חוק המישוש: קודם יוסף סלמסה ואז כולנו

החוק החדש שמאפשר חיפוש בטחוני ללא כל עילה מלבד חשש סביר הוא קרקע פורייה להטרדות מיניות, פרופיילינג אתני ואלימות משטרתית
נועה בורשטיין-חדד

השבוע עבר בקריאה שנייה ושלישית החוק שנקרא בחביבות ״חוק המישוש״: בתירוץ ביטחוני, השוטרים שלנו הולכים לקבל את הסמכות לחפש על גופם של אנשים – רק על סמך ״חשד סביר״. קיתונות של מילים נשפכו כבר על המהות הפילוסופית של גזענות, ומהו חשד סביר – או ״חזות מאיימת״ – ועל מי, לרוב, תטפול אותו.

וזה כל כך מורכב שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל, אבל הנה כמה נקודות:

1. עבור יוצאי אתיופיה, ״חוק המישוש״ רק מעגן בחוקה את מה שהם חווים כבר שנים. השוטרים מרשים לעצמם להתנהל בצורה כזו גם בלעדיו, כך היה תמיד. גל גבאי כבר עשתה את הניסוי הזה ואכן מצאה שאתיופי שלא נמצא במקום שהוא ״אמור״ להיות בו – אלא בהרצליה, לדוגמה – ייעצר על ידי המשטרה. ומי יודע איפה זה יסתיים.

2. בשנת 2014 יצא דו"ח מבקר המדינה על טייזרים. הוא עבר מתחת לרדאר, אבל אני ישבתי לילה שלם וקראתי אותו ואפילו קצת ניתחתי אותו כאן, בכתבה תחת הכותרת ״אני מת לנסות את זה על מישהו״ – ציטוט של שוטר, רגע לפני שהצמיד את הטייזר, הצעצוע החדש שלו, למצחו של מתנדב במשטרה. במדינה נורמלית לא הייתי חוששת משוטרים בעלי סמכויות, אך דוח המבקר שנכתב לפני קצת יותר משנה בסך הכל, משרטט תמונה עגומה במיוחד של שוטרים שככל שיש להם יותר סמכויות – כך הם הופכים יותר אלימים.

ו-אוהו, כמה שהם אלימים.

עבור יוצאי אתיופיה, ״חוק המישוש״ רק מעגן בחוקה את מה שהם חווים כבר שנים. השוטרים מרשים לעצמם להתנהל בצורה כזו גם בלעדיו, כך היה תמיד. גל גבאי כבר עשתה את הניסוי הזה ואכן מצאה שאתיופי שלא נמצא במקום שהוא ״אמור״ להיות בו – אלא בהרצליה, לדוגמא – ייעצר ע״י המשטרה

3. לא התחלתי אפילו לדבר על הטרדות מיניות. בחסות החוק הזה, שאמור להגן עליי ממחבלים, המשטרה יכולה להחליט שאני חשודה מספיק כדי לעשות עליי חיפוש. שוב, במקום אחר אולי לא הייתי חוששת משוטר שעושה עליי חיפוש, אבל איך נאמר בעדינות? בכל מה שקשור בעניינים שבין המינים, המשטרה לא ממש הוכיחה את עצמה.

אמר בזמנו השופט חיים לי-רן, "אל לו לשוטר לנטוש ערכי אנוש ומוסר בסיסיים ואוניברסליים, כזכותו של כל אדם לחיים ולכבוד, יהא מוצאו אשר יהא, ויהא הוא עבריין ככל שיהא. הדבר הוא בנפשה של חברה דמוקרטית ששמה עליה שוטרים כדי להגן עליה, ונתנה בידיהם, לצורך זה, סמכויות נרחבות". ואוסיף – נרחבות מדי.

לבסוף, כמו שאמרה חברת הכנסת רויטל סוויד אתמול בערוץ 2: אף אחד מהמחוקקים של החוק המטופש הזה לא הסתכל לאמא של יוסף סלמסה בעיניים. כי אם הוא היה מסתכל – הוא לא היה מעז לזלזל כל כך בחיים של כולנו.

ואם עד עכשיו נדמה היה שרק האתיופים חוטפים – אחרי שהחוק הזה עובר, אף אחד מאיתנו כבר לא מחוסן.

הכותבת היא עיתונאית של המקום הכי חם בגיהינום

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    עולי אתיופיה מיוצגים ביתר במשטרה (2.1%, שיעורם באוכלוסיה 1.5%). אני מניח שזה המצב גם לעולי ארצות האיסלם.
    מעניין מה דעת השוטרים, החיילים ולוחמי מג"ב עולי אתיופיה בהקשר הזה- האם הם מעדיפים חסינות מחיפוש בעת בילוי בסוף השבוע, או לקבל סמכויות במשך השבוע.

  2. אתיופית גאה

    פאק דה פוליס! ההבדל היחיד ביניהם לארגוני הפשיעה הוא שהם פועלים בחסות החוק.

    באופן אישי, כשאני רואה שוטרים תכף ממלאת אותי הרגשה של חוסר ביטחון ודחף להתרחק מהם ככול האפשר ואם כך הדבר כנראה שאכן יש משהו במה שאנחנו, בעלי העור שאינו לבן, טוענים במשך שנים רבות. נורמות ופרקטיקות שיטור אלימות יחד עם שיטור יתר בשכונות ופרופיילינג, וזאת בנוסף להיעדר לגליזציה של קנאביס (שמספקת לשוטרים עוד תירוץ לארסנל, שהינו מלא גם כך, למעצר ופגיעה בחופש התנועה והפרטיות של פרטים במרחב הציבורי) יוצרים את המצב האבסורדי הנוכחי, שבו המשטרה לא רק שאינה מהווה גורם המסייע לאוכלוסיה ומגבירה את תחושת הביטחון של אנשיה, אלא שהיא אף מזיקה לה, בכך שהיא, בין היתר, פוגעת קשות בהרגשת הביטחון של א.נשים שאיתרע מזלם ואינם משתייכם לקבוצות הכוח בחברה.