ורק דרעי וכחלון שותקים

במקום לממש את הבטחתו לפעול למען השקופים, דרעי בעצמו מתנהל כשקוף בממשלה ומתבטל בפני נתניהו, ואילו כחלון גוזר על עצמו שתיקה בגלל "ניגוד אינטרסים". ויש גם לשאול: מהו הקול המזרחי הייחודי שיכול להוות אלטרנטיבה לטירוף הלאומני של השבועות האחרונים?

אחד ההיבטים של הגזענות נגד מזרחים בחברה הישראלית, הוא היחס כלפי נציגי הציבור המזרחי. דוגמא מובהקת לכך ראינו כאשר עמיר פרץ, שר הביטחון בזמנו, טעה והביט במשקפת מכוסה. בעוד פרץ עבר מסע הגחכה מתוקשר היטב, אשר הגיע לכדי כך שהלבישו בובה בדמותו בבגדי האדם הקדמון ("מזרחי לא מפותח"), התקשורת הישראלית כלל לא התעכבה על אותה הטעות כאשר אריק שרון עשה אותה, ובשבועות האחרונים גם בנימין נתניהו. לפני כן, דוד לוי עבר במשך שנים אחרונות הגחכה דומה, בעיקר סביב השפה האנגלית שאינה שגורה בפיו. כפי שבאורח פלא לא ידענו על הטעות של שרון, כך מעטים יודעים שדוד לוי שולט בשפה הצרפתית על בוריה.

נזכרתי בעמיר פרץ ובדוד לוי משום שבשבועות האחרונים פוליטיקאים מזרחים, ובראשם השרים משה כחלון והרב אריה דרעי, אינם מביעים דעה משמעותית ביחס לאירועים הקשים. נראה שהם הפנימו את הגישה, לפיה הם לא אמורים להציג את עמדתם בנושאים מדיניים-ביטחוניים. כך נתניהו מברבר את עצמו לדעת מתחת לכל עץ רענן, בוז'י הרצוג מנסה לאגף אותו מימין עם רעיונות נפשעים בנוגע לענישה קולקטיבית נגד תושבי מזרח ירושלים, נפתלי בנט מצטלם בפוזה של שריף עם אקדח הצמוד למותניו, יאיר לפיד מטיף לירי ללא סייגים ואביגדור ליברמן, כרגיל, סבור שיותר כוח יפתור את הבעיה. ורק דרעי וכחלון שותקים.

…רָפִי לָבִיא אָמַר
'הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ'
וְכֻלְּכֶם הִסְכַּמְתֶּם אִתּוֹ, עֵדֶר
חֲסַר טַעַם וְרֵיק
מִצִּנְצָנוֹת שְׁקוּפוֹת חֲתוּמוֹת
בְּוָּקוּם.

רָפִי לָבִיא הָיָה צַיָּר גָּרוּעַ
הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ

(קטע מתוך שירו של רועי חסן,  "על מי ועל מה (או סגירת חשבונות)", מתוך "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה", עמ׳ 52).

ההכרזה של חסן בשיר הזה היא מכוננת בעיניי. חסן לא מבקש שהאליטה בחסדיה תעשה לו מקום לצד רפי לביא, והוא לא רוצה להשתלב בישראליות כפי שכבר גובשה ע"י הקבוצה האשכנזית. הוא רוצה לקבוע מה ראוי, מה איכותי, מה ערכי ומה נכון לעשות במקום האשכנזים. "הטעם שלי הוא הקובע".

בהקשר הזה כדאי להשוות בין השיר של חסן לראיון של הרב אריה דרעי אצל העיתונאית רינה מצליח בתוכנית "פגוש את העיתונות", לפני כשבועיים. המסר של הריאיון הזה רע מאד מנקודת מבט מזרחית. אריה דרעי מכריז שהוא עוזב את משרד הכלכלה משום שהוא "לא מבין בענייני הגז", כפי שהוא מעיד על עצמו. במקום לממש את הבטחתו לדבר בשם השקופים ולפעול למענם, הוא בעצמו מתנהל כשקוף בממשלה, בורח מאחריות ומעביר אותה לבנימין נתניהו. במקביל, כחלון גוזר על עצמו שתיקה בעניין בגלל "ניגוד אינטרסים". כך הגענו למצב מדכדך ביותר: כבר שישנם מנהיגים מזרחים בממשלה, שנמצאים בעמדת מפתח לקבוע מה יעלה בגורלו של משאב כלכלי כל כך משמעותי לציבור, הם מפנים את הבמה ומתבטלים בפני ראש ממשלה אשכנזי שחולש על מספר משרדי ממשלה במקביל.

כחלון ודרעי
נתניהו מברבר את עצמו לדעת מתחת לכל עץ רענן, בוז'י מנסה לאגף אותו מימין עם רעיונות נפשעים בנוגע לענישה קולקטיבית, בנט מצטלם בפוזה של שריף עם אקדח הצמוד למותניו. אז איפה דרעי וכחלון?

יש לציין שגם ח"כ יוסי יונה וגם השרה מירי רגב לא ממש מבטאים קול מזרחי ייחודי לנוכח מה שקורה בארץ בשבועות האחרונים. לא זכורה לי אמירה משמעותית של ח"כ יונה, למרות שלפני כעשר שנים הוא תמך בתנועות שסירבו לשרת בשטחים. והשרה רגב, מצידה, בעיקר מתפקדת כדוברת של ראש הממשלה נתניהו – בעוד שבפרשת גלגלצ, למשל, היא דווקא משמיעה קול מזרחי מובהק. המנהיגים המזרחים כל כך מנסים להשתלב בממסד האשכנזי, עד שהם נטמעים לתוכו ומאבדים את זהותם.

ואולי באמת צריך לשאול מה בעצם הקול המזרחי הייחודי שיכול להוות אלטרנטיבה לטירוף שאנו עדים לו בשבועות האחרונים? אני סבור שגם בימים רגועים יותר וגם בימים אלימים וקשים, מנהיגות מזרחית צריכה להתעקש על המאפיין הזהותי המיוחד של הציבור שהגיע הנה מארצות ערב והאיסלאם. מימין או משמאל, עלינו לדחות על הסף את העיקרון של וילה בג'ונגל. אנחנו בני המרחב. הורינו, סבותינו וסבינו לא הגיעו ממחוזות פראיים ואלימים כפי שהציונות האשכנזית, גם זו השמאלית כביכול, מנסה לצייר את המרחב הערבי, אלא מתרבות עשירה של מאות שנים.

גם בימים רגועים יותר וגם בימים אלימים וקשים, מנהיגות מזרחית צריכה להתעקש על המאפיין הזהותי המיוחד של הציבור שהגיע הנה מארצות ערב והאיסלאם. מימין או משמאל, עלינו לדחות על הסף את העיקרון של "וילה בג'ונגל". אנחנו בני המרחב

גם אם אני לא מקבל את ההגדרה השטחית של "יהודים-ערבים" (כפי שכתבתי כאן בעבר עם ידידי איתמר טהרלב), חשוב להתעקש על כך שבנסיבות אחרות, בשורה של ארצות ערב ובמשך מאות שנים, יהודים חיו בכבוד וללא גילויי אנטישמיות ושנאה כל כך בוטים כפי שחוו יהודי אירופה. ההיסטוריה הזו צריכה להיות נוכחת בשיח הציבורי ובמערכת החינוך גם מתוך הערכה למורשת שלנו כקהילה, וגם מתוך תקווה לימים שבהם ניתן יהיה לחיות בצורה הדדית ושוויונית ללא גזענות והתנשאות מובנת נגד כל מה שהוא ערבי. השבועות האחרונים הוכיחו לנו שרבים בציבור מתמסרים למרחץ דמים מחריד. ייתכן, לפחות צריך לנסות, שתפיסה אחרת של החברה היהודית במרחב הערבי תימנע חלק מגילויי האלימות המזוויעים.   

אולי הציפייה הזו תמימה, אבל אני לא רואה ברירה אחרת. נכון לעכשיו, הכיוון הוא ויתור וכניעה בפני ממסד שמעצם הגדרתו מבקש, ולמרבה הצער מצליח, לבטל את הקול המזרחי. אם יש איזו תקווה לשינוי חברתי משמעותי, היא עוברת דרך מנהיגות מזרחית שמתעקשת להוות גורם מכריע בעיצוב העתיד שלנו כאן, תוך שהיא מדגישה את זהותנו ההיסטורית.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. גל לוי

    אני לא מבין את הטענה תום. למה אתה מצפה ממנהיגים שאין להם שום זיקה או מסורת של מאבק מזרחי, ואפילו הם מתכחשים להיסטוריה של המאבק המזרחי שלפתע יגלו מנהיגות מזרחית? האם רק בשם בית סבא או סבתא נעשים מנהיגים של מאבק מזרחי, או אולי בשל היותך חלק מהמסורת הזאת מנגיד ואדי סאליב דרך הפנתרים דרך הקשת ואחותי ועוד ועוד? מילא יונה ודרעי שיש להם איזה חלק במסורת הזאת, אבל כחלון או רגב? באמת!

    1. תום מהגר

      לגבי יונה, דרעי ורגב הקשר למזרחיות הוא ברור והם אמרו את זה בצורות שונות במהלך הקריירה שלהם. פרופ' יונה אין צורך להרחיב, ש"ס מפלגה מזרחית באופן מובהק+קמ]יין השקופים ורגב מדברת וגם לדעתי מנהלת מאבק במקום על הפלייליסט של גלגל"צ.
      לגבי כחלון אולי אתה צודק אבל היו ציפיות מסוימות ממנו. בכל זאת צמח חברתי מזרחי, ושר אוצר מזרחי זה לא עניין של מה בכך. לפחות אני קיוויתי שייצא משהו מעניין מהמינוי הזה. בינתיים לא משהו.

  2. מאיר עמור

    תום מהגר בדרך כלל אני מוצא הסכמות רבות עם דבריך. כאן, במאמר הזה, כמעט כלום. אתה גם לא מעיז ללכת את הצעדים שאתה מבקש מהפוליטיקאים ללכת. הם לא הולכים את צעדיהם בגלל שהם פוליטיקאים ויש להם ״אינטרסים״ שעליהם הם חייבים להגן, אבל אתה? מדוע אתה לא אומר כלום? מה צריך לעשות? עוד פעם לרומנטיזציה של המזרחיות מארצות המוצא של הורינו? למזרחיות אין כמעט שום קשר לעבר הרומנטי הזה שאתה מתאר. הייחוד של וואדי סאליב, הפנתרים השחורים, האוהלים, הל״ה, החזית המזרחית, אפילו הקשת הדמוקרטית המזרחית ועוד ״תאי התנגדות״ היתה שהם הפכו את המיזרוח של האזרחות הישראלית למסר שלהם באמצעות האיזרוח של המזרחיות בישראל. אנחנו אזרחים, אנחנו במאבק פוליטי. אנחנו לא במאבק של זיכרון רומנטי כזה או אחר. כחלון ודרעי הם מזרחים דמיקולו. הם מעולם לא היו שם. הם מעולם לא יהיו שם. הדבר האחרון שיש להם לומר והדבר הכי אחרון שיש להם לעשות זה למזרח את האזרחות הישראלית ולאזרח את המיזרחיות לכדי טענה פוליטית של אזרחים שווי זכויות הנאבקים ונאבקות על זכויות האזרח ועל זכויות האדם שלהם. לצערי, במאמר זה שלך אתה נסוג בדיוק היכן שצריך לומר דבר פשוט: אזרחות. זכויות אזרח. זכויות אדם. גם אתה עושה רומנטיזציה של הפוליטיקה במקום לעשות פוליטיזציה של המזרחיות. חבל.

    1. תום מהגר

      מאיר תודה על ההערה. הצעתי במאמר כלי אחד, לא התיימרתי לכסות את כל האמצעים. יש כאן קהילה פוליטית בלי היסטוריה, בלי הקשר, שרוב הזהות שלה מתנקזת לסכסוך. למה זו רומנטיזציה ללמוד על העבר של הקהילות היהודיות בארצות ערב ואיסלאם?
      ברור שיש עוד כלים לא פחות חשובים. בגדול אני מסכים עם אמירתו של עו"ד כוכבי שמש מהפנתרים השחורים שעל עוד יש סכסוך לאומי מזרחים ישמשו כמנוף אנטי-ערבי. גם ויקי שירן ז"ל אמרה דברים דומים. אני מודע להם ולדעתי הם חשובים ביותר.

  3. יואש אב

    תום מהגר,
    מדוע אינך יכול לפנות ישירות ובפשטות לנציגים הבכירים של המזרחיים בממשלת ביבי הכושלת ולומר להם מה הם צריכים לעשות לדעתך כדי לייצג את המנהיגות המזרחית
    בכנסת ובממשלה?
    בריחה מאחריות, התקרנפות בפני ביבי והטייקונים, עסקות אפלות וקבלת אתננים תמורת
    בריחה מהכרעה- אלו מאפייני ההתנהלות המזרחית בממשלה.
    למנהיגים כאלה אין לאן להוביל ואין את מי להוביל.
    הגברת רגב עולה על עצמה במאבק שולי על הפלייליסט בגלגלצ כי כנראה זה מה שביבי
    מאפשר לה לעסוק בו מלבד "כפיים" ודגלול.
    ואיפה סטיב הבכיר?
    עם מנהיגים מזרחיים שמוחקים עצמם מלהיות אלטרנטיבה מוסרית, חדשנית, מובילה
    אין סיכוי להשפעה מזרחית משמעותית. תמיד יהיו במחסנית שטייניצים, לנדאואים,
    ליברמנים וכו' שיתנדבו לעשות את העבודה השחורה עבור ביבי שזמנו עבר והוא עדיין אינו יודע זאת.
    בכל זאת חזק ואמץ תום מהגר.

  4. נתן.

    מזרחי יכול להיות גזען לאומן פשיסט כוחני ומושחת כמו כל אדם אחר.
    כל עוד תחשוב שיש קשר בין מוצא או מקום ההולדת של סבא שלך לערכים שאותם אתה נושא כל המאבק "המזרחי" שאתה מתיימר ליצג הוא לא יותר מברכה לבטלה.

  5. מוני

    לא כל כך מבין מאיפה הבאת את המשוואה שיהודי ארצות המזרח וערב חיו שנים רבות בביטחון וללא הצקות
    לאחרונה הייתי עם סבתי ואמי במרוקו שם פסענו ברחובות מקנס בה גרה המשפחה שנים רבות
    הדבר היחיד ששתיהן זכרו היתה האימה משכניהם המוסלמים.
    ובעניין הוילה בג'ונגל – מי שאמר זאת לא התכוון לתרבות – כולם יודעים היטב כמה העולם המערבי חייב לתרבות האסלאם על תיווכה את התרבות הקודמה
    יחד עם זאת ג'ונגל לא חייב להיות רק תרבותי – מה עם קצת כאוס פוליטי? טירנות? חכמי דת שקובעים מה מותר ומה אסור? זה הג'ונגל.