וואלה, הגזמתם: ״פרענקים״ היא עדיין מילה לגיטימית בעיתונות

"הדבר הכי נורא שקרה לדור השלישי של הפרענקים בארץ הוא הגישה לאינטרנט, שגרמה להם ליפול על ערכי ויקיפדיה רנדומליים כמו ׳הסללה׳. אוצר המילים שלהם הוא האסון של כולנו."

ככה כתב אתמול עורך וואלה תרבות, אביעד קדרון, על אור סיונוב, פעילה מזרחית ומשתתפת באח הגדול (וגם, גילוי נאות, חברה שלי). מסתבר שגם בשנת 2016 אפשר לכתוב ״פרענקים״ באתר חדשות בשיא הנונשלנטיות. אין ספק שזו מילה שכבר עלתה לו בפה בעבר והנה עכשיו מחליקה אל הכתב, בשיא הטבעיות. בינתיים, המילה הוחלפה במלה "מזרחים", למקרה שמישהו לא הבין גם קודם למה הייתה הכוונה.

אחרי שנרגעתי מההלם – התעצבנתי. וכשנרגעתי מהעצבים הסתכלתי שוב ואמרתי לעצמי – וואלה, בנקודה אחת אביעד קדרון צודק. פחדן, עלוב, גזען, אבל צודק. אז אני אתחיל בכמה מילים על למה אביעד קדרון פחדן, עלוב וגזען, ואסיים באיפה בכל זאת הוא צודק.

בואו נתחיל מה"הסללה" הזאת שדיברת עליה. אפשר גם לכתוב אותה ככה, תראה – בלי מרכאות: הסללה. אנחנו לא צריכים ויקיפדיה וגם לא מרכאות בשביל לדעת מה זה – זה ידע שיש לנו מניסיון החיים שלנו, של ההורים שלנו. ובכל זאת, כי גזענים כמוך הרי מעולם לא האמינו לנו כשסיפרנו על המציאות שלנו: כבר בשנות ה-50 ניתנה החלטה של בן גוריון להפריד במערכת החינוך בין מזרחים לאשכנזים, ורוב התלמידים המזרחים נשלחו לבתי ספר מקצועיים. פועלים עשו מאיתנו. בכל זאת – פרענקים.

לא הרבה השתנה מאז, כשעד היום מרבית התיכונים המקצועיים נמצאים איפה שיש רוב מזרחי מובהק כמו עיירות פיתוח ושכונות מזרחיות. למעשה, התכנית הקיימת היא להרחיב את המציאות הזאת. יש לזה השפעה: מחקרים מראים שהסיכויים של ילד שלמד במערכת חינוך מקצועי להגיע לאוניברסיטה או להרוויח משכורת נורמלית נמוכים משמעותית מאלה של תלמיד שלמד בתיכון עיוני וסיים עם בגרות. וגם אלה מאיתנו שמגיעים לתיכון עם בגרות, עדיין צריכים להיתקל בגזענים כמוך כמורים שלנו, כמנהלי בתי הספר. גם לזה יש השפעה.

אבל מה עוד מעניין פה חוץ משאביעד קדרון הוא גזען עלוב שמרשה לעצמו לפלוט שטויות בלי תימוך בוואלה? אם סימנו וי על עלוב ועל גזען, נשאר לנו רק פחדן כדי לסגור סרייה. אביעד קדרון מפחד מאור סיונוב. מת מפחד. הבהלה שאוחזת בו מזכירה רק בהלה של גבר עלוב אחר מאור סיונוב שראינו השבוע – שי חי, והנאום הדבילי שלו בהעמדה להדחה של אור ("את אשה ריקה, מכשפה").

השליפה של ה״פרענקית״, בדיוק כמו הכינוי ״מכשפה״, נובעים מאותו המקום. מהחרדה של גברים חלשים, מסכנים ועלובים מנשים חזקות עם "אוצר מילים". ואור היא אשה כזאת. חוסר המוכנות של נשים להתכופף, לשרת, להגיש אוכל ולנשק את כפות הרגליים, ההתעקשות שלנו לא למחוק את ההיסטוריה שלנו ואת התרבות שלנו ואת הדיכוי שלנו בשבילם. להזכיר להם. וכשאת לא מוכנה לחזור למקום הטבעי שלך, מילים כמו פרענקית או מכשפה מנסות להחזיר אותך לשם בכוח. להזכיר לך שאת אשה, להזכיר לך שאת מזרחית, לגרום לך לחשוב שאת לא שווה כלום.

אז במה בכל זאת קדרון צודק? בדבר אחד: אוצר המילים שלנו הוא אכן האסון שלכם. לגמרי. אתם הגזענים, מכחישי הדיכוי, הגזענות, ההפליה, ההסללה, הניסיון שלכם להחזיר אותנו למקום "הטבעי" שלנו הפועלים השחורים שלכם, כבר לא יעבוד הפעם. יש לנו אוצר מילים, תודה לאל, לכל מה שעשיתם לנו, ואם מלחמה בגזענות, באי-השוויון שיצרתם, היא האסון שלכם, אז כדאי שתתחילו להתכונן.

כמו שכתבה עדי קיסר:

יוֹם אֶחָד
כְּשֶׁהָהֵם יָבוֹאוּ
לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת
הֵם לֹא יְבַקְּשׁוּ כּוֹס סֻכָּר
הֵם יְבַקְּשׁוּ
לַעֲקֹר אֶת הַדֶּלֶת מִמְּקוֹמָהּ
וּלְמוֹטֵט אֶת הַבַּיִת.