, ועכשיו המדינה רוצה לעקור אותם שוב. ממש כפי שפלסטיני יכול לעזור ליהודי שהותקף (וזה קרה לא פעם ולא פעמיים) יהודים יותר ממוזמנים להגיע לאום אלחיראן ולשמוע במו אוזניהם את ההיסטוריה של המקום ולהביע תמיכה.

אני לא חושב שחייבים "מאבק משותף" ואני גם לא חושב שכולם צריכים להיות עסוקים בכל המאבקים. אבל נאה דורש נאה מקיים: מי שמצפה מפלסטינים להיות "אנושיים" ו"רחמנים" בימים אלה, כדאי שישאל את עצמו עד כמה הוא אנושי ורחמן בימים שבהם כביכול הכל כרגיל, אבל תכל'ס, הזוועה מתרחשת מתחת לאף שלנו ובאחריותנו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נדב

    הניסוח "לאחרונה מוחמד עלאן גווע למוות כמעט" שגויה, אם אני לא טועה.
    שגיאה מכוונת, אני מניח.

    אני מסכים עם מה שנכתב, פשוט חושב שצריך גם להתנסח בצורה הגיונית יותר.

  2. אורית

    אני לא מבינה איך נהיה מצב בו אחוז מסוים מהאוכלוסיה בארץ יראה בערבים מסכנים, קרבנות ואילו את הישראלים אויב ציני ציוני ואכזר? איך לקרוא לזה? צביעות? יפי נפש? הם בוחרים לראות את המציאות במשקפיים ורודים? הם מתעלמים מהמציאות האיסלמית באזור? טולי זה נותן להם משמעות אידיאולוגית או אישית ?

  3. דן ו

    קצר וקולע!
    תודה

  4. דןש

    נדרשת הנהגה פלסטינית חדשה כמו גם הנהגה ישראלית חדשה. שתי הנהגות שתוכלנה לנהל שיח לא בעזרת ה"תותחים" ולא בעזרת האבנים.
    לצערנו זה מה שהעמים רוצים ואת זה אנחנו מקבלים.
    העובדה שהסכסוך הולך והופך יותר ויותר לסכסוך דתי עוד מסבך את המצב. התרפקות על מקום שנהרס לפני כ- 2000 שנה לעומת מבנה קדוש העומד על תילו כ – 1400 שנה יוצרת פערים שאינם ניתנים לגישור.
    חשיבה יצירתית, שתחילתה הפשרת האיבה יצירת חיים של כולנו יחד וכל אחד לחוד יגשר על הפערים וניתן להגיע להבנות. התנאים המוקדמים המוצגים ע"י שני המדדים בולמים כל תחילתו של הסדר אפשרי – הבה נסיר אותם.

  5. אייל

    העניין עם השב"כ שמנסה לגייס אנשים שרוצים לצאת הוא מבורך… כן ירבו – בזכות מעשים כאלו אתה חי בשקט ומצליחים להגיע למודיעין טוב- "בתחבולות תעשה לך מלחמה!".
    המעצרים המנהליים הם של מחבלים ושותפיהם ולא של חסידי אומות העולם!!!
    בעניין אום אלחריאן- אתה מקשקש ולא יודע את העובדות- חבל שאתה מסית נגד עמך .

  6. נפתלי אורנר

    "כדאי שכל המתלהמים נגד ערבים יזכרו את אימרת חז"ל: "קשוט עצמך תחילה, אח"כ אחרים". בבואינו לחפש "חמלה אנושית" אצל הפלשתינאים כדאי שנפנה מבט לאכזריות שלנו כלפיהם. כן, מר ישראלי, אני רואה אותך משים עצמך כלא יודע מכך, לערבים טוב כאן ושיכירו לנו תודה על כך, וכד'. אנו מקבלים חזרה את אשר "הרווחנו" ביושר

  7. אסף ד

    הניסיון למצוא סימטריה לקוי, וגורם לכך שהדיון שלך משטח סוגיות מורכבות.
    עניין המעבר מעזה מורכב ובעייתי. דה-פקטו זו מדינת אויב עם צבא עוין, אמנם למרבה המזל הרבה יותר חלש מצה"ל, אבל זה לא משנה. לתת לאזרחי מדינת אויב לעבור בשטחנו – זה לא חכם ואנחנו לא חייבים.
    והמצב דומה לגבי מוחמד עלאן – הוא פעיל של ארגון צבאי עוין. מעצר מינהלי זה אכן פתרון לא מוצלח. הוא צריך היה להיות מוחזק כשבוי מלחמה. ואז, אפשר היה להחזיקו באופן בלתי מוגבל (עד שיסתיים הסכסוך המזוין), ולא היו לו שום זכויות כגון ביקור קרובים, ביקורת שיפוטית על החזקתו. ואז גם, אם הוא היה מחליט לשבות רעב – זו היתה הבעיה שלו בלבד. בכל אופן, אי אפשר לצפות מישראלים לגלות אמפתיה למי שלוחם נגדם.
    ולגבי אום אלחיראן, אני לא בקיא בעובדות, אבל נראה שהבעיה מורכבת יותר משתיארת. בכל אופן, המאבק הטריטוריאלי בין יהודים וערבים כנראה לא הסתיים, אפילו בתוך ישראל, ויתכן שזה לגיטימי שממשלת ימין מנסה להטות את הכף לטובת יהודים. יתכן שלא, ואולי זו הנקודה היחידה שבה יש משהו בדבריך.
    אבל העיקר הוא, שאני מסכים איתך שאי אפשר ולא צריך לצפות לעזרה ואמפתיה מפלסטינים ליהודים בסכסוך הנוכחי. זה סכסוך לאומי וטבעי שהם מזדהים יותר עם בני הלאום שלהם. למזלנו, השורה התחתונה היא שאנחנו יותר חזקים, ולכן, אולי כדאי להם בכל זאת לגלות קצת אמפתיה ואפילו אולי לזייף, כי אחרת הם יאכלו אותה, בכל מיני צורות. עצוב (להם) אבל זו כנראה האמת.