איך המשטרה נכנסה לביתי בנשק שלוף ועצרה אותנו ללא צו

מגיע הביתה בסביבות שעה 9 בערב, לוחץ על כפתור המעלית. ללא שום הודעה מוקדמת עשרות שוטרים חמושים ברובי סער, פנסים ואקדחים עטים עלי בכניסה לבניין. כן שיתפתי פעולה, כן אמרתי להם איפה אני גר, ולא, לא התנגדתי, למרות שלא הוצג בפני שום צו משטרתי ואיש לא טרח להבהיר לי על מה המהומה. הדבר היחיד שהבנתי הוא שהם מחפשים את משפחת אבו שחאדה אך את המינימום של לגלות שכל הבניין שלנו מאוכלס על ידי משפחת אבו שחאדה הם לא עשו. בשיא הבלבול הם מצאו לנכון לאיים בנשק חם על כל בני המשפחה ולבצע חיפושים מול הילדים עם נשק שלוף, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהבקשה החוזרת ונשנית של בני המשפחה – אנו לא מתנגדים לחיפוש למרות שאין צו חיפוש, רק מבקשים להוריד את הנשק מול הילדים ולתת לנשות המשפחה להתלבש כראוי.

זו כנראה היתה בקשה גדולה מדי מכוחות המשטרה. העובדה שלא התנגדתי ושיתפתי פעולה בכל מה שביקשו לא מנעה מהם לאיים עלי בנשק חם ולהכריח אותי לשבת בשקט בזמן שהם מביישים את אמי ואחותי. הנסיון שלי להסביר להם שהם יכולים לבצע את החיפוש בלי שום התנגדות, רק שיכבדו את אמי ואחותי, לא ממש עזר. תוך מספר שניות מצאתי את עצמי על הרצפה מוקף בשוטרים ומנוטרל. שוטרים יושבים לי על הגב והברך שלהם על ראשי, אני חסר אונים ומתחנן לנשום. לאחר מכן הוכרחתי לשבת על הקיר בזמן שהידיים שלי היו כפותות מאחורי גבי. תוך מספר שניות הבנת שגם דודיי נעצרים, בפעם הראשונה, בשנות החמישים לחייהם, ללא שום היסטוריה. הוכרחתי לשבת על הרצפה ברחוב מושפל מול כל השכנים, מתחנן לשוטר שרק יפסיק ללחוץ לי על הראש אני לא הולך לשום מקום, הרי אני אזוק ומספר השוטרים כאן גדול ממספר כל תושבי השכונה גם יחד.

אבל מה אני מתלונן? עונת הציד של צעירים ערבים בשנות העשרים לחייהם החלה, והיעד המועדף הוא אזור תל אביב. בימים אלה אם אתה גבר ערבי, שחום, עם פנים מזוקנות – תל אביב ויפו הן לא המקום בשבילך. נכון שהיה אירוע ביום שישי. מבצע הפיגוע לא נתפס ואין ממש הוכחות חותכות לגבי המניעים ואחד הקורבנות היה נהג מונית ערבי, אך מי אמר שהמשטרה צריכה סיבות לפני שמבזים ומשפילים את האזרחים הערבים? הרי ראש ממשלת ישראל בכבודו ובעצמו עמד והסית והטיף מוסר על חוסר אכיפת החוק בחברה הערבית, כאילו החברה הערבית יכולה לא לציית לחוק! בעזרת איזה כוח נוכל לא לציית לחוק? ראשי העיריות שנים מתלוננים ומבקשים שהמדינה תיישם את החוק, למשל על ידי תוכניות מתאר באמצעותן יוכלו אנשים לממש זכויות בניין על אדמותיהם. שנים אנו מתלוננים על חוסר שיטור, כי אנו מבינים שחוסר שיטור פוגע בראש ובראשונה בנו! לעזאזל, מיליון ומאתיים אלף איש חיים ללא שיטור. זה אינו פרי הדמיון של מנהיגי החברה הערבית, אלא מסקנות ועדת אור בהן מתואר כיצד משטרת ישראל מתייחסת לחברה הערבית כאויבים.

נשק בחברה הערבית? אני בידיים שלי החזקתי את אחד מחברי הטובים בזמן שפרפר למוות, לאחר שאותו נשק לא חוקי שנתניהו מדבר עליו פוצץ לו את הראש. שנים אנו מתחננים שיאספו את הנשק הארור הזה שפוגע בנו, בצעירים שלנו! ביפו בלבד עשרות צעירים איבדו את חייהם מידי אותו נשק. סליחה שלנרצחים לא קוראים אבי וליאור, צריך לומר בצורה ברורה: כל עוד הנרצחים הם ערבים למדינת ישראל אין שום בעיה עם קיום נשק הלא חוקי בחברה הערבית. הם רואים את הבעייתיות רק כאשר אותו נשק פוגע ביהודים. המדינה הזו חשה מחויבות אך ורק כלפי היהודים. מי שלא יהודי הוא איום דמוגרפי. רצח בחברה הערבית עוזר לאזן את היחס דמוגרפי לטובת היהודים.

ואז שומעים את הנאום של נתניהו. מדהים כיצד אותו בן אדם שמסית באופן עקבי כנגד החברה הערבית, שמונע מהחברה הערבית זכויות בסיסיות, מגיע להטיף לנו מוסר. מה לעזאזל אנשים כמותו יודעים על ההרגשה שלנו, החיים במדינה שמפלה כנגדנו בכל תחום אפשרי? אותה המדינה, המנוהלת על ידי הרוב היהודי, נוהגת בנו בגזענות. אחר כך מופתעים שאנחנו לא נאמנים לה. 

עדיין לא נודע לנו למה נעצרנו. כשהגענו הביתה ראינו שבאתר האינטרנט של עיתון מעריב כבר הספיקו לטעון ששלושה מבני משפחת אבו שחאדה נעצרו בחשד שיש להם קשר למפגע, למרות שנחקרנו בגין התנגדות למעצר. המשטרה לא טרחה בכלל להגיד לנו על מה כל האירוע. אבל עיתונאות מסיתה וחובבנית זה לא דבר חדש בחברה הישראלית. אני זוכר ומזכיר שמה שעבר עלי ועל דודיי הוא אפסי ביחס למה שעובר על צעירים פלסטינים במזרח ירושלים ובגדה המערבית, הנתונים להשפלות כאלו על בסיס יום יומי. אני מבקש להזכיר שהעובדה שזה קרה לנו, אזרחים ערבים בתוך שטח מדינת ישראל, שלא זוכים ליחס מועדף. אני מפנים שאלו הם פני הכיבוש והגזענות, אשר מאיימים על כל בני העם הפלסטינים בכל שטחי השליטה הישראלית.