החטיבה להתיישבות: חצר אחורית בניהול הבית היהודי

השבוע, בתום קטטה שהתחוללה בכנסת בין שר החינוך נפתלי בנט, יושב ראש הבית היהודי, לבין יושב ראש ועדת הכספים, משה גפני ממפלגת יהדות התורה, החליטה ועדת הכספים על העברת 317 מיליון שקלים לתקציב החטיבה להתיישבות, בתמורה להעברת מיליארד שקלים למוסדות חינוך חרדיים. אולם תקציב זה של החטיבה להתיישבות הוא רק התקציב ההתחלתי, שכן, כפי שמצביע מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, יש לתקציב החטיבה להתיישבות תכונה ייחודית – הוא נוטה לתפוח במאות אחוזים במהלך השנה.

החטיבה להתיישבות אינה גוף ממשלתי – היא פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית – אבל היא פועלת במימון מלא מתקציב המדינה ואמורה לעסוק מטעם ממשלת ישראל בהקמת יישובים כפריים, בטיפול ביישובים קיימים ובביסוסם. כמעט מיותר לצייין שמדובר ביישובים יהודיים בלבד. על ההסדר הזה, שהתאים לימי "חומה ומגדל" ולא להליכי מנהל תקין של מדינה דמוקרטית ריבונית, כתבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עורכת הדין דינה זילבר חוות דעת מפורטת ששלחה למזכיר הממשלה. במסמך היא קבעה, כי הפרטת סמכותה ויכולותיה של הממשלה לקבוע מדיניות בענייני התיישבות לגוף חיצוני, הופכת את הקשר שבין המדינה לחטיבה ל"אזור דמדומים ממשלי", ל"חצר אחורית" שבה מופעלות סמכויות שלטוניות רחבות ומשמעותיות ותקציבים מחולקים ללא בקרה וללא קריטריונים. אלה יוצרים עמימות לא בריאה ביחס ל"היכן המדינה נגמרת והמדינה מתחילה".

מסקנתה של זילבר הייתה שהממשלה חייבת להשיב לידיה את הסמכויות מהן התפרקה במסגרת הקשר שלה לאורך השנים עם החטיבה להתיישבות. בעקבות חוות-דעת זו החליט ראש הממשלה על הקמת ועדת מנכ"לים, שדנה ביישום ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה בימים אלה.

על "החצר האחורית" הזו, בניהולה של מפלגת הבית היהודי, נכתב לא מעט בשנתיים האחרונות. רק לפני שלושה שבועות שיגר מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דו"ח חמור לשר אורי אריאל, שאחראי על החטיבה להתיישבות, שקבע בלשון פשוטה שפעולות החטיבה נגועות בשחיתות. המבקר הצביע על ליקויים חמורים, בין היתר על כך שמקורבים לשר היו מעורבים בהקצאת כספי הציבור וכי עיקר התקציב הלך לגרעינים המקורבים לבית היהודי ביישובים מבוססים במרכז הארץ. תיאור מפורט ומעודכן יותר עולה מתחקיר של "מרכז מולד" שיצא לאור בתחילת השבוע (pdf). מניתוח תקציב החטיבה לשנת 2014 עולה אפליה של הפריפריה והעדפה ברורה של ההתנחלויות. לדוגמה, 65 אחוזים מהתמיכות הישירות ברשויות המקומיות הוזרמו להתנחלויות, ורק 10 אחוזים ליישובים בדרום. בשנת 2014 השקיעה החטיבה, שיעדה העיקרי הוא כאמור חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, רק 26 שקל בתושב מועצת חוף אשקלון, ו-1,497 שקל – פי 58 – בתושב מועצת הר חברון.

למרות ההשלכות הקשות של מבצע "צוק איתן" על תושבי הדרום, רובו של תקציב החוסן החברתי של החטיבה הוזרם להתנחלויות שקיבלו למעלה מפי 10 מהתקציב שקיבלו המועצות ביישובי עוטף עזה.

אין פלא שחברי הכנסת של הבית היהודי אינם מתכוונים לוותר על ה"מדינה בתוך מדינה" הזו שהם שליטיה. חבר הסיעה בצלאל סמוטריץ׳ יזם באחרונה הצעת חוק פרטית שמטרתה לתת לגיטימציה חוקית למצב הקיים. על פי הצעתו, החטיבה להתיישבות תהפוך באופן רשמי לזרוע מבצעת של הממשלה, אך בלי שתהיה כפופה לנורמות ציבוריות של שקיפות, חובת מכרזים וחובות אחרות להם כפופים גופים שלטוניים. היא תיהנה, בפועל, בערך מאותה רמת סודיות שמהם נהנים גופים כמו "המוסד וה"שב"כ". להצעת החוק הזו מתנגדים בחריפות היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, אולם היא זכתה באישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה ולתמיכתו של ראש הממשלה, אותו ראש ממשלה שהורה על הקמתה של ועדת המנכ"לים, שברוב תמימותה עמלה בימים אלו על יישום הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. וכך בניגוד לדעתם הנחרצת של הנציגים הבכירים של שלטון החוק במדינה, ימוסדו השחיתות והאפליה.

הטקסט פורסם ב״ידיעות אחרונות״