שיתוף או ניצול? ״הכלכלה השיתופית״ פוגעת בערכים חברתיים בסיסיים

הביטוי ״כלכלה שיתופית״ בו מרבות להשתמש חברות כמו Uber ו-Airbnb, יוצר אשליה של יחסי אמון ואלטרואיזם. תביעות על אפליה שהוגשו לאחרונה כלפי חלק מהחברות האלו חושפות כי הן רחוקות מלהיות גן עדן שיתופי ומצליחות לחמוק מכל רגולציה של אי-אפליה ושמירה על זכויות עובדים
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

אחד ממקורות הכוח של הסדר הכלכלי הקפיטליסטי נובע מיכולתו לעצב את השפה באופן המציג מציאות מורכבת של אי-שוויון וניצול באמצעות מטבעות לשון היוצרות רושם הפוך. קחו למשל את הביטוי "כלכלה שיתופית" – "Sharing Economy", ביטוי המתאר התפתחות כלכלית דרמטית המאפשרת לאנשים להציע שירותים ומוצרים לאנשים אחרים באמצעות שימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות והרשתות החברתיות. שיתוף, כידוע, מבטא יחס בין אנשים המבוסס על אמון ומבטא אלטרואיזם. ביחסים של שיתוף וחלוקה, מה שאמור להנחות את הצדדים אינו רק דאגה לעצמם אלא גם דאגה לאחרים. על פי חסידיה הנלהבים של הכלכלה השיתופית, שבאו לידי ביטוי למשל בסדרת כתבות של אבי עמית השבוע בערוץ 10, המהפכה החדשה של הכלכלה השיתופית אמורה להחליש את כוחם של התאגידים הכלכליים הגדולים, לנתץ את מחסומי הכלכלה הישנה, להוזיל את המחירים, לצמצם את אי השוויון וליצור סדר כלכלי חדש של צדק חברתי ורווחה לכל.

הדוגמאות הבולטות של הכלכלה השיתופית, הם חברות כ Uber ו-Lyft, המאפשרות לאנשים לעשות שימוש ברכביהם ולהשתכר מהסעת אנשים המזמינים את שירותיהם, וחברת Airbnb, המאפשרת לאנשים להשכיר דירות וחדרים בבתים רגילים לתיירים מכל רחבי העולם. מתברר שחלקים מרכזיים של הכלכלה השיתופית הללו רחוקים מלהיות גן העדן השיתופי והתעסוקתי שמבטיחים מטיפיה. כך למשל, בזמן האחרון מתנהלות תביעות נגד חברת Uber על כך שנהגיה מפלים עיוורים ואנשים עם מוגבלויות אחרות. בתגובה לתביעה השיבה החברה כי היא אינה פועלת כמעסיקה של הנהגים אלא היא רק כמתווכת בין הנהגים נותני השירות לבין הצרכנים. הצגתן העצמית של החברות הללו כמתווכות ולא כמעסיקות, נועדה לאפשר להן לחמוק מהרגולציה המחייבות את המתחרות שלהן מהעולם הישן. זו רגולציה ציבורית שנועדה להגן על ערכים כאי-אפליה, וערכים חברתיים אחרים כהגנה על זכויות עובדים. לצד הנוחות והמחירים הזולים שהכלכלה השיתופית מייצרת עבור הצרכנים, היא מייצרת עבור העובדים בחברות כ-Uber וחברות אחרות, שוק עבודה קפריזי של משרות ארעיות, בתנאי עבודה נחותים. משרות נטולות זכויות סוציאליות ונעדרות כל ביטחון כלכלי. המרוויחים העיקריים משוק העבודה הזה, מלבד הצרכנים, שאין להם שום עניין בשותפות ואחווה, הם ממציאי האפליקציות ובעלי ההון שעומדים מאחוריהם.

לאחרונה הוגשו תביעות נגד חברת Uber על שנהגיה מפלים עיוורים ואנשים עם מוגבלויות. בתגובה השיבה החברה כי היא אינה המעסיקה של הנהגים, אלא רק מתווכת ביניהם לבין הצרכנים. טענה זו נועדה לאפשר להן לחמוק מהרגולציה המחייבות את המתחרות שלהן מהעולם הישן. זו רגולציה ציבורית שנועדה להגן על ערכים חברתיים כמו אי-אפליה, או הגנה על זכויות עובדים

למרות כל הרטוריקה הנלהבת של חסידי הכלכלה השיתופית, על העצמה והיזמות שמאפיינות לכאורה כלכלה זו, הרוב המכריע של האנשים המועסקים ב"כלכלה השיתופית" לא בחר להצטרף אליו כיוון שגילה אפשרויות חדשות להעצמת אישית, אלא נדחק לשם מחוסר ברירה, בעיקר בשל המשבר הכלכלי הנמשך מאז שנת 2008. רובם של המועסקים הם אנשים שלא הצליחו למצוא מקום תעסוקה בכלכלה הישנה והמושמצת, שבה עדיין אנשים שמבצעים עבודה זוכים להגנה של חוקי עבודה ונהנים מסל זכויות שחברות האפליקציה של הכלכלה השיתופית, המתארות את עצמן כרובין הוד כלכלי, מנסות להתחמק ממנו בכל דרך. רוב עובדי הכלכלה השיתופית הם אנשים ששכרם מעבודה במשרה מליאה או חלקית, אינו מספיק לצרכי משפחתם, ולכן הם נאלצים למצוא לעצמם מקורות הכנסה נוספים כגון שימוש ברכבם הפרטי על מנת להסיע אנשים, או השגחה על חיות מחמד של זרים, אפיית עוגות והתקנת וילונות.

בצרפת, בארצות הברית ובמקומות אחרים, התארגנויות עובדים ורשויות השלטון החליטו להיאבק בהפרת החוק ובהתחמקות מהאחריות החברתית של חברות הכלכלה השיתופית. כך לאחרונה, נפסק בקליפורניה כי נהג של חברת Uber, צריך להיחשב כעובד הזכאי לכל הזכויות הנובעות ממעמד זה ולא לקבלן עצמאי נטול כל זכויות והגנה.

למרות היתרונות של הורדת מחירים והנוחות הצרכנית, מהפכת הכלכלה השיתופית רחוקה להיות מגן עדן מוסרי המבוסס על אמון, סולידאריות וצדק חברתי כפי שמציגים אותה. בינתיים היא בעיקרה הסדר כלכלי שפועל להעשרתם של תאגידים מעטים המנצלים את מצבם הכלכלי של עובדות ועובדים רבים שמוכנים לעשות כל דבר על מנת לנסות להתקיים בכבוד.

הטקסט פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    יש כאן שתי נקודות שונות:
    א. התחמקות מרגולוציה- השפעה על המתחרים המסורתיים (שכן מפוקחים)
    ב. ניצול/רווח של העובדים

    לגבי הרגולוציה- גם כאן, העיניין מורכב. תלוי בשוק. חלקה לטובת הצרכן וחלקה מיועד בדיוק עבור המתחרים הממוסדים. בתחום המוניות, למשל, חסם הכניסה העיקרי הוא לא הדרישה להסיע נכים וכו' אלא הרשיון ("הכובע", שכידוע לא קשור כלל להפעלת המונית עצמה- בכל מונית יש שלט "רשיון XXXX על שם YYYY, שם הנהג ZZZ). אני מניח שאובר וכו' יסכימו לדרישות רגולציה, ובמיקרה כזה כל הפרולטרים ירוויחו- ובפרט נהגי המוניות עצמם, שישתחררו מעול התשלום על הרשיון. גם בתחום האירוח- אני, כאורח, בטח שלא צריך מלון שעומד בדרישות כיבוי אש, כשרות, נגישות וכו' יותר מבית פרטי. אני בהחלט מעדיף

    לגבי ניצול העובדים: נקודה עדינה. ניצול של העובדים אפשרי רק כשהקפיטליסט מחזיק את אמצעי הייצור. בכלכלת השיתוף, אמצעי הייצור נמצאים בסופו של דבר בידי העובדים. מעשית, כמה מאות נהגי מונית מנוצלים בעיר מסוימת יכולים להתארגן ולעבור כאיש אחד לשירות מתחרה, להוריד את המחירים ועדיין להרויח יותר מאצל האפליקציה הראשונה. הלקוחות יילכו אחריהם- הרי אפשר לפתח בקלות (אם אין עדיין) אפליקציה להשואת מחירים וזמינות בין אפליקציות. אובר אולי שווה 50 מליארדים (??! -אין לי מושג למה), אבל טכנולוגית, זה מוצר שאפשר להעתיק בקלי קלות.

    כלכלת השיתוף תתחיל לשרת תאגידים כשהם יתחילו להלין את עובדיהם ב-AirBNB, להסיע אותם באובר וכו'- כשהאחריות שלהם לעובדיהם תישחק.

    נשאר הטיעון שלנהוג מונית באובר זו משרה פחות מכניסה ומספקת מלעבוד במשרד בתאגיד מסורתי. טוב ויפה, אבל לא לי- ואני מניח שגם לא לכותב- אין מרשם קסם ליצירת אותן משרות מספקות, רווחיות ובטוחות. החלופה לעבוד באובר היא להיות מובטל, והאשם הוא לא באובר אלא בכלכלה העולמית. להרוג את כלכלת השיתוף זה לא מה שיציל את הכלכלה הישנה.

  2. דנה פלג

    אני חיה בקליפורניה, וזוגתי מחלטרת באובר, במידה רבה מהסיבות שציינת… לא שמענו על הפסיקה הזאת! תוכל לשלוח לנו קישור או מקור מידע אחר? נודה לך מאוד! המייל שלי שמור במערכת 🙂

  3. עומר

    אכן יש נגד אובר ואיירביאנדבי האשמות מפה עד הודעה חדשה וכלכלה שיתופית היא הבאז וורד עכשיו בשיח הכלכלי בעולם, (כמעט כמו "מגש הכסף"…). ויש עוד היבטים לדינמיקה העתידנית הזו:

    1. התחמקות ממערכת המסים של המדינה, בשני מישורים: א. ההתנהלות בין צרכן הקצה למשכיר השירות השיתופי מתקיימת מתחת לרדאר של מערכת המס (מע"מ) של המדינות. ב. התאגידים האלה מומחים בלא לשלם מסים על הרווחים שלהם.

    2. בצד החיוב, השירותים השיתופיים מתגאים בכך שהם מביאים את השירות למקומות שלא היה קיים בו. למשל, אובר מביאה אפשרות של תחבורה ציבורית לגטאות שאין בהם אוטובוסים בארה"ב.

    3. סיום עידן הרכוש הפרטי: גוגל כבר פיתחה אבטיפוס של מכונית בלי נהג, ויש מקומות שמתכוונים בשיא הרצינות להעלים את המכונית הפרטית בקרוב כך שרק מכוניות ציבוריות / בלי נהג יסתובבו בכביש, (הלסינקי).
    באותו אופן כלכלת השיתוף תשאף להשכיר כל דבר מוחשי או שירותי כך שהצורך בקניין ומושג הקניין יצטרכו לעבור שינוי.

    ועוד ועוד..

  4. אולג קומליק

    שלושה טקסטים מעניינים מאד בנושא זה שמאירים ומרחיבים בנושא זה:
    Apploitation: “Sharing Economy” has turned San Francisco into a dystopia for the Working Class or how apps break the spirit of the law
    http://economicsociology.org/2016/01/17/bits-briefs-why-class-matters-white-moral-debtors-apploitation-trust-as-a-matter-of-coding/
    Tech industry, for all its talk of ‘sharing’ & ‘democratizing’, is addicted to business models of short-term returns
    http://economicsociology.org/2015/12/18/bits-briefs-from-shells-to-bitcoin-tales-on-sharing-tech-industry-wealthy-love-the-crisis-universities-for-the-public/
    “Sharing economy”, crowdsourcing and collaboration as deskilling
    http://economicsociology.org/2015/11/22/bits-briefs-regulatory-capture-sharing-economy-as-exploitation-development-economics-in-developing-countries-bring-antitrust-bac/