זיו יחזקאל הוא נכס שיכול להוביל לשינוי

דרכים כמו דרכו של הפייטן זיו יחזקאל הן האפשרות היחידה שלנו, מזרחים ומזרחיות, לנהל שיח פנימי חדש, הוגן, מפוכח ופתוח על העבר וההווה שלנו עם שכנינו המוסלמים בעבר ושכנינו הפלסטינים בהווה

אחרי שרואים את הכתבה הזו על הפייטן זיו יחזקאל, ששודרה בערוץ 10, הדבר הכי קל לעשות הוא להשתמש בה כנגד השמאל החילוני-אשכנזי ברובו ולהגיד להם: האק, ברוכים הבאים למזרח התיכון, טוב שהתעוררתם. אבל השמאל הזה, שהמדינה הכריזה עליו מלחמת חורמה ודעת הקהל מעולם לא הייתה לטובתו גם ככה, חבוט ומובס ונמצא בימים אלו בעיצומו של ציד פעילים שצריך לגרום לכולנו לעשות חשבון נפש פשוט ולהבין שזה לא צחוק כשהמערכת מפעילה את כל הכלים שיש ברשותה כדי להעלים אותך, לשלול את זכויותיך ולסתום לך את הפה. לא צחוק בכלל. היום זה הם, מחר זה כל אחד מכם. מכל צד של המפה הפוליטית.

אז אני לא אברח למקום הזה, כי זה כבר פחות מגניב לשפוך עוד דלק למדורה שלהבותיה מאיימות לכלות את כולנו בסופו של דבר.

אבל אני חייבת, פשוט חייבת להתייחס למה שתשמעו ב-12 הדקות הללו עם זיו יחזקאל, כי יש לזה ערך חשוב מאוד, מעבר לכלי לניגוח השמאל, שמעולם לא התייחס לאוכלוסיות הדתיות והדיר אותם משיח השלום במשך הזמן. הדברים האלו חשובים כי זו הדרך היחידה שלנו, מזרחים ומזרחיות, מסורתיים דתיים וימנים, לנהל שיח פנימי חדש, הוגן, מפוכח ופתוח על העבר וההווה שלנו עם שכנינו המוסלמים בעבר ושכנינו הפלסטינים בהווה.

כן. זיו יחזקאל וכל מה שהוא מייצג, יכול להצליח איפה שכל השאר נכשלו.

המצב בקאנטים, אם לדבר דוגרי, כבר יותר מדי זמן. בזמן שאף אחד בהנהגה לא לוקח אחריות אנחנו אלו שמשלמים את המחיר ברחובות, בדם. אנחנו חייבים להתחיל לדאוג לעצמנו. הסתה תוביל לעוד דם, משוואה פשוטה. זיו מעלה פה שאלה – האם באמת ניסינו, יהודים וערבים, בכל דרך אפשרית למנוע את שפיכות הדמים הבאה?

אנחנו מעמד השורדים, תחתית הפירמידה, אלו שמשלמים את המחירים הגבוהים ביותר בכל אינתיפאדה ומלחמה. על הגב שלנו נבנתה פה מדינה, על חשבון הזהות שלנו, במחיר מחיקת התרבות שלנו. גם לשמור על שפה, צלילים וזכרון זו הישרדות, והישרדות קשה בתנאים הקיימים. ובכל זאת, זיו אומר, אנחנו לא נוותר על מי שאנחנו, בגלל אלו ולמרות אלו, ״אנחנו״, זה כנראה הדבר השפוי ביותר פה, כי רק מי שבא במגע תמידי עם המציאות ומנהל איתה דו שיח כן ואמיתי – יכול לה.

ולזיו יש פריווילגיה שלרבים ורבות מאיתנו אין. כגבר יהודי חובש כיפה שאהבתו ונאמנותו לעם היהודי ולדרך אבותינו אינה מוטלת בספק, יש לו את הזכות, את הקרדיט מהרחוב, להגיד דברים פחות נעימים ומלטפים ולצאת מזה בשלום. ויותר מכך, גם לגרום למי שמזדהה איתו ודומה לו – להקשיב לו. וזה הנכס שלנו. כי רק מתוך היכרות אמיתית, שליטה בשפה המקומית ודיבור בגובה העיניים אפשר לנהל יחסים בריאים. יחסים בריאים דורשים הרבה כנות, הוגנות ויכולת להתמודד עם ביקורת קשה, משני הצדדים.

זיו יחזקאל, יהודי-מזרחי-דתי, לא ויתר על מי שהוא ולא שכח מאיפה בא, אל תוותרו גם אתם. אנחנו נכס למקום הזה, נכס שיכול להוביל לשינוי. על אף הדרך הקשה, אני באמת ובתמים מלאת אמונה, תמיד, שרק אנחנו מזרחים וערבים, נצליח איפה שהרוב כשלו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    יש מידה רבה של התנשאות בפתיחה של המאמר הזה. הרחמים על השמאל-החילוני-אשכנזי נאמרים ממקום גבוה. האם יש הצדקה וכיסוי למקום הגבוה הזה? אני לא חולק שהשמאל בישראל עשה טעויות רבות והמרכזית היא שלא ניסה להתחבר עם היהודים יוצאי ארצות האסלאם, ונשאר יותר מדי אירופאי. אבל בתחום הזה של המאבק לשלום, של המאבק החברתי לשוויון וצדק – שום כוח פולטי לא עשה יותר מהשמאל- החילוני- אשכנזי הזה. אז אני מברך כל מי שמצטרף לדרך המאבק לשלום ולשוויון, ומסכים שההתערות במרחב היא הדרך הנכונה – אבל אני רוצה לראות עשייה, מאבק ולא רק דיבורים…

  2. אני

    זיו יחזקאל באמת מעורר תקווה ומעורר מוסיקה לחיים את המוסיקה הזו שאין דברים כאלה. הוא מדהים וזה מרגש התקווה לשלום שהבחור מופיע בערים ערביות וכו. מסכים בכל מילה
    אבל, ההדרה של אשכנזים משיח השלום… היא לא נכונה. שלום לא יכול להיבנות על הבנת מזרחי את רעהו הערבי בלבד. ולשנוא ביחד אשכנזים זה לא מספיק. גם בתוך העם הערבי בו אין את הבדל התרבות יש מלחמות…
    השלום שאנחנו מחפשים לא יגיע רק מתוך החזרה שלנו למזרח התיכון, אפילו שזה מרגיש רומנטי לחשוב כך. שלום זה התגייסות של האדם גם אם יש פערים תרבותיים אבל כן שיח זה כל הקטע.
    אבל שוב יש אמת בכך שהשורשים הדתיים שלנו מבקשים את מקורותיהם הערביים שם הם מרגישים בנוח אחרי הכל מאיפה באנו…