לא הרב משולם ואנשיו הם הכת - אלא נציגי המדינה

הפרשה שהסעירה את הארץ בשנות ה-90 ניצבת במרכז הסרט התיעודי ״משולם״, העוקב אחר מאבק שמצדו האחד ניצבים הרב עוזי משולם ומאמיניו – מזרחים, חובשי כיפות ועבי זקן, הדורשים הכרה בחטיפת ילדי תימן, ומצדו השני – ביטחוניסטים אשכנזים. והצדק עדיין לא נעשה

כנער בשנות העשרה, הזיכרון שלי מ"פרשת עוזי משולם" היה שמדובר בכת. מקרה בו מנהיג יחיד סוחף אחריו קבוצה של חסידים, הם מתבצרים במתחם מסוים ודורשים דברים מופרכים וחסרי שחר. לכן טיפולה של המדינה בסיטואציה נראה לי בזמנו מתבקש וסביר. "משולם", סרטם של אייל בלחסן ונועם שיזף (שהוקרן ביום ראשון השבוע בערוץ 8), מציג תמונה מורכבת יותר של רצף האירועים שהתחוללו בעיר יהוד בחודשים מרץ-מאי 1994.

במוקד הסרט עומד קונפליקט בין הרב עוזי משולם ז"ל ואנשיו לבין הממסד. מצד אחד, הם מתבצרים במתחם של הרב, חמושים, ודורשים הכרה מלאה של המדינה ונטילת אחריות לחטיפתם של אלפי תינוקות מידיהם של משפחות יוצאות תימן, מזרח ובלקן במהלך שנות ה-40 וה-50. מן העבר השני של המתרס (לא כמטאפורה, משולם ואנשיו הקימו מתרסים נגד האפשרות של פריצה למקום), המשטרה מקיפה אותם ומנהלת איתם מו"מ במשך כחודשיים, עד לסיום הטראגי שבו נורה למוות אחד מתומכיו של משולם ואילו הוא עצמו נשלח לכלא. בנוסף לקטעי וידיאו והקלטות, הסרט מביא את עדויותיהן של הנפשות הפועלות.

ההישג המשמעותי של היוצרים בעיניי הוא הצגתה של דרמה אנושית שהתרחשה במשך ימים ארוכים, מבלי שהם עצמם צובעים את המרכיבים של הסיפור באופן דידקטי, כזה שמכוון את הצופות והצופים לצד זה או אחר. ראשית, מבלי לקרוא לילד בשמו, "הראשים המדברים" אשר בסרט חושפים קונפליקט שבין מזרחים לאשכנזים, אשר משועתק מהשנים שבהן נחטפו תינוקות לשנות ה-90. החזות של שני הצדדים היא מובהקת: משולם ומאמיניו מזרחים, חובשי כיפות ועבי זקן, וחלקם מדברים בח' וע' גרוניות. קציני המשטרה וכוחות הביטחון, לעומתם, הם ברובם ביטחוניסטים קלאסיים, אשכנזים בעלי חיתוך דיבור סמכותי ותקיף, שיודעים בוודאות "מה צריך לעשות".

הבדל נוסף בין הצדדים הוא מבחינת התוכן. משולם ואנשיו דורשים צדק ותיקון, הם עומדים על כך שמדינת ישראל חטפה אלפי ילדים מידי משפחות. "המדינה, אם היא היתה מוסרית, היתה צריכה לתקן את העוול הזה", אומר הרב ז"ל. בסרט מובאות עדויותיהן של מספר משפחות, אשר מתארות את הסיטואציה שחוזרת פעם אחר פעם: גורמי רפואה, בדרך כלל אחיות, הפרידו בין ילדים לאמהותיהם, ובחלוף זמן מה הודיעו לאמהות ללא הסברים מספקים שהתינוק נפטר. הרשויות לא הראו למשפחות את הגופות וגם לא את מקום הקבורה. לעתים קרובות, בחלוף כ-17 שנים נשלח צו גיוס לבית המשפחה על שמו של הנעדר/ת, ולעתים המשטרה הצבאית אף פקדה את בית המשפחות בטענה כי הנער/ה נפקד/ת מהצבא.

הרב עוזי משולם ז"ל אצל דן מרגלית (צילום: ארכיון טלעד, קשת)
הרב עוזי משולם ז"ל אצל דן מרגלית (צילום: ארכיון טלעד, קשת)
התהום בין המתבצרים לבין אנשי כוחות הביטחון נפערת ממש כאשר שומעים את הזווית של נציגי הממסד בנוגע לפרשה. שאלת הצדק בכלל לא מעניינת אותם, הם פשוט רוצים "לפתור את הבעיה". תנ"צ אלי לנדאו, מי שהיה אחראי על המו"מ מול משולם ואנשיו, טען כי לא היה מדובר בשיטה ממסדית של חטיפה אלא ב"יוזמה אישית של כל מיני אחיות"

התהום בין המתבצרים לבין אנשי כוחות הביטחון נפערת ממש כאשר שומעים את הזווית של נציגי הממסד בנוגע לפרשה. שאלת הצדק בכלל לא מעניינת אותם, הם פשוט רוצים "לפתור את הבעיה". תנ"צ אלי לנדאו, מי שהיה אחראי על המו"מ מול משולם ואנשיו, טען כי לא היה מדובר בשיטה ממסדית של חטיפה אלא ב"יוזמה אישית של כל מיני אחיות". המפכ"ל הנכנס, אסף חפץ, בעקבות שיחה עם פרקליטת המדינה דאז ולימים נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מודה כי חתם עם הרב משולם על עסקה אשר הוא עצמו הפר ביודעין (במהלך התבצרותו של משולם ואנשיו, המשטרה ביקשה ממנו לצאת מהמתחם בשביל להיפגש ולדבר על פתרון. הם חתמו על מסמך המוצג בסרט ואומר שהוא יוצא וחוזר בליווי המשטרה, אך ההסכם הופר).

תמונת המצב שנפרסת מול הצופים, מגלה שהרב משולם צדק כאשר טען בזמנו בריאיון לדן מרגלית שלא הוא ואנשיו הם הכת – אלא נציגי המדינה. תנ"צ לנדאו טוען בצורה מופרכת שמספר אחיות, מיוזמתן הפרטית, קשרו סוג של קשר לבצע פשע חמור ביותר, תוך הפרה בוטה של כללי אתיקה רפואיים, וכל זאת ללא יד ממסדית מכוונת. והשקרנים בסיפור הזה, כפי שאנו למדים מהסרט, הם לא המשפחות אשר מעידות על הפשע שבוצע כלפיהן, אלא דווקא אנשי הממסד ושומרי החוק כביכול, שהפרו הסכם כתוב וחתום עם אזרח. יש לציין כי העוול נמשך אף שנים לאחר מכן, כאשר לאחר שחרורו של הרב משולם מהכלא נאסר עליו לדבר על פרשת ילדי תימן.

meshulam house
הבית בו התבצרו חסידי הרב משולם. לא היסס לצאת לעימות חזיתי עם הממסד, ושילם מחיר כבד (צילום מתוך הסרט ״משולם״)

נקודה שחסרה לדעתי בסרט היא התהייה היכן השמאל הביקורתי כביכול, זה שמתיימר לקרוא תיגר על הממסד, בשעה שאזרחים עולים על בריקדות לנוכח פשע אתני שבוצע נגד קהילתם? מדובר באירוע מתמשך אשר הסתיים בשפיכות דמים כאשר המשטרה ירתה למוות בשלומי אסולין ז"ל, אחד המתבצרים. ניתן היה לצפות, אז כמו היום, שפעילים ומנהיגים שיוצאים נגד גזענות ועוולות אחרות ופועלים כביכול למען צדק חברתי וזכויות אדם, יביעו עמדה בנושא. שום כלום. גם בהקשר הזה מצוטט הרב משולם בסרט אומר דברים נוקבים: "אנחנו לא מצביעים בכלל. אם חתום אצל מישהו שהוא הצביע, הוא לא מתלמידיי".

ברמה האישית-פוליטית, צפייה בסרט חיזקה אצלי את התחושה שטוב עשינו בעמותת עמר"ם כאשר קבענו את יום הזיכרון לחטיפת ילדי תימן, הבלקן והמזרח ביום מותו של הרב משולם ז"ל. בדומה למאבקים מזרחים בעבר, דוגמת העימותים בוואדי סאליב ותנועת הפנתרים השחורים, הרב משולם לא היסס לצאת לעימות חזיתי עם הממסד, ושילם בעקבות כך מחיר כבד. במהות הדברים, גם אם באמצעים שונים, חשוב להמשיך את דרכו של הרב משולם ז"ל מבחינת הדרישה לצדק ולהכרה מלאה בעוול שנעשה למשפחות הילדים החטופים.  

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שיקו

    מאמר טוב של תום מהגר על משולם. הערה קונסטרוקטיבית וחברית אחת: אפילו קריאה שטחית של גיליונות "מצד שני" — ובאנגלית של "ניוס פרום וויטין" — ששניהם הודפסו בירושלים הייתה מגלה שבניגוד לאחת מהטענות הגורפות במאמר — היה ובטח שהיה שמאל מזרחי (וגם אחר אגב) שתמך ללא פשרות — ובזמן אמיתי ולא 20 שנה אחר כך — במשולם, זאת מבלי להזכיר כלל את התמיכה של השמאל הזה בכל גוף שקידם חקירה באשר לפשע הציוני נגד ילדי תימן. בנוסף לכך, אנשי משולם השתתפו במפגשים של "הקשת הדמוקרטית מזרחית" כשווים מוחלטים במהלך 1996-97. זוהי לפיכך הנקודה החלשה, וגם השגויה אמפירית, ברשימה הזו שבכל מובן אחר היא טובה.
    במבט מעט רחב יותר ניתן לקבוע שמה שאפשר לקרוא לו "הא-הסטוריות המזרחית" של הרשימה נראית למרבית הצער כמשקפת משהו רחב יותר כמו גם לא מעט אנשים מבני הדור המזרחי הצעיר. ככזו, הא-הסטוריות הזו נראית לא רק א-פוליטית לגמרי אלא בנוסף גם "קאונטר פרודוקטיבית" מבחינת המאבק המזרחי עצמו. נדמיין מצב עתידי מוזר ביותר שבעוד 20 שנים מהיום יכתוב אדם שיעסוק בשאלת ילדי תימן מאמר שלא רק שלא יזכיר את פעילותו הברוכה של ארגון עמר"ם היום — ו/או את המאמר של תום עצמו — אלא שאף יטען שהם בעצם כלל לא היו בנמצא בסוגיה (בדומה למה שנטען ברשימה זו כנגד איזה קונספציה של "שמאל" אמורפי). האם זה יהיה הגיוני? האם זה יהיה מועיל פוליטית? שווה בעיני לקרוא מאמר די עמקני של סמי שלום שטרית מ-1997 שנקרא "מחיקון ציוני-אשכנזי." אסור שבאופן פרוורסי לגמרי יהפוך המאמר הזה לרלוונטי גם ביחס למזרחים הכותבים על שאלות מזרחיות.
    אציע לפיכך את הנחת העבודה הגורפת הבאה לכל כותב או כותבת עתידיים כלשהם שיכתבו על כל נושא שהוא: כל סוגיה שאת או אתה מעלים על הדעת (ושוב, "כל") זכתה כבר בעבר להתייחסות בזמן אמת ע"י השמאל המזרחי במהלך ה-50 שנים האחרונות. אם קורה שהאדם הכותב לא יודע עליה או לא מאתר אותה, אז הנחת העבודה שלו צריכה להיות שהוא, או היא, פשוט לא עשו באופן עמוק מספיק את מאמץ החיפוש והמחקר. במילים אחרות, השמאל המזרחי ב-50 שנים האחרונות כתב והגיב על כל סוגיה בישראל בזמן אמת בין אם פוליטית, תרבותית, או כלכלית. למרבית הפלא אולי, את הסך הטוטאלי הזה עצמו אפשר לכנות כך: "חלק מעצם ההיסטוריה עצמה של המאבק המזרחי".

    1. תום מהגר

      שיקו תודה על ההערה. להבא אקפיד לשים לב.
      אבל חשוב לי להבהיר נקודה מהותית לגבי הביקורת שלי על השמאל, אשר בעיניי הוא לא אמורפי. אני מדבר על השמאל כפי שהוא מוכר לרוב הציבור, ובעיקר לציבור המזרחי. מפלגות (עבודה, מרצ, חד"ש), ארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח, האקדמיה ובמידה מסוימת בג"ץ (ולכן חלקה של דורית בייניש בפרשה מעניין וציינתי זאת). גיליון כמו "מצד שני" זה ממש ליודעי ח"ן. אני מודה שגם אני לא הכרתי עד עתה, אבל מסכים איתך שהייתי צריך לברר טוב יותר לפני כתיבה ולציין זאת. אבל בכל מקרה הטענה בעינה עומדת משום שכתבתי על השמאל שמדבר בשפה של "צדק חברתי" ו"זכויות אדם" אבל ממלא פיו מים כשזה מגיע לצדק וזכויות של מזרחים. לכן הייתי צריך לציין זאת כיוצא דופן שאינו מעיד על השמאל כפי שהוא חלק מההגמוניה אשכנזית בארץ, וכל הגופים שציינתי בהחלט עונים להגדרה זאת, קרי, שמאל אשכנזי

  2. שושן

    חוסר התום של "המזרחיסט המיקצועני" התורן, מתחיל כרגיל, בפתיח הגזעני -מזרחי של המאמר: "…מזרחים, חובשי כיפות ועבי זקן, הדורשים הכרה בחטיפת ילדי תימן, ומצדו השני – ביטחוניסטים אשכנזים…" הרי לפי הנרטיב של "העוקץ", ברור שכל מה שמזרחי עושה הוא חיובי לעילא (כת קיצונית מתבצרת עם נשק במשך חודשים), וברור שכל אשכנזי, הוא לפחות חצי נאצי. איפה ההגינות המיקצועית? היו עד היום שלוש ועדות ממשלתיות (כולל פתיחת קברים), שכולן הגיעו למסקנה שלילית לגבי התזה המוקצנת שאתם ששים להציג על "התארגנות ממוסדת של המפלצת האשכנזו-נאצית (אוי, שכחתי: וגם הלבנה והשמאלנית) כנגד כל המזרחיים המיסכנים חובשי כיפות ועבי זקן
    לא חארם?????

  3. אנה

    תגישו בגץ נגד המדינה!
    אני לא מבינה למה המשטרה התערבה ובכלל איך איש משטרה הוא נציג המדינה בעניין הזה.

  4. מלכה טייכר-מילר

    יש למדינה בעיה לעשות צדק עם קורבנות הסחר בילדי העולם עם קום המדינה, מאחר והפשע הזה חי ובועט עד היום במדינה, שום דבר לא השתנה, נוספו אין ספור מוסדות ועמותות הפועלות עם הנאציזם הסוציאלי (הרווחה) של מדינת ישראל וכולם עושים הון מרצח נפשותיהם של ילדים והורים מהעשירון התחתון… זו הסיבה היחידה שהעוני לא מחוסל, הכסף שמיועד לשקם משפחות משמש את בעלי ההון מאחורי הפשע המאורגן במדינת ישראל, שעושה את הונו מסחר בילדינו… כבר נחשפו אין ספור סיפורים של ילדים חטופים שעונו, סיפורים של מאומצים וווידויים אין ספור… אלא, שהמדינה יודעת שאם היא תאפשר לתביעה אחת לזכות, אז הסחר בילדים שחי, נושם ובועט גם כיום, ייחשף, ונבחרי ציבור רבים כמו גם שוטרים ושופטים ימלאו את ימיהם בכלא… לכן, שופטים משמשים שכירי חרב של הפשע המאורגן האכזרי הזה… אל תניחו לנושא הזה, עד לחיסול הנאציזם הסוציאלי במדינת ישראל.

  5. יוסףה מקיטון

    תודה, תום, על הסקירה.
    האם יש מקום בו אוכל למצוא רשימה של סרטים ואולי גם כתבות בנושא חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן? את הסרטים עצמם כמובן יהיה נהדר למצוא גם, אבל נתחיל מרשימה ללכת בעקבותיה.

  6. ג. אביבי

    כדאי להזכיר מספר עובדות:
    יש עדויות על יותר מ1000 תינוקות שנחטפו או הוצאו במרמה מהוריהם, בין 1948 ל- 1954. כל קרובי החטופים מעולם לא הפסיקו לטעון על חטיפתם ולדרוש מידע על גורלם. קרוב ל100% מהחטופים הם מזרחים ורובם תימנים. כל החטיפות המדוברות בוצעו על מי שעלו ארצה באותן שנים (48-54). עיתון "העולם הזה" דיווח כבר ב1954 על מנגנון החטיפה ההמונית של ילדי התימנים ועל תרגילי ההונאה של הממסד.
    הממסד האשכנזי בכל המקרים טען שהתינוקות נפטרו ולא השיב את ה"נפטרים" להוריהם. מדובר בבני מספר חודשים עד שנה וחצי – כרבע מהתימנים מאותה עלייה בני אותו גיל בעת ההיא – זאת בנוסף על אלה שבאמת ניפטרו. זהו שעור החורג בהמון ע"פ כל קנה-מידה מאחוזי הנפטרים בארץ ובתימן באותה עת.
    לאחר פעולתן של 3 ועדות טיוח ("חקירה" בשפתם) להכחשת פשעי חטיפת ילדי התימנים ומזרחים אחרים, שהוקמו ע"י הממסד כדי ל"חקור" את הממסד, החליט הרב משולם לעורר את הנושא מחדש בציבור. הוא חקר את הנושא ואגר חומר חשוב. הממסד, באמצעות "הממונה על הביטחון בלשכת ראש הממשלה", תחילה הציע לו תפקיד בממסד כדמי שתיקה ולאחר שמשולם סירב, איים על חיו.
    הרב משולם לא שש לעימות אלים עם המשטרה / שב"כ. הוא נאלץ להתגונן מאחר ואוים ע"י מנגנוני האופל של ישראל ומאחר והממסד השתמש בפרובוקציות לגרור אותו להתבצר ולהתעמת.
    שר המשטרה באותה תקופה (1994) היה משה שחל. אותו שחל שימש ככלי מטעם עירית חיפה להשתקת מחאתם של אנשי ואדי סליב בעת המרידה שם ב1959. ב59 כמו ב94 היה לממסד האשכנזי די נוח להשתמש במזרחי שימושי לדיכוי המזרחים.
    שואל תום מהגר: מדוע ה"שמאל" האשכנזי בישראל מעולם לא פעל למען קורבנות הפשע ונגד הפשעים ההמוניים האלה?
    • ה"שמאל" הציוני, ספוג בערכי הארכי-גזען ארתור רופין ורעים אחרים, תמיד ראה את טובתו של הציבור האשכנזי בלבד ותמיד תיעב את המזרחים.
    • הממסד שתחת שלטונו ובסיועו בוצעו הפשעים הוא אותו ה"שמאל".
    השאלה שתום לא שואל היא מדוע מנהיגי הימין, שידעו בזמן אמתי, לא הרימו קול ולא ניסו למנוע הפשעים?
    • משום שמדובר בציונים אשכנזים שלשיטתם, ממש כמו עמיתיהם מה"שמאל", המזרחים שווים פחות מאשכנזים ולא ראויים לחמלה.
    שוב, המסקנה היא שאת זכויות המזרחים ישיגו רק המזרחים, במאבק עיקש, ללא קשר לימין ול"שמאל" הפוליטי הקיים.

  7. Tony Eden

    Any one who has the ability to leave the state of this criminals, to another state that could protect him or her and family, should do that and immediately.
    and return only with money and power to demand justice for this criminal affair.
    As jews, we must eliminate these criminals that perpetrated their crimes against humanities.
    We must create a place memorial for the victims ASAP.
    No one has the right to destroyed the idea of a free jewish state, provided, that the criminals in this said state should be removed, judged, and pay for their crimes.
    It is urgent to realized a Saga great film to be presented in European capitals, USA, and Canada.
    We should fine budget for this important project for exposing the criminals in order to avoid repeated tragic historic events.

  8. אושרת

    עמותת עמר"ם- אנשים יקרים וחשובים!

    רציתי להביע את הערכתי לפעילות הקדושה שאתם עומלים!
    פרשה כאובה ומצערת, כולי תקווה שאמת תצא לאורב בקרוב.
    הרב עוזי משולם ז"ל, אדם קדוש שיש הרבה מה ללמוד ממנו, מסר את נפשו למען עם ישראל באהבה אמיתית ואתם כממשיכי דרכו חשובים מאוד,אשריכם ואשרי חלקיכם!
    אנא מכם שלא ירפו ידיכם מלהמשיך לפעול במלוא העוז,
    יהי רצון שהקב"ה ייתן לכם את הכוחות הנכונים ותהיה לכם סיעתא דישמיא לברר את
    הטוב מהרע ולגאול את המשפחות המיוסרות.
    תבורכו מפי עליון.
    גמר חתימה טובה!
    השם הטוב ישלם שכרכם בעולם הזה ובעולם הבא
    עלו והצליחו!