סל התרופות: הרווחים שמקצרים את חיינו

גורלם של החולים בישראל אינו נקבע רק על ידי הרכבו של סל התרופות, אלא גם על ידי מדיניות התמחור וההתנהגות של תאגידי התרופות והציוד הרפואי בישראל ובעולם
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

היום צפויה ועדת סל התרופות לפרסם את רשימת התרופות שיתווספו לסל בשנה הבאה. סך הבקשות הוא מעל ל-700 תרופות, בדיקות, חיסונים וטכנולוגיות שעלותם מגיעה ליותר משני מיליארד שקלים וחצי, בעוד שתקציב הוועדה מוגבל ל-300 מיליון שקלים בלבד. על חברות וחברי הוועדה מוטלת אפוא אחריות כבדה. אחד מיושבי הראש הקודמים של הוועדה, פרופ' מנחם פיינרו, אמר עליה שחבריה "מקבלים תפקיד של להיות אלוהים – מי יחיה ומי ימות". לא מפתיע, אם כן, שהם נמצאים תחת מתקפת לחצים אדירה, גלויה וסמויה, מצד פוליטיקאים, חברות תרופות, לוביסטים וחולים.

אולם גורלם של החולים בישראל אינו נקבע רק על ידי הרכבו של סל התרופות, אלא גם על ידי מדיניות התמחור וההתנהגות של תאגידי התרופות והציוד הרפואי בישראל ובעולם. שערוריית מחירי התרופות צצה שוב לאחרונה כאשר מרטין שקרלי, הבעלים של קרן הון גידור, רכש תרופה מצילת חיים המטפלת במחלה הנגרמת מטפיל, והקפיץ את מחירה פי 55 – מ-13.5 דולרים ל-750 דולר. הדבר חולל סערה ציבורית בארצות הברית ושקרלי זכה לכינוי "האיש השנוא ביותר באמריקה".

שקרלי יכול היה לנהוג כך משום שבארה"ב, בניגוד למדינות רבות אחרות, אין פיקוח על מחירי התרופות. הוא לא התרגש מהגינויים שהוטחו בו וטען שהוא מחויב למשקיעים בקרן שלו ולא לחולים. לכן רבה הייתה השמחה, כאשר הובל למעצר, לפני כשבועיים, בחשד למעורבותו בהונאה בניירות ערך.

שקרלי הוא מקרה קיצוני אולם לא יוצא דופן בכל הקשור לרווחים העצומים שנוטלים לעצמם תאגידי התרופות. במאמר מערכת שהתפרסם בעיתון "ניו יורק טיימס" לפני כחודש, הופנתה ביקורת כלפי ההאמרה האסטרונומית שחלה בתקופה האחרונה במחירי התרופות. לטענת הכותבים, העליות במחירים נבעו אך ורק מרצונם של תאגידי התרופות למקסם את רווחיהן. העיתון הציג דוגמאות לעושק של התאגידים. כך לדוגמא, תאגיד התרופות הענק פייזר מוכר תרופה לסרטן השד במחיר של קרוב לעשרת אלפים דולר לחודש. על פי מסקנותיו של מחקר עצמאי, מחיר זה, ומחיריהן של תרופות נוספות, גבוה במאות אחוזים מהמחיר שאמור להיות מחיר הוגן לתאגידי התרופות ולחולים כאחד. מסקנת המאמר היא שגם בארצות הברית הקפיטליסטית יש ליצור מנגנון פיקוח על מחירי התרופות.

תאגיד התרופות הענק פייזר מוכר תרופה לסרטן השד במחיר של קרוב לעשרת אלפים דולר לחודש. על פי מסקנותיו של מחקר עצמאי, מחיר זה, ומחיריהן של תרופות נוספות, גבוה במאות אחוזים מהמחיר שאמור להיות מחיר הוגן לתאגידי התרופות ולחולים כאחד

מחיריהם של תרופות וציוד רפואי, אינם הגורם היחידי לכך שמחיר סל התרופות שכל אחד ואחת מאיתנו צורך מאמיר והולך. דוקטור יפה שיר-רז מאוניברסיטת חיפה, שתחום התמחותה הוא תקשורת ובריאות, חשפה בעבודת הדוקטורט שלה את שיטות השיווק האגרסיבי של חברות התרופות בישראל, הכוללות גם הפחדה והטעייה באמצעות הפצת מידע שקרי וחלקי. בין היתר קמפיינים ל"העלאת מודעות", המוגשים כשירות לציבור שכל כוונתם לעורר חרדה ולגרום לצריכה בלתי נחוצה של תרופות. שיר-רז גילתה שכ-30% מההודעות לעיתונות שמופצות לכאורה מטעם איגודי רופאים ועמותות חולים (שממומנים לא פעם על ידי חברות התרופות), אינן אלא הודעות שיצאו ממשרדיהם של אנשי יחסי הציבור של חברות התרופות. קיימים אמנם נהלים שאמורים למנוע את התופעות הללו אולם תאגידי התרופות חומקות מהן בקלות.

ואם לא די בכך, מדו"ח חריף שיצא השבוע ממשרדה של החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, עולה שחברת שראל, חברה פרטית השייכת לעמותה ומוחזקת על ידי מנהלי בתי החולים הממשלתיים, רוכשת עבורם במרוכז ציוד רפואי ונהנית מפטור ממכרז, נוטלת לעצמה פערי תיווך הגבוהים פי 2 מאלה הנהוגים בחברות בארצות הברית ופי 1.3–6.6 מהעמלות הנהוגות באירופה בחברות רכש שאינן בתחום הציוד הרפואי. כמו כן מציין הדו"ח שהחברה אינה פועלת בשקיפות ואין עליה מנגנוני פיקוח בקרה ופיקוח אפקטיביים. הרווחים המאמירים שלהם מקצרים את חיי החולים.

הטקסט פורסם היום ב"ידיעות אחרונות"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    להוסיף פיקוח על מחירי התרופות?! הם גבוהים בגלל הפיקוח. רישוי תרופה או ציוד רפואי הוא תהליך ארוך,מורכב ויקר, שממומן ברובו על ידי המפתח. אם לאחר כמה שנים מתגלה תופעת לואי, ההשקעה יורדת לטמיון. ברור שחברות התרופות מתמקדות במחלות כרוניות של עשירים- שם הכסף הגדול. חברות נכנסות להוצאה כבדה ומסוכנת רק אם הרווח הצפוי גבוה.
    הרישום גם מתבטל אחרי 21 שנים, ואז התחרות פתוחה. אני יכול לפתוח מפעל לתרופות שנרשמו לפני 95' אם אני חושב שמחירן מופרז.

    לדעתי צריך שיתוף פעולה ממשלתי-פרטי. מין "רופא ראשי" או "רוקח ראשי" שמוציא מכרז לפיתוח תרופות פוטנציאליות ומבצע את הרישוי שלהן, תמורת התחייבות למחיר ייצור סביר.

  2. דפנה

    לאמור בכתבה צריך להוסיף גם את התופעה המכוערת של התועמלנים, אלה שבעודנו ממתינים לתורנו אצל הרופא, הם מצליחים לעקוף אותנו, כאשר הרופא משתף איתם פעולה, [אגב, בניגוד לחוק].
    ובעודנו מחכים מחוץ לחדר הרופא, הוא עסוק בקבלת דוגמאות חינמיות, ובהקשבה לדברי תעמולה שמטרתה למכור לנו תרופות, לאו דווקא אלה הדרושות לנו. ולפעמים גם תרופות מיותרות לחלוטין.
    מדובר לא רק בנזק כלכלי, אלא גם בנזק אפשרי לבריאותנו.