• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

מסמר נוסף בארון של "מדינה יהודית ודמוקרטית"

על הוצאתה אל מחוץ לחוק של התנועה האיסלאמית הצפונית והיחסים בין השמאל הישראלי למיעוט הפלסטיני

נכון הוא שמבחינת היקפן של הפרות זכויות האדם וחומרתן, המצב בשטחים הכבושים חמור בהרבה ממצבו של המיעוט הערבי-פלסטיני בתוך תחומי הקו הירוק. בניגוד לבני עמם בגדה המערבית וברצועת עזה, אזרחי ישראל הפלסטינים אינם נתונים לשליטה צבאית ישירה (בגדה המערבית) או למצור והתקפות קשות (נגד תושבי רצועת עזה). אולם חשוב להסתכל על מצבו הפוליטי של המיעוט הפלסטיני בתוך ישראל על מנת להבין האם ועד כמה מדינה שמגדירה את עצמה מבחינה חוקתית כיהודית ודמוקרטית, מסוגלת להכיל פוליטיקה פלסטינית עצמאית וביקורתית ביחס למדינה?

בין השנים 1948-1966, האזרחים הערבים סומנו כ"גיס חמישי" והוטל עליהם ממשל צבאי שהתאפיין בפיקוח הדוק על חייהם ופעילותם. במהלך תקופה זו הוצאה מחוץ לחוק, באמצעות תקנות ההגנה לשעת חירום, תנועת אלארד. בהמשך, במהלך יום האדמה ב- 1976 ובמהלך אירועי אוקטובר 2000, כוחות צבא ומשטרה ירו אש קטלנית לעבר מפגינים. ומאז אוקטובר 2000, הממשלה מעבירה חוקים שמטרתם היא סתימת פיות: חוק הנכבה מאפשר לשר האוצר להטיל סנקציות כלכליות נגד גופים פלסטינים שדוחים את קיומה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית"  או מציינים את קום המדינה כיום אבל, וחוק החרם חושף אזרחים אשר קוראים לחרם על ההתנחלויות או ישראל לתביעות נזיקין. בית המשפט העליון, הגוף אשר כביכול אמון על הגנת הזכויות החוקתיות במדינה, דחה את העתירות נגד חוקים אלה.

הוצאתה של התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק בשבוע שעבר, גם כן באמצעות תקנות ההגנה לשעת חירום, מהווה נדבך משמעותי ביותר במדיניות זו של ישראל. בנוסף לעצם ההחלטה, שנעשתה באמצעות תקנות קולוניאליסטיות וללא כל שימוע בטרם נקיטת צעד דרסטי כמו סגירת תנועה פוליטית, חשוב לשמוע את הנימוקים של נציגי הממשלה. התבטאויותיהם מבהירות לנו עד כמה ערכים דמוקרטיים בסיסיים כלל אינם נלקחים בחשבון בשעה שהמדינה מחליטה לנקוט סנקציה נגד פעילות פוליטית של אזרחים פלסטינים.

בראיון לתחנת הרדיו "אל-שמס", השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מנמק את החלטת הממשלה להוציא את התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק. התנועה האיסלאמית, הוא מאשים, "מממנת הסעות להר הבית על מנת לייצר חיכוך עם כוחות הביטחון ועם מבקרים ותיירים". האם קיים סעיף בחוק הפלילי שאוסר ארגון הסעות לאתרים ציבוריים? ואם פלוני צעק על תייר, האין זה תפקיד המשטרה למנוע זאת ממנו, ואולי, במקרי קיצון, לעצור אותו בגין הפרת הסדר הציבורי? ברור כי במדינה דמוקרטית פעולות שכאלה לא מהוות בסיס סביר לסגירת תנועה פוליטית.

בראיון לתחנת הרדיו "אל-שמס", השר לביטחון פנים ארדן, מנמק את החלטת הממשלה להוציא את התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק, כי היא "מממנת הסעות להר הבית על מנת לייצר חיכוך עם כוחות הביטחון ועם מבקרים ותיירים". האם קיים סעיף בחוק הפלילי שאוסר ארגון הסעות לאתרים ציבוריים? ואם פלוני צעק על תייר, האין זה תפקיד המשטרה למנוע זאת ממנו, ואולי, במקרי קיצון, לעצור אותו בגין הפרת הסדר הציבורי?

בנוסף לכך, טענו נציגי הממסד כי ההחלטה לסגור את התנועה האיסלאמית באה בעקבות קשרים כספיים ואידיאולוגיים עם החמאס והסתה שהתנועה נוקטת בה. אכן מדובר בהאשמות חמורות. אבל כלל בסיסי במשטר דמוקרטי תקין הוא שהרשות לא נוקטת בסנקציה גורפת ומוחלטת כלפי אזרח בטרם היא הוכיחה את אשמתו. אם אכן ישנן הוכחות לפעילות כספית בין החמאס לתנועה האיסלאמית, הרי שבנקל ניתן להגיש כתב אישום נגד הגורמים המעורבים באמצעות החוק הפלילי. כנ"ל לגבי דברי הסתה. מדוע המדינה לא עושה זאת?

הביקורת נגד תגובתם המאוחרת והמגומגת של נציגי "השמאל הציוני" היתה במקומה. ואם לא הגיבו כאשר תנועה שלמה הוצאה מחוץ לחוק, אז מה להם כי ילינו על ביטול אירוע של "שוברים שתיקה". אולם ברמה יסודית יותר, צריך לשאול האם אלו שמתיימרים לדבר על צדק, זכויות אדם ומשטר דמוקרטי תקין, עדיין מאמינים בקונצפט של מדינה יהודית ודמוקרטית? גם אם מתעלמים מהעובדה שמדינת ישראל, ברוב ימיה, שולטת על מיליוני בני אדם באמצעות משטר צבאי; וגם אם מתעלמים מהשורשים הפוליטיים של המדינה, אשר מלכתחילה הובילו למדיניות של "הפרחת השממה" וייהוד הארץ. האם ביחס לאזרחים הערבים המדינה מסוגלת לקיים דמוקרטיה במובנה המהותי?

רוב מכריע בקרב הציבור הערבי-פלסטיני בישראל, והגורמים השונים אשר מייצגים אותו, דוחה על הסף את הפרדיגמה של "מדינה יהודית ודמוקרטית". מבחינתם, מדובר בממסד שמראשיתו ומעצם טבעו פועל לדיכוי החברה הפלסטינית ושאיפותיה הלאומיות הלגיטימיות. "השמאל הציוני", לעומת זאת, עדיין שבוי בתפיסה לפיה המדינה היהודית קיימה משטר ליברלי ודמוקרטי בתחילת דרכה, אולם "משהו השתבש בדרך". הפער המהותי והיסודי הזה מסביר את סירובה של הרשימה המשותפת לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת מרצ במהלך מערכת הבחירות האחרונות.

רבות דובר ועוד ידובר על מדוע השמאל היהודי לא מצליח להרחיב את שורותיו מעבר לאלקטורט הציוני-אשכנזי באזור גוש דן. אני סבור שהכשל הבסיסי בפעילותו של שמאל זה הינו ההיאחזות בערכים ובמעשים של האליטות הישנות, אשר כביכול הביאו איתם מאירופה בשורה דמוקרטית וסוציאליסטית. בפועל, הם בנו כאן ממסד אשר לכל הפחות ניתן לומר עליו שהוא מפלה, מדיר ופוגע בקבוצות שונות מצד אחד, ומיטיב עם יוצאי אירופה עצמם, מנגד. לכן, בהקשר שבין השמאל הישראלי למיעוט הפלסטיני, הגיעה השעה לכפור ברעיון של "מדינה יהודית ודמוקרטית", אשר ברור כי הוא מפר את זכויות הפלסטינים בצורות שונות, ולאמץ במקומו את החזון של מדינת כל אזרחיה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שי

    אני מסכים עם כל מילה ושואל את עצמי מה אפשר לעשות. הרי בסופו של דבר אנחנו פותחים את האתר הזה לא רק כדי להחכים אלא גם כדי לברר מה עושים. הרי מה שקורה בשטח הוא אחר לגמרי ממה שרואים בתקשורת ומנופח ע"י פוליטיקאים. לפי מחקר של פרופ' סמי סמוכה מאוניברסיטת חיפה, המצב כיום הוא שרוב הערבים הישראליים רוצים להשתלב במדינה באופן מלא ובכל תחום, ואנחנו – ישראלים בני דת משה – מפנים להם את הגב.

    קיימת כידוע מפלגה ערבית שיהודים לא מעטים הצביעו עבורה בבחירות האחרונות, ואחרים, שחשבו כמוני (לא עוד) נרתעו. כמה מפלגות יהודיות הקצו מקום לנציג ערבי, כמו שנעשה עם ייצוג נשים. נראה שגם זה לא מספיק. הגיע הזמן להקים מפלגה יהודית-ערבית (או ערבית-יהודית), שתנוהל באופן שיוויוני ותחתור לשבת בממשלה ולשנות את המציאות מבפנים, לאור האג'נדה שמשתמעת מהדברים שכתב כאן תום מהגר.

  2. איתמר בן אמ"י

    "מקרי קיצון"? מה זה?! למה לא לכתוב בפשטות ובעברית נכונה: "מקרים קיצוניים"???

    1. תום מהגר

      צודק איתמר, תכלס.

  3. ארביב רונית

    היתממות הכותב בוטה מידי, ראשית הייתי ממליצה לך לעקוב אחר הסיקור באתר מבט לתקשורת פלסיטנית (http://www.palwatch.org.il/) – שם תחשף לכל ההסתה ושאר בישין מרעין שמנהיגי הציבור הערבי מבצעים.

    שנית, כבר בתחילה פתחת בכך שמופרים זכויות אדם – אז לידיעתך לא מופרים זכויות אדם.. אלא עם ישראל בזכותו המלאה מגן על עצמו מפני הקמים עליו בכל מקום שהם.
    אולי הכותב יפנה לחמאס וחבר מרעיו ויבקש מהם לחדול למען השלום.. כנראה שהדבר לא יעלה בידו.

    שלישית, דמוקרטיה יכולה להתגונן – ולכן השתקת מסיתים ומפגעים זו דמוקרטיה למהדרין.

    כל טוב, ובתקווה להתפכחות מהירה

    1. תום מהגר

      רונית אם אכן ההסתה כל כך ברורה כמו שאת טוענת, אז כפי שכתבתי ניתן להגיש כתבי אישום נגד המסיתים כביכול. שימוש בתקנות המנדט הבריטי אינן עונות להגדרה של דמקורטיה.

  4. ליכודניק

    אם יותר לי לחזור על המובן מעליו:
    קשה מאוד לקיים דמוקרטיה שתכיל שתי קבוצות משמעותיות, אחת מאמינה כי "אל אקצה בסכנה" (וממילא, פעולות הפלג הצפוני ראויות) והשני מאמין כמעט לכל אמירה של הממשלה ושירותי הביטחון לגבי הערבים. הבסיס החברתי, ואולי אף הערכי, מקוטב.

    אין טעם לחפש פתרון פורמליסטי (התעקשות על פעולה דרך בתי המשפט), כי:
    – הפוליטיקאים (גם ראאד סלאח וגם הממשלה) ישאפו להימנע מכך- השאיפות האישיות שלהם מסופקות דוקא ע"י עימות
    – כל גורם "אובייקטיבי" שיידרש לפעול, אוטומטית ייחשד כמוטה (אם בג"צ יחליט שהפלג הצפוני חוקי הוא ייחשב "שמאלני ומסכן יהודים", ואם יחליט שאינו חוקי- הערבים ייראו בו שלוחה של הממשלה. לדעתי, זה כבר המצב במידה רבה).

    הפתרון חייב להיות באינטגרציה ובמציאת בסיס ערכי משותף. לאפשר לתלמידים ערביים ללמוד בתיכונים יהודיים, לעודד גיוס שלהם לצבא וכו'.
    אזרח יהודי חייב לשאול את עצמו, כמה הוא מפקפק בדברי הממשלה
    ואזרח ערבי צריך לשאול את עצמו, במינימום, האם הוא ב א מ ת סבור שהממשלה פועלת לפי איזושהיא תוכנית סודית להשתלט על הר הבית (כשברור שהיא נרתעת מכך כמו מאש).

  5. יוסי שורץ

    הרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא אבסורד לאומני וגזעני. אילו ארצות הברית הייתה מכריזה על עצמה כעל מדינה נוצרית ודמוקרטית היהודים כולל הציונים היו צועקים גזענות.
    מדינה היא כלי שלטון של מעמד. במקרה שלנו של הטייקונים . בימים אלו שבה המדינה הציונית נעה בכיוון טוטליטרי גם היהודים שאינם מזוהים עם הימין ובמיוחד הרדיקלי גם להם בקרוב לא תהיה אתנוקרטיה במדינת האפרטהייד הציונית . הרעיון של מאבק דמוקרטי כולל אסיפה מכוננת הוא נכון אבל מי מסוגל לבצע זאת. רק תנועה מהפכנית של העובדים הפלחים ומעמד הביניים הנמוך. אבל כשזה יקרה הם לא יעצרו כאן אלא ימשיכו בכוון של חברה שוויונית דהיינו סוציאליסטית . כישלון המאבק הדמוקרטי במצרים שנבלם על ידי דיקטטורה צבאית מוכיח שאם הפרספקטיבה היא של מדינה בורגנית דמוקרטית נקבל משהו אחר מאוד לא נעים.

  6. שימי

    הציונות היא תנועה גזענית ודוחה, עדיין הפעלת תקנות לשעת חרום במקרה הנ"ל הוא מעשה פסול. במידה ואנשי הפלג הצפוני (איסלמו-פאשיסטים) עוברים על החוק עליהם להיענש.

    כתבות מהסוג הזה מרחיקות אותי מהמחנה הדמוקרטי היחיד כאן כי הן עושות מעין הנחה לפאשיזם המוסלמי שהוא טבוע בדת האסלאם, בהיסטוריה המוסלמית ובהווה המוסלמי.

    לא במקרה, השמאל במערב והשמאל הקיצוני בישראל הם שותפיו האותנטיים של האסלאם הפוליטי הדומיננטי. מיותר לציין כי בין החוק המוסלמי לבין זכויות אדם דמוקרטיות פעורה תהום.

    מעבר לזה, כדאי שהכותב יחקור קצת את הפאשיזם הערבי הלאומני באזור ויווכח לדעת שהלאומיות הערבית הייתה ועודנה תנועה גזענית להחריד ופשעיה גוברים עשרות מונים על פשעי הציונות.

    האם אתה יודע על האתנוסייד האנטי קופטי במצרים ו/או על האתנוסייד במגרב של השלטונות הערבים כנגד האוכלוסייה הברברית הילידית?, האם אתה מודע לכיבוש המרוקני של סהרה המערבית?, הידעת שעבדות עדיין חיה ובועטת בעולם הערבי?,למשל: מאוריטניה וכיו"ב.

    להלן דוגמא לדבריי לגזענות הלאומנית הערבית:
    עבד אל-בארי עטואן הוא פלסטיני בריטי (יליד דיר אל בלח, שברצועת עזה), לשעבר עורך העיתון אל-קודס אל ערבי ("ירושלים הערבית") אשר פוטר לא מזמן מעבודתו.

    בשנת 2008 מתח עטואן ביקורת חריפה על העולם הערבי ואמר: 'אנחנו הערבים מהווים תמצית הגזענות'. הגזענות בעולם הערבי היא אחת התופעות המרושעות עד היום, יש שם עדיין סחר עבדים ויחס מחפיר ופושע לעובדים הזרים מרחבי המדינות השונות. אם אנני טועה אפילו מלקולם אקס כתב על כך באוטוביוגרפיה שלו. כמעט ואף עיתונאי לא מדבר על כך במיוחד מהכותבים "הנאורים" של אל-ג'זירה בבעלות הגוץ הקטארי.

    הנה הקישור: http://www.memri.org/report/en/0/0/0/0/0/0/2951.htm

    גילוי נאות: אנטי ציוני גאה אבל לא מוכן לעשות הנחות לאיש, לילה טוב.