הים ביני

וסאפר אלי אן קרב מן מקברתה אליה וקאל פי דלך

ונסע עד אשר קרב לבית הקברות (שבו היה קברו) והפסיק (את נסיעתו ופנה) אלי ואמר בענין זה.

הֲיָם בֵּינִי            וּבֵינֶיךָ             וְלֹא אֶטֶּה         לְחַלּוֹתָךְ,

וְלֹא אָרוּץ           בְּלֵב חרד         וְאֵשֵׁב               עַל קְבוּרָתָךְ?

אֱמֶת, אִם אֶ-     עֱשֶׂה כָזֹאת – אֱהִי בוֹגֵד         בְּאַחְוָתָךְ!

אֲהָהּ, אָחִי!        אֲנִי יוֹשֵׁב         עֲלֵי קִבְרָךְ        לְעֻמָּתָךְ,

וְלָךְ מַכְאוֹב        בְּתוֹךְ לִבִּי         כְּמַכְאוֹבִי         בְּמִיתָתָךְ!

וְאִם אֶתֵּן           לְךָ שָׁלוֹם –      וְלֹא אֶשְׁמַע      תְּשׁוּבָתָךְ,

וְלֹא תֵּצֵא            לְפָגְשֵׁנִי             בְּיוֹם בֹּוֹאִי       לְאַדְמָתָךְ,

וְלֹא תִשְׂחַק        בְּקִרְבָתִי,         וְלֹא אֶשְׂחַק      בְּקִרְבָתָךְ,

וְלֹא תִרְאֶה         תְּמוּנָתִי,          וְלֹא אֶרְאֶה      תְּמוּנָתָךְ,

לְמַעַן כִּי              שְׁאוֹל בֵּיתָךְ     וְהַקֶּבֶר             מְעוֹנָתָךְ!

בְּכוֹר אָבִי           וּבֶן אִמִּי,          שְׁלוֹמִים לָךְ     בְּאַחְרִיתָךְ,

אֲנִי הוֹלֵךְ           לְאַרְצִי, כִּי       בְּאֶרֶץ סָ-          גְרוּ אוֹתָךְ,

וְאָנוּם עֵת,         וְאִיקָץ עֵת –    וְאַתְּ לָעַד          בְּנוּמָתָךְ,

וְעַד בּוֹא יוֹם      חֲלִיפָתִי            בְּלִבִּי אֵשׁ         פְּרִידָתָךְ!