"מגה": הקופאיות שוב משלמות את המחיר

כדי להבין איך הגיעה רשת מגה למצב בו אינה מסוגלת לשלם לספקיה ומפטרת אלפי עובדים, יש לשים לב להתנהגות בעליה בשנים האחרונות. שרגא בירן, "ארגון הקניות של הקיבוצים" (הכולל ארגונים של קיבוצים מאזורים שונים) ודודי וייסמן. הבעלים של רשת מגה, כולם חולקים גם את השליטה באלון רבוע כחול, חברת האם של רשת מגה. בניגוד להסברים התולים את מצבה של הרשת בעיקר בניהול כלכלי לקוי, שהתעלם מהשינויים הדרמטיים המתרחשים בשוק רשתות השיווק, ההסבר המרכזי לקריסת הרשת, נעוץ דווקא בהתנהגותם של הבעלים. על פי העיתונות הכלכלית, בעלי החברה רוקנו את קופתה של הרשת גם בשנים בהם סבלה מהפסדים. לדוגמה, בין השנים 2006-2011 רבוע כחול חילקה דיבידנדים בסך של מיליארד וחצי שקלים מקופתה של הרשת. קופה שהתרוקנה גם בגלל הפרקטיקה המעוותת של תשלום דמי שכירות גבוהים מן המקובל בשוק – כספי שכירות אותם שילמה הרשת לחברה האחות, רבוע כחול נדל"ן.

בפרשת מגה, מעניין גם להתעכב על דימויים הציבורי של בעלי הרשת, דבר המלמד שיעור מעניין על הפער בין רטוריקה למציאות. בואו נתבונן בשני הבעלים המרכזיים של חברת האם אלון רבוע כחול -שרגא בירן ו"ארגון הקניות של הקיבוצים". שרגא בירן הוא טייקון נדל"ן, שצבר את הונו הרב מכך שהיה אחד האנשים המרכזיים האחראים למדיניות שינוי ייעוד קרקע של קיבוצים ומושבים מחקלאות למגורים, מסחר ותעשייה, מדיניות שבית המשפט העליון קבע שהיא מנוגדת לחוק בשל פגיעתה בעקרונות של צדק חלוקתי. בשנים האחרונות בירן ממתג את עצמו כמי שאיבד עניין בעשיית כסף, וכמי שמפנה את מרצו להלחם את מלחמתם של העניים מחוסרי הדיור המסתופפים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי. "ארגון הקניות של הקיבוצים", שייך לתנועה הקיבוצית, תנועה שראשיה ובכיריה עדיין נוהגים לנאום על ערכים כמו ערבות הדדית, צדק וסולידריות חברתית.

בחזרה לצו הקפאת ההליכים שמבקשת רשת מגה מבית המשפט. אם אכן יוצא הצו, בית המשפט ימנה נאמן שינהל את הרשת על מנת להבריאה. אולם הליך זה מתמקד רק בשיקולים כלכליים. הוא אינו מגן על העובדים ואינו מעמיד במרכז את האינטרס שלהם. כך למשל, כשהוצא לפני כעשור צו הקפאת הליכים בעניינה של רשת השיווק "קלאבמרקט" (שגם בה מצאו את עצמם 3,500 עובדים בפני שוקת שבורה), נאלצו העובדים לעשות ויתורים משמעותיים על זכויות שמגיעות להם על פי חוק ועל פי הסכמים קיבוציים.

המגמה המסתמנת בבתי המשפט בהליכים של צו הקפאת הליכים, היא שהליך שיקום החברה נעשה על חשבון זכויותיהם של הקופאיות, הירקנים והקצבים, שחלקם כנראה יפוטרו במסגרת "תכנית הבראה" נוספת. קורבנות שלא קיבלו מעולם דיבידנדים ואינם נושאים בשום אחריות להתנהגות הכלכלית הצינית והשערורייתית שהביאה לקריסת החברה בה הועסקו.

פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"