• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

שש הערות על תוגת ה״ליברלים״

עיתון הארץ החליט ש"הליברלים הישראלים הם הציבור המקופח ביותר במדינה" ושדרושה לו אוטונומיה. בדרך הוא מערבב בין תופעות שונות, לא מצליח לזהות כלל את הבעיה ולא מציע פתרון

קרלו שטרנגר במאמר בעיתון הארץ ביום שישי האחרון, החליט ש"הליברלים הישראלים הם הציבור המקופח ביותר במדינה" (בכותרת הדיגיטלית כבר הוחלפו ה״ליברלים״ ב״שמאל״ מאז) ומבקש אוטונומיה לציבור הליברלי, ובדרך מערבב בין תופעות שונות ולכן לא מצליח לזהות כלל את הבעיה ולא להציע פתרון:

1. קרלו שטרנגר מדבר על התחזקותן של אתנוצנטריות, לאומנות, מיליטריזם וגזענות בחברה הישראלית – אשר למעשה בלטו בציונות מראשיתה, ובלטו במדינת ישראל מתקופת בן-גוריון והממשל הצבאי, אך היתה תחושה בקרב ציבור מסויים שהן יעברו נורמליזציה, בעיקר בשנות התשעים בעידן אוסלו, תקוות שנכזבו עם רצח רבין ועלייתו של ביבי – והנה הכיבוש ממשיך ואיתו האתנוצנטריות, הלאומנות, המיליטריזם והגזענות – אך שטרנגר לא מזכיר כלל את ההקשר ההיסטורי של הציונות, הבן-גוריוניזם והכיבוש כאשר הוא מדבר על אלו, תוך העמדת פנים שהם נוצרו רק בתקופת נתניהו.

2. לא במקרה קרלו שטרנגר מדבר על "ליברליזם" ולא על "שמאל", ומאפיין כמייצגיו את "מרצ" (שמאל מתון), המחנה הציוני (מרכז) ו"יש עתיד" (ימין) – ולא מונה את "הרשימה המשותפת" כי מה לו ולציבור הערבי – וזאת כאשר "יש עתיד" ישבה עד לפני רגע בממשלת נתניהו והיתה שותפה לחקיקה אנטי-דמוקרטית, ושותפה כעת לרדיפה את "שוברים שתיקה", וגם מפלגת העבודה ולבני היו שותפים לממשלות ליכוד, ולא הציעו ברית לציבור הערבי, ומאגפים לא פעם את ביבי מימין.

3. לא במקרה קרלו שטרנגר מדבר על ליברלים ומתכוון למעשה לחילונים – כאשר החילון היה כוח הכפייה השליט במדינת ישראל בין 1948 ל-1977 במערכות הממשלתיות ובחינוך (גם כשהדת היתה נוכחת – הציונים החילונים היו זקוקים לדת ולגורמים דתיים כדי להגדיר את האתניות היהודית, באין להם דרך אחרת להגדירה) – וממשיך להיות גורם מרכזי במרחב הציבורי ובתרבות עד היום, אך אכן נמצא בנסיגה ובמגננה.

4. לא במקרה קרלו שטרנגר מדבר על ליברלים ומתכוון לאשכנזים – אשכנזים היו רוב בישראל זמן קצר מאוד: מ-1949 בעקבות הנכבה הם הפכו לרוב בקרב אזרחי ישראל, ובסוף שנות השישים הסתיים הרוב שלהם עם העלייה הנרחבת של יהודים מן העולם הערבי, המוסלמי והעות'מאני – אבל הם המשיכו את ההגמוניה שלהם עוד זמן רב לאחר מכן, ולמעשה עד ימינו, תחת שלטונו של ראש הממשלה האשכנזי-חילוני ה-12 של מדינת ישראל (והגבר ה-11) – וכיום ההגמוניה שלהם בסכנה בעיקר בשדה התרבותי – אך עדיין יש להם שליטה בשדות הכלכלי והפוליטי.

5. לא במקרה קרלו שטרנגר מדבר על ליברלים ולא מדבר על כלכלה – כי הליברלים שלו הם גם ניאו-ליברלים שנהנים מהמבנה הכלכלי של החברה הישראלית, ומהפערים המתרחבים שבין העשירונים – וכך על פי שטרנגר "הליברלים הישראלים הם הציבור המקופח ביותר במדינה" בזמן שהם הציבור העשיר ביותר, בעל הנגישות הגבוהה ביותר לאפשרויות חינוך, תעסוקה ותקשורת.

6. בלי הקשר היסטורי המכיר בשורשים של האתנוצנטריות, הלאומנות, המיליטריזם והגזענות בציונות, ובבן-גוריוניזם, ורק אחר-כך בכיבוש ובימין הפוליטי – אי אפשר יהיה ליצור כאן מרחב דמוקרטי. בלי ברית עם הציבור הערבי בישראל, אשר סבל מחקיקה אנטי-דמוקרטית הרבה לפני "חוק העמותות" – אי אפשר יהיה ליצור כאן מרחב דמוקרטי. בלי ברית עם הציבורים המסורתי והחרדי, וחלקים בציבור הדתי אשר אינם מקבלים עליהם את האידיאולגיה האנטי-דמוקרטית של "הבית היהודי" – אי אפשר יהיה ליצור כאן מרחב דמוקרטי (וודאי לא כאשר חילוניותו של יאיר לפיד הופכת אותו לבן ברית – ובמזל חילוניותו של בנימין נתניהו לא הצילה אותו בעיני כותב המאמר הפעם). בלי ברית עם הציבורים המזרחי, הרוסי והאתיופי, והבנה של ההיסטוריה של ההגמוניה האשכנזית השמאלית והימנית – אי אפשר יהיה ליצור כאן מרחב דמוקרטי אלא רק נהי. בלי לדבר על כלכלה ועל מעמד ועל מגדר – אי אפשר יהיה ליצור כאן מרחב דמוקרטי.

עד אז כל מה שישאר מהמאמר זה דיאלוג "נהי הגבר הלבן" בין ארי שביט וקרלו שטרנגר.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שימי

    מאמר יפה מאוד אבל הדרישה למערכת חינוך אוטונומית לציבור החילוני ואולי גם למסורתי (אם הציבור המסורתי ידרוש זאת) היא דרישה סופר לגיטימית.

    1. דןש

      ההיפך, מערכת חינוך אחת לכל.
      כל מי שחפץ בייחודיות, שיוסיף שעות לימוד מחוץ לבתי הספר ולאחר שעות הלימוד המשותף.

  2. יוסי אוחנה

    אבל תודה אלמוג שה'מאמר' הזה העלה לפחות בבת צחוק על פניך..
    הרי זה לא משהו שראוי להתייחס אליו ברצינות

  3. סמולן

    פוסט מעניין. יש לי כמובן הרבה לומר על זיהוי הבן גוריוניזם והאשכנזים עם הרוע המוחלט, אבל אני מניח שהכותב והקוראים יוכלו לנחש את תגובתי, אז נדלג על המחאה.

    במקומה, תרגיל קריאה: עיינו במטותא ב"עצמי, פרויקט עיצוב" מאת ק. שטרנגר. נסו לזהות פנטזיות גבריות מוקצנות, ודימויים פורנו-סטריאוטיפיים. יש מלא לכולן, וכך תוכלו לומר משהו על המיליה החברתי הנשקף מהספר, כולל אמדן מסויים של הכנסותיו הפנויות. לסיום, נסו לאתר מזרחית חמה, קצת לא משכילה אבל אינטואיטיבית להפליא. גם זו לא משימה קשה. ואז, אה, הפוסט הזה יהיה קצת יותר ברור.

    1. מזרחי שחום חלק

      סמולן, אני לא יודע איך לומר לך את זה אבל הפנטזיות והשיח מהסוג הזה ממש לא מוגבל למיליה החברתי של שטרנגר (וגם את הספר לא קנו רק בהרצליה פיתוח).

      1. סמולן

        בוודאי. אבל שטרנגר איכשהו חושב שפנטזיות הן תיאוריה.

  4. שושן

    לצערי עוד מאמר גזעני של "מיזרחיסט מיקצועני" שכל מה שמריח לו מליברליות ושמאל מראש פסול רק בגלל ההקשר ליהודים שמוצאם (שומו שמים) מארצות אשכנז. כותב, שכל הפריזמה שלו היא: "אם זה לבן ואשכנזי – זה מראש פסול". לדעתי זאתגזענות במיטבה.

  5. נתן.

    מעניין שהגבר השחור שכתב את המאמר הזה מתלונן על "קינת הגבר הלבן" ובמהירות הבזק עובר בעצמו לבכות על מה שעשה לו בן גוריון, בבחינת "רק לי יש זכות לבכות פה ואף אחד לא יקח לי אותה".

    יחד עם זאת לא הוזכר פה גרוש התימנים מכנרת וגם זאת התקדמות.

  6. אלי אמינוב

    לאלמוג בהר. לחמש מהערותיך אני די מסכים אך הערה מס' 3 נובעת לדעתי מפרשנות לא נכונה. החילון מעולם לא היה כוח כפיה שליט במדינת ישראל משום שזו מדינה הבנויה על תפישה לאומית של דת וזע, וכך היה גם אצל "הסוציאליסטים הציונים". יבוא יהודי המזרח לאחר שהתברר היקף השואה היה כדי לבנות את אומת המתנחלים כחברה שלימה על כל מעמדותיה. שרידי יהודי אירופה שיובאו היו אמנם בני אותן שכבות כמו יהודי המזרח אך בשל היותם אירופיים וקרובים אתנית ועדתית לביורוקרטיה ההסתדרותית, הממשלתית והעירונית, הפכו ברובם לעובדי ציבור וכך גם לחלק מבניית "האומה האירופית" במזה"ת וממעמדות הביניים שלה. את מסגרותיהם החברתיות והמסורתיות של יהודי המזרח היה צריך לנפץ כדי להפכם למעמד פועלים ולאיכרות – אלמנטים שנעדרו צן הכלכלה בישראל בשל גירוש האוכלוסייה המקורית הפלסטינים. אם תבחן את היחס השונה שהעניקה ישראל לפטריארכיה הערבית, טובות ההנאה שסופקו לה ושמירת אופייה המפגר והניתן לשליטה דרך קואופטציה של שיכבה זו לעומת הפטריארכיה והמסורת של יהודי המזרח תבין את ההבדל. רמיסת היחסים והקשרים החברתיים בקרב יהודי המזרח, הבוז הגלוי למינהגיהם ולהנהגתם היו במישור האידיאולוגי דומים ליחס המתנשא לשרידי הפלסטינים אך המדיניות הייתה שונה. הגורמים הפטריארכליים בקרב יהודי המזרח לא פונקו וטופחו כמו ראשי חמולות ושיח'ים ערביים אלא בוזו והילעגו לא בשל החילוניות אלא בשל הצורך לעצב את בני קהילותיהם המתפוררות לכוח עבודה זול וצייתני. החילון היה רק תוצר שולי.

  7. משה הברמס בוזגלו

    ביקורת יפה וחשובה כתבת אלמוג.
    פירוק האתוס החברתי המשותף היה הדבר שאפשר את עליית הניאו-ליברליזם, והשיח המתמקד בכל דבר מלבד צדק חברתי (דם, גזע, רכילות) הוא הדבר המאפשר את המשך מגזור החברה. עצוב לראות שהנגע הניאו-ליברלי פשה בשמאל הישראלי כה עמוק, ונקוה שיצליח להרפא ממנו.

  8. רתם

    בוודאי שלא במקרה שהוא לא מדבר על כלכלה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, בשיא תהילתו, בזמן יציאת ספרו על האינדיבידואליזם, שטרנגר התראיין לכתבת מוסף בהארץ ובה ספר בין השאר שהוא לוקח 700 שח לפגישת טיפול. זה לפני די הרבה שנים.
    כפועל יוצא, הוא מכיר ועובד רק עם א/נשים שצורכים שירות יקר זה. עמדה או עיקרון זה ממילא מדיר חלקים עצומים באוכלוסיה בישראל. נדמה שאין לו בכלל עניין או מושג לגבי אנשים שהאינדיבידואליות ב700 שח לשעה היא לא הפרוייקט שלהם