ישראל הרשמית עירומה היא

אתחיל דווקא בחצי הערה: מזה תקופה ארוכה אני מחפש בשורה, ובימים אלה אני מודה באיחור שאין חיה כזו, פשוט אין. אם נשפוט לפי התגובות המתלהמות של בוז'י הרצוג ויאיר לפיד ודומיהם ה"שמאלנים", נגלה שחיה כזו נכחדה. האדם יכול להיוולד כנער ירח או ילד אלוהים ולסיים כפרח פאשיסט.

1. הן השיח והן המעשים השלטוניים בשטח שבין הים לנהר, לא מותירים ספקות בכך שפניה של ישראל לאפרטהייד. בהעדר "אבא", מבוגר, מנהיגות שורשית ואחראית, גם במובנים ישראליים, אנו עלולים לקום מחר בבוקר למציאות של פאשיזם שמח בחלקו אחרי שהוציא חוזה על ראשיהן של הבושה, החמלה, הסבירות והדמוקרטיה.

2. ישראל הרשמית עירומה היא מול נערים מיואשים המחליטים לעשות מעשה, מול אבו מאזן שמסרב בתוקף לשחק משחקי מלחמה, מול זקיפות הקומה של השאלה הפלסטינית גם במצב שהמנהיגות בשיא חולשתה והעולם הערבי בתחתית הזמן, מול העניין האיראני שיושב עם הגדולות שבמדינות העולם, מול הבידוד המתרחב של ישראל המתנחלת בחוגים בינלאומיים. הדבר מכאיב במיוחד לאחר הקריסה הטוטאלית של שני קונספטים מדיניים ששלטו בכיפה בשלושת העשורים האחרונים: הראשון, להגיע לסוף הסכסוך במחיר של הקלות וכמה תעודות V.I.P לאי אלו ממכובדי הרשות הפלסטינית (מתווה אוסלו). השני, הקונספט של ניהול הסכסוך לעד או "שלום כלכלי" מבית מדרשם של הזוג הפרוד, נתניהו-ליברמן. ולאן מוליכים את החרפה אם לא למפלטו של הנבל, כפי שהקומוניסטים גרסו פעם, ללאומנות מרקיעת שחקים.

3. ייתכן שנתניהו ושאר נביאי השקר וההרס למדו דבר או שנים מהרודן הסורי ומשאר אזורי הזוועה במזה"ת. לא עוד וילה בג'ונגל, אלא חברה מן המניין במועדון ברוטאלי זה. הלאומנים כאן, מלחששים לעצמם כמצדקים ״ומה זה, חמישים, ששים, ואפילו מאה פלסטינים הרוגים ומאות עצורים לעומת פשעי המלחמה בסוריה, לעומת מראות ההרס בתימן ואלפי ההרוגים בעיראק בכל חודש ועריפת הראשים ההמונית של דאעש, מי בכלל יזכור את הנער עלואן מירושלים או הצעירה אלהואשלה מאלח'ליל-חברון!״ ומכאן, הצעתי לראשי החוג למדעי המדינה היא לסיים את ההתלבטות ולקבוע סופית כי ישראל הפכה בידי נביאי ההרס למדינה כשאר המדינות במזה"ת.

4. אני נזכר ביום שחבר שהתחנך בבית המדרש של העיתונות העברית הציע לי סידור בעיתון ״מעריב״ וסירבתי, כי לא דמיינת את עצמי כותב בעברית, והנה אני כותב בשפה הזו במקום שאני מוקיר ומעריך על גייסות של עיתונאים ושדרים בתקשורת העברית שאני מאשים בסילוף עובדות זדוני בכל הנוגע למתרחש עכשיו של ציד מכשפות נגד ה"מתנגדים" לרבות הפלסטינים אזרחי ישראל. מאין לכם את עזות המצח הזו לבגוד במקצוע ולהזדנב לנביאי השקר וההרס ולעסוק בצליפת המנהיגות הפלסטינית בישראל ולהוציא את דיבתה רעה?! כל שדר, מלך המאשים ושופט ומוציא לפועל! המגנה כרטה נכתבה, להזכירכם, בשנת 1215. הרבה מאמרים נכתבו בדיעבד ואף יצא ספר (עיתונות תחת אש) בגנות ההתגייסות הטוטאלית של עיתונאים בשירות ההגמון בעתות הסלמה ומשבר. כנראה שייכתבו עוד כמה כאלה אבל הפעם לא בשפה העברית – כי לא יימצא בסביבה מי שיכתוב דברי תוכחה וחוכמה בשפה זו, ונאלץ לנדוד לשפה אחרת כדי לבטא את אשר מתרחש בשדה התקשורת.

5. כנראה ששלטון הימין זקוק כל כמה חודשים להסלמה, לתבערה קטנה. ראו כמה מסתערבים משתתפים מדי יום בכל פעילות מחאתית משני עברי הקו הירוק, כדי להעלות את מפלס הפחד בציבור היהודי ולהבטיח את נטייתו ימינה. שלטון זה, סבורני, זקוק הוא עצמו למנות מכובדות של פחד עצמי כדי להצדיק את המשך הכיבוש, היוהרה, השחצנות והגזענות, פת לחמו של כל ימין.

וכיבוש למי שרוצה להתעמק, הוא לא סתם מבנה שלטוני אלים על עם אחר, אלא מערכת שלמה ומשומנת של השפלות קבוצתיות יום-יומיות, של רמיסת כבוד האדם בהיותו אדם, פגיעה אנושה יום-יומית בדיגניטי של לאום ובסמליו, אין ספור פרקטיקות של נישול, הפקעה ועקירת אנשים ועצים; כיבוש הוא כליאת הזמן הפלסטיני ושריפתו בתור למחסום, לעבודה, לאישור כניסה/יציאה. הכיבוש הוא עוצר וסגר המלווה בהרס, בחדירה פולשנית לחדרי השינה והמסגדים, כבישים ליהודים בלבד, מים ללולים ולא למחנה שועפאט. כיבוש הוא מצב שבו יש אנשים הנמצאים למעלה בעננים וכאלה שנמצאים מטה-מטה באשפתות, ומדי פעם ינסו להוציא את ראשיהם מעל לגדר כדי לראות אחד או שניים משלל הדברים האסורים עליהם. וזו עילתו של הימין לעוד מבצע אווילי שמפיל גל נוסף של קורבנות פלסטינים וישראלים. ובתי הקברות צרים מלהכיל (מה אם לא בתי הקברות החדשים והישנים משמש כחומרי התבערה של הימין).

6. יכול להיות שנרגיש מצוקה, אנו האזרחים קשיי יום ואוהבי החיים, אבל ישנו מי שמשלב ידיים בהנאה כי הנה באה ההזדמנות לממש חלומות. שימו לב כמה החלטות כלכליות-חברתיות יועברו בתקופה הזאת. סבורני, שאין מי שישאל על יוקר המחיה או על מתווה הגז או על מעשיה של כי״ל – הדברים יתכסו באבק שריפה מצדו הימני של היקום ויזרמו לכיסי הטייקונים. משבר הוא שעתם הגדולה של אדוני הכסף השחור. ועוד דיווידנד יקבלו נביאי המלחמות וההפחדה, הם יוכלו כרגע לבוא אל עמיתיהם, בוז'י ולפיד, נושאי שם הלאומנות החדשה, כדי להזמינם להיכנס פנימה אל לבה של השריפה. ויכול להיות שהדבר יצליח להם אחר סדרת החינוך מחדש שכנראה בוז'י ולפיד עברו בחודשים האחרונים.

7. לבי לבי עם כל חברי היהודים האמיצים שנתקפים ברגעים אלה רגשי בושה וכלימה לאור מעשים שנעשים כביכול בשמם, משפטי שדה, הסתה פרועה ושקרית, דה-הומניזציה של עם שלם, וידוא הריגה של המלה ״שלום״ וכל הרעיונות הטובים שהאנושות הגתה. לבי עם עיתונאים מקצועיים ששומרים אמונים למקצוע ולחופש הביטוי וסוגדים לאמת ולא לשלדון אדלסון, וגם הם נתקפים תחושת אשם על אשר עמיתים עוללו למקצוע זה. גם אני נתקף לפעמים רגשות כאלו של אשם בגין דברים איומים שנעשים בשמי. במצב כזה אני רץ לכתוב אשר על לבי, ביקורת לא רחמנית כדי להקל על עצמי ולשמור על צלם אנוש מכל משמר.